ישיבת קמניץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת קמניץ
קובץ:רכניץ.jpg
מבנה הישיבה בשכונת הבוכרים בירושלים אותו תרם שלמה יהודה רכניץ
ישיבה
תאריך ייסוד ת"ש (1940)
מייסדים הרב הרב משה ברנשטיין, הרב יעקב משה ליבוביץ
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב ברוך דב ליכטשטיין, הרב אברהם שיינר, הרב יעקב קראוס
שונות
מיקום ירושלים
חזית מבנה הישיבה

ישיבת קמניץ היא ישיבה חרדית בירושלים שנוסדה על ידי הרב משה ברנשטיין, חתנו של הרב ברוך בר ליבוביץ, ובנו הרב יעקב משה ליבוביץ.

מוסדות ישיבת קמניץ כוללים גני ילדים, תלמוד תורה, ישיבה קטנה, 'תפארת משה' ישיבה גבוהה כנסת בית יצחק, וכולל אברכים.

היסטוריה

בשנות ה-30 כיהנו הרב ברנשטיין והרב ליבוביץ כר"מים בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, שבראשה עמד הרב ברוך בר ליבוביץ. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נסגרה הישיבה. השניים נמלטו מליטא ועלו לארץ ישראל. עם בואם ייסדו את ישיבת קמניץ ברחוב יחזקאל בשכונת הבוכרים בירושלים, ובשנת 1945 מנתה הישיבה 85 תלמידים[1]. כאשר עלה לישראל ב-1950 מונה הרב אליהו לופיאן כמשגיח רוחני של הישיבה[2].

לאחר פטירתו של הרב ברנשטיין בשנת 1956[3], נוהלה הישיבה בידי חתניו - רבי אשר ליכטשטיין ורבי יצחק שיינר. לאחר פטירת הרב ליכטשטיין בשנת 1998 החליפו בנו, הרב ברוך דב. כמו כן כיהן כראש ישיבה והדמות המרכזית בלימוד הרב חיים שלמה ליבוביץ (בנו של הרב יעקב משה) עד לפטירתו בחורף תשע"ו. בסוף ימיו של רבי יצחק שיינר מונו בנו הרב אברהם שיינר וחתנו הרב יעקב קראוס לראשי הישיבה לצידו. כר"מים משמשים הרב נפתלי גפן ובני משפחה נוספים.

מאז הווסדה שכנה הישיבה הגדולה ביחד עם התלמוד תורה בקרן הרחובות יחזקאל-עזרא. בסביבות תשס"ח הותחל בשיפוץ יסודי של הבניין הוותיק, בעקבות כך נאלצו לפנות את המבנה, באותה עת שוכנה הישיבה בבנין המוסדות שעל בית משהיוף ברחוב דויד, במקומה של הישיבה קטנה.

באלול שנת תשע"ח עברה הישיבה למשכנה המחודש ברחוב יחזקאל, הבניין שופץ וחודש בתרומת הנגיד שלמה יהודה רכניץ.

הישיבה נתמכת בתקציבים ממשלתיים ובתרומות באופן חלקי. עם זאת, בשנת 1980 פורסם כי היא השיבה למשרד האוצר את התקציב שהפקיד בחשבונה[4].

אנחנו בעיקרון ("פרנציפ") לא לוקחים... אולי היינו לוקחים, אבל חששנו לדעת הבריסקער רב, אז החלטנו לא לקחת את מה שאסר. היו כמה סוגי תמיכות, היו כאלה שהוא בדיעבד לא אסר הגם שמלכתחילה לא רצה שיקחו כלום. בדיעבד התיר איזה סוגים. מה שהוא לא התיר בשום אופן לא לקחנו. אנחנו 'בריסקערס' בענין זה. אבל מה שהוא התיר בדיעבד ובדוחק גדול כן לקחנו.

הרב יצחק שיינר בראיון לצבי יעקובזון בחדשות בקהילה, סוכות תשפ"א

הרכב התלמידים

בייסוד הישיבה בשנות ה-50 וכך ברוב תקופותיה של הישיבה, התאפיינה הישיבה במרקם של ליטאים וירושלמים, באמצע שנות ה-90 התגבר הצביון הירושלמי של הישיבה, וכמה שנים אחר כך התחילו הבחורים הליטאים לנטוש את הישיבה.

החל משנת תשע"ד עשתה הישיבה הרבה מאמצים להחזיר את צביונה הליטאי של הישיבה, ובאלול שנת תשע"ח עם מעבר הישיבה למשכנה החדש הצליחה הישיבה לפתוח מחזור עם רוב בחורים ליטאים, שנה זו הייתה שנה ראשונה בה נאמרו השיעורים בעברית.

הישיבה קטנה והתלמוד תורה

בראשות הישיבה קטנה "תפארת משה" מכהן הרב חיים לאער תלמידם של רבי אהרן קוטלר, ורבי יעקב יצחק רודרמן. המנהל רוחני הוא הרב ליפא זייצ'יק,

כרמי"ם משמשים: בסדר עיון הרב שמחה שיינר הרב זאב פרנק הרב אברהם כגן והרב יעקב ויסקי, בסדר בקיאות הרב יצחק זונדל שטרן הרב ישראל יצחק זילברמן הרב ליפא זייציק הרב אליעזר טורק.

בעבר שימש כמשגיח קטן הרב שמואל שטיגל.

התלמוד תורה שכנה מאז היווסדה בבנין הישיבה בקרן הרחובות יחזקאל -עזרא. בסביבות תש"ס הסתיימה בניית בנין המוסדות על גבי "בית משהיוף" בקרן הרחובות דוד חזן-רחובות הבוכרים בשכונת הבוכרים, ששומר במהלך הבנייה באופן חלקי, לשם עברו התלמוד תורה ששוכנת שם עד היום, והישיבה קטנה.

בשנת תשס"ח, עם תחילת תהליך השיפוץ בבנין הישיבה-גדולה, עברה הישיבה גדולה לבנין הישיבה קטנה שנדדה בין מספר מבנים במהלך העשור שלאחר מכן, ביניהם הבניין שבו שכנה בעבר ישיבת חברון (גאולה), ברחוב חגי. באלול שנת תשע"ח עברה הישיבה קטנה למשכנה המחודש ברחוב יחזקאל.

הישיבה קטנה והתלמוד תורה מתאפיינים בצביון ליטאי מובהק. אף על פי כן - השפה המדוברת היא יידיש.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0