ישעיהו ירחע

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישעיהו ירחע.jpg
ביתו של ישעיהו ירחע בסמטת בית השואבה 4, בתל אביב, 1936

ישעיהו ירחעאנגלית: Isaiah Jarcho;‏ 1 במרץ 1873[1] - 4 במרץ 1941) היה מהנדס שתכנן את המושבה רעננה והקים מספר בתים בתל אביב.

קורותיו

נולד בשנת 1873 לגולדה אסתר ואהרון יעקב בסלוצק, אז חלק מן האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), למשפחה בת שמונה ילדים (שישה אחים ושתי אחיות). ירחע הגיע לניו יורק ב-1891 בהזמנת בן-הדוד של אימו שעבד שם כקבלן. ב-1897 זכה לאזרחות אמריקנית. הוריו ויתר האחים היגרו גם הם בשנת 1900 לערך לארצות הברית והמשפחה התאחדה שם. ירחע שימש כמהנדס בעיריית ניו-יורק.

בשנת 1920 הגיע לארץ יחד עם יהודה לייב קזן (קסין) מטעם חברת "אחוזה א' ניו יורק" על מנת לברר את אפשרויות רכישת קרקעות להקמת מושבה חקלאית. בנוסף, הוא הביא עמו סכום עצום לאותה עת של מאה אלף דולרים, שמסרו לו אחיו העשירים למטרות השקעה. ירחע וקזן חיפשו בארץ ישראל במשך כשמונה חודשים אחר שטח האדמה המתאים ביותר להקמה מושבה חקלאית. לבסוף מצאו שטח מתאים בקרבת כפר סבא. בתחילת אפריל 1922 יצא עם ראשוני החלוצים ברגל לשטח רעננה ומונה כמנהל המושבה מטעם "אחוזה". ירחע מדד את הקרקע בעזרת מכונת מדידה שהביא עמו מארצות הברית וחילק את השטח לחלקות בנות כ-50 דונם כל אחת. הוא תכנן את המושבה כרחוב ראשי ארוך, ומשני צידיו חלקות המגורים הצרות והמוארכות, אשר בחזיתם בתי המגורים ומאחור שטחי החקלאות. ירחע יצא לירושלים, כדי לקבל חוות דעת מקצועית אילו גידולים כדאיים לטיפוח במושבה. הוא נפגש עם שמואל ברוזה, שנחשב בזמנו כגדול המומחים לחקלאות בארץ.

ירחע רכש בתחילת 1922 מגרש ברחוב אלנבי 92א' בתל אביב מאדמת "חברה חדשה" בשותפות עם אליעזר כץ-שטרשונסקי. לימים נקרא הרחוב סמטת בית השואבה 4 (בסמוך למפעל המים העירוני). על המגרש נבנה בשנת 1926 ביתו של ישעיהו ירחע, שתכנן האדריכל והמהנדס יעקב אורנשטיין. מאוחר יותר הושכר חלק מן הבית ל"מלון אלנבי". מטה המכביה הראשונה פעל בבית במרץ 1932. בשנים 1923–1924 רכש ירחע מספר מגרשים. אחד מהם, חלקה גדולה (6127 מ"ר) בשכונת תל נורדאו, קנה בעבור מאתיים לירות מנדטוריות. המגרש הוחכר בהמשך לד"ר יוסף סורקיס (1872 - 1941) למטרת הקמת ראינוע. התנאי שהציב ירחע לעסקה היה שהראינוע יקרא על שם בתו הבכורה, רינה, שעבדה זמן מה כמורה לאנגלית בגימנסיה הרצליה. "גן רינה" תוכנן גם הוא בידי האדריכל יעקב אורנשטיין, נבנה מול בית העם ונפתח בשנת 1929. הראינוע הפך למוסד תרבות בעיר ופעל בה במשך 31 שנים עד שנת 1960. על מגרש אחר נבנה בשנת 1934 הבניין החדש של בית הספר תל נורדאו. בסמוך לבית הספר תוכננו עוד חמישה בתי דירות.[2]

לאחר הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב בספטמבר 1940, עזבו בני המשפחה את הארץ ושבו לארצות הברית באוניה.

ירחע היה נשוי לאנה לבית לוין. הפרופסור לרפואה והחוקר יוליוס ירחע (מייסד הספרייה הרפואית של האוניברסיטה העברית בירושלים) הוא אחיו.

ישעיהו ירחע נפטר בי"א באדר תש"א (1941) מהתקף לב ונטמן בבית הקברות נחלת יצחק. הותיר אחריו שתי בנות ובן.


קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ עפ"י אתר GENI; עפ"י אתר חברה קדישא נולד ב-1874; עפ"י דני רכט, נולד ב-1872.
  2. ^ [1]
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0