ישעיהו (סי.) קנן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיעהו קנן
Isaiah Leo Kenen
לידה 1905
סן סטפאן, קנדה Flag of Canada (1957–1965).svg
פטירה 24 במרץ 1987 (בגיל 82 בערך)
וושינגטון די. סי., ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מקום קבורה וושינגטון די. סי., ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
מקום מגורים צ'בי צ'ייס, מרילנד, ארצות הברית ארצות הבריתארצות הברית
כינויים נוספים Si
פעילות בולטת שדלן למען ברית ישראל-ארצות הברית
ידוע בשל מייסד איפא"ק
תקופת הפעילות 1951–1976 (כ־25 שנים)
עיסוק לוביסט
תפקיד מנכ"ל ויו"ר איפא"ק
תואר עו"ד
תקופת כהונה 1954–1976
השקפה דתית חילונית

ישעיהו ליאו ("סי") קנן (באנגלית: Isaiah Leo Kenen; ‏1905, קנדה - 24 במרץ 1987, ארצות הברית) היה מייסד השדולה היהודית הפרו-ישראלית בארצות הברית (איפא"ק), עיתונאי ומייסד הגילדה לעיתונאים בעיר קליבלנד, אוהיו. במסגרת פעילותו בקונגרס, היה הראשון שהצליח להעביר חקיקה של סיוע כלכלי למדינת ישראל בשנת 1951[1] בהיקף של 67 מיליון דולר[2]. בעת סיום תפקידו כמנכ"ל הארגון בשנת 1974, הגיע היקף הסיוע הביטחוני והאזרחי מארצות הברית לישראל ל-2.2 מיליארד דולר[3].

קנן עומד במרכז בין שרת לאבא אבן
קנן עומד במרכז בין שרת לאבא אבן


שנותיו הראשונות

ישעיהו "סי" קנן נולד בשנת 1905 בקנדה, למשפחה ציונית שהיגרה מקייב. אביו, שעבד כסוכן ביטוח, היה גם מי שייסד את ארגון "בני ציון" בטורונטו, והשתתף כנציג בישיבת ההקמה של הקונגרס הציוני העולמי.

אחותו, אנה רגינסקי, הקימה את ארגון ההסתדרות הציונית "הדסה" קנדה, ועמדה בראשו במהלך מלחמת העולם השנייה.

קנן התמחה בתחום העיתונות, ואת צעדיו הראשונים בתחום עשה במסגרת העיתון הפופולרי "טורונטו סאן".

בגיל 21 עקר לקליבלנד, אוהיו, כדי ללמוד משפטים, ובשנת 1933 הוסמך כעורך דין.

את מעורבותו בציונות החל כפעיל ציוני בקליבלנד, ובשנת 1941 מונה לנשיא הארגון הציוני של העיר. שנתיים לאחר מכן, נבחר קנן לתפקיד המזכיר הכללי של הארגון "הוועידה היהודית האמריקאית" (American Jewish Conference), בהנהגתו של הרב אבא הלל סילבר, ובשנת 1947 החל לעבוד במסגרת הסוכנות היהודית, בתפקיד מנהל משלחת ההסברה של הסוכנות היהודית לאו"ם.

הקמת איפא"ק

מיד לאחר הקמת המדינה עבר קנן לשירות משרד החוץ הישראלי, בהנהגתו של אבא אבן, תפקיד שבמהלכו סייע להקים את משרד ההסברה הישראלי בניו יורק. בשנת 1951, לאחר שלוש שנים בתפקיד, החליט לפרוש ממשרד החוץ כדי להקים בקונגרס האמריקאי לובי עבור יהדות ארצות הברית[4], מתוך אמונה שעל יהודי ארצות הברית לדבר באופן ישיר עם חברי קונגרס על מנת לקדם את האינטרסים שלהם, ובראשם אלו של מדינת היהודים – ישראל.

סי קנן עבר עם משפחתו לוושינגטון די. סי.[5], ושם הקים את זרוע השדולה לקונגרס במסגרת ארגון "American Zionist Council" ‏(AZC) – שהיה ארגון גג לתנועות ציוניות דוגמת "הדסה" ו"בני ברית".

על הנסיבות והדרך בה הוקמה השדולה, כותב קנן בספרו כי: "יש מיתוס סביב נושא הקמת איפא"ק שחשוב להבהיר. הוא נוצר ע"י, וכמייצג של יהודים אמריקאים ובתמיכה של מנהיגים נוצריים. אשר על כן, הוא לא היה מחויב להירשם במשרד המשפטים כסוכן זר." ומוסיף: "מכיוון שכן פעלנו בקונגרס, רשמנו את איפא"ק תחת משרד לובי פנים אמריקאי".[6]

מטרתו הראשונית של קנן הייתה לפעול להבטחת סיוע כספי לישראל במסגרת ה–US AID, קרן ממשלתית של ארצות הברית שהוקמה כדי לסייע לאזורים שבהם שררו תנאים קשים לאחר לחימה. קנן ביקש להכניס את ישראל תחת הכנפיים של הסיוע הזר, כדי שזה יסייע ברכישת מזון, תרופות ואספקת דיור ליהודי התפוצות, בהם ניצולי שואה ופליטים ממדינות ערב. הדבר עלה בידו, ובאותה שנה אישר הקונגרס האמריקאי סיוע כלכלי למטרות יישוב מחדש של פליטים במזרח התיכון (בהם פליטים יהודים שברחו ממדינות ערב) לראשונה בתולדות מדינת ישראל, אושר סיוע אזרחי של 67 מיליון דולר[7].

בשנת 1954, החליט יושב ראש AZC לואיס ליפסקי, כי בשלה העת להקמת שדולה יהודית לקונגרס האמריקאי, ובמהלך ישיבת הדירקטוריון של AZC, העלה להצבעה את ההחלטה לייסד את ארגון American Zionist Public Affairs Committee ‏(AZPAC)‏[8].

עוד בימיו הראשונים של הארגון, הועלתה ההצעה להפגיש את החברים והארגונים לכנס מדיניות בעיר וושינגטון, באופן כזה שיוכל להפעיל לחץ על חברי הקונגרס בשורה של נושאים.

ההחלטה על מיקום הכנס, נפלה בסופו של דבר על מלון שורהאם (Shoreham Hotel) בעיר הבירה וושינגטון, בתאריכים 4–5 במרץ 1955[9] בה השתתפו כמה עשרות משתתפים.

כיום מגיעים כ-18,000 חברים מדי שנה לכנס איפא"ק השנתי[10].

לאחר מבצע סיני, פעל קנן באמצעות הקונגרס, על מנת להפעיל לחץ נגדי על הנשיא דווייט אייזנהאואר שיספק ההתחייבות של הממשל האמריקאי לאפשר לישראל שייט חופשי בתעלה, בתמורה לנסיגה מחצי האי סיני[11].

בשנת 1959 שינה הארגון AZPAC את שמו לשם הנוכחי: American Israel Public Affairs Committee – הוועד האמריקאי-ישראלי לענייני ציבור או בקיצור "AIPAC".

בשנת 1963 נרשמה השדולה באופן רשמי אצל רשם החברות האמריקאי[12].

במהלך קיץ 1963, נערך לארגון איפא"ק שימוע על ידי יו"ר ועדת החוץ של הסנאט, ויליאם פולברייט, לחוקיות עבודתה של איפא"ק תחת התניית החוק לרישום סוכנים זרים[13]. בסופה של חקירה לא נמצאה ראיה להפרת חוק[14].

הקמת העיתון Near East Report

כדי לפתח את השדולה השתמש קנן ביכולותיו ובניסיונו כעיתונאי לכתיבת חוברת שנועדה להשפיע על קהל של אלפים בצמתים החשובים ביותר. לחוברת קרא "Near East Report"[15], ובתוך זמן קצר הפיץ אלפי עותקים, שתרמו לגיבוש דעותיהם של קוראיו בגבעת הקפיטול, בלשכת הנשיא ובמעגלי הממשל השונים. חיבורו עם קהל של אלפים נעשה באמצעות המנויים של העיתון, כמו גם באמצעות פגישות, ארוחות ערב, והרצאות במועדונים (Country Clubs), בבתי כנסת, ובעצם בכל מקום שאליו הוזמן. כך נוצרה לקנן רשת של כאלף מנהיגים יהודיים בקהילות רבות ברחבי ארצות הברית, בהם תורמים גדולים משתי המפלגות, אקטיביסטים וגורמים שונים בעלי השפעה בממשל האמריקאי.

מודל הפעלת השדולה

המודל של קנן להפעלת הלובי היהודי בארצות הברית פעל על פי מודל "תיאורית הפירמידה ההפוכה של סי. קנן"[16].

המודל היה בראש ובראשונה שמירה על יחסים טובים עם פוליטיקאים ועם נציגי ממשל משתי המפלגות בשני הבתים של הקונגרס האמריקאי. המשימה העיקרית של השדולה שהקים הייתה קבלת מידע על כל חוק שמטרתו קידום היחסים עם מדינת ישראל, ולקראת עלייתו של החוק על שולחן הדיונים – לעדכן בעניין את רשת המנהיגים היהודיים ברחבי ארצות הברית על מנת שידחקו בפעילים קהילותיהם[17] לשלוח מאות, ובמקרים מסוימים אלפי מכתבים (טלגרמות) לחברי הקונגרס, במטרה לשכנעם לתמוך בהצעת החוק[18].

קנן הפעיל שלושה ערוצים מרכזיים בהם הצליח לייצר את מנגנון השליטה שלו, כאשר כל אחד מאותם ערוצים מהווה קיר תמך של התאוריה.[19]

קיר התמך הראשון: הארגונים המוסדיים

יהדות ארצות הברית החלה בהפעלת ארגונים מוסדיים עוד בסוף המאה ה-19, כאשר אותם ארגונים, בהתאם לגודלם, מחזיקים באלפים עד מאות אלפי חברים וחברות.

בין הארגונים הללו ניתן למצוא את: ההסתדרות הציונית הדסה, בני-ברית, הפועל המזרחי, השומר הצעיר, מפלגת העבודה האמריקאית, התנועה הציונית אמריקאית, הציונות הרוויזיוניסטית ועוד…

בתוך כל אחד מאותם ארגונים התקיימה היררכיה פירמידית העומדת בפני עצמה, הפועלת מרמת החבר/חברה בסניף המקומי, דרך הסניף האזורי, הסניף המדינתי ועד הסניף האמריקאי הלאומי. הארגונים הללו נהגו לערוך פעילויות העשרה, הכשרה ובילוי חברתי, ובכך הצליחו לייצר רמה של לכידות חברתית מבוססת דת ומטרות חברתיות וציוניות. הארגונים הללו מחזיקים בכמות גדולה יותר של חברים, וככאלה מאפשרים להתרכז בנושאים בעלי נפח בהקשרים של הסנאט האמריקאי בו מייצגים שני נציגים את האינטרסים של המדינה. מכיוון שהמספרים ברוב מדינות ארצות הברית (למעט המדינות הקטנות מ־700,000 איש המחזיקות רק חבר קונגרס אחד דוגמת מונטנה, רוד איילנד, איידהו וכו') גדולים יותר מאשר ברמת המחוז המייצג את בית-הנבחרים, היה לקיר זה חשיבות מהותית גדולה יותר דווקא בסנאט, בו מכהנים 100 חברים.

קנן הפעיל את הארגונים הללו בעיקר בהקשר של שכנוע מול חברי סנאט[20].

קיר התמך השני: ארגונים קהילתיים

קיר התמך השני של הפירמידה היה פדרציות, בתי-כנסת ואחוות סטודנטים יהודיות. תחת ההקשר הזה נופלים כל אותם ארגונים יהודיים מבוססי קהילה המיידית, בהקשר הגאוגרפי/דתי/חינוכי ובהם ניתן למצוא הקשרים אזוריים (כאשר מדובר באזורים כפריים או אזורים בהם יש מיעוט יהודי יחסי) ועד פעילות מבוססת בית-כנסת או מרכז יהודי בעיר קטנה או בשכונה יהודית במטרופולין.

היתרון המובהק של תחזוקת המבנה הנ"ל הוא ביכולת להפעיל את חברי הקהילה מול חבר הקונגרס שלהם.

חבר בית הנבחרים, המייצג מחוז בחירה (כיום כ־700,000 בעלי זכות בחירה), בו פעילים מספר מוסדות יהודיים, המרכזים כמה אלפי חברים במצטבר, יכולים להיות ההבדל בין הפסד לניצחון. אשר על כן, לארגונים הללו קיימת חשיבות מהותית ומיוחדת בהפעלה של הפעילים כלפי חבר/ת הקונגרס המייצגת את האזור, בבית בו יושבים 435 חברים וחברות קונגרס. דוגמה לכך ניתן למצוא בעדותו של חבר הקונגרס סמואל פרידל[21].

קנן היה זה שגם הניח את התשתית להפעלת סטודנטים יהודיים ככח פוליטי בקמפוסים עוד בשנות ה - 60[22].

קיר התמך השלישי: מגזין חדשות

קיר התמך השלישי של הפירמידה היה הפצת מגזין חדשות (בתחילה נקרא 'חדשות מוושינגטון') ולאחר מכן שונה לשמו הנוכחי NEAR EAST REPORT. מעבר להפצה של העיתון ששימש ככלי חשוב להפצת תעמולה, היה העיתון גם דרך נוספת להפעלה של פעילים שלא היו פעילים במסגרת ארגון ארצי או ארגון קהילתי. היכולת להפעיל בצורה ישירה את הקוראים באמצעות העיתון, נתנה את היכולת לייצר מעטפת של יהודים או נוצרים ציוניים שלא יכלו לשלם או שהעדיפו שלא לשלם את דמי החברות באחד מהארגונים הלאומיים או האזוריים.

בהמשך, במבנה הפירמידה שנוצר, החלו קהילות להוציא באופן עצמאי עיתונים לעידוד התמיכה בישראל, במסגרות קהילתיות בהן פעלו[23].

מכיוון שמדובר במוטת שליטה שהגיעה (לפחות באופן תאורטי) לכמויות של מאות אלפי עד מיליוני ציונים אמריקאים, המופעלים במבנה רזה במיוחד של משרדים בוושינגטון בלבד בהתחלה (ורק בהמשך כתוצאה מעבודתו של קנן להרחבה לסניפים נוספים[24]), היה זקוק קנן לשיטה אפקטיבית ויעילה, המסוגלת לפעול במהירות עצומה, כמענה לבעיות הצצות באופן פתאומי, במרחק של אלפי מייל במזה"ת, באמצעי תקשורת פרימיטיבים ביחס לאלה הקיימים היום.

השיטה אותה בנה, אפשרה לו לתחזק את המערכת באופן באופן שהשפיע בצורה מהותית על הזירה הפוליטית בארצות הברית והברית האסטרטגית בין ארצות הברית לישראל[25].

כיצד פעלה הפרמידה ההפוכה בכל אחד מקירות התמך?

בתחילה המדובר בגיבוש המסר בצורה כללית, המובאת במסגרת הדירקטוריון להחלטה אם קיים זמן לביצוע, או דיווח בדיעבד אם מדובר בתגובה למצב מתגלגל. משם, המסר עובר בשרשרת ההפצה על פי שלביות המדרגית של כל אחד מקירות התמך הרלוונטיים, ולבסוף בקשת קבלת דיווח, המאפשרת מעקב ובקרה, הן מול הסנטור או חבר הקונגרס נשוא השתדלנות והן מול המשוב החוזר אל הדירקטוריון[26].

דוגמה להצלחה של מודל הפעולה היא זו שסיכלה יוזמה של ועדת הכספים וועדת החוץ של הקונגרס האמריקאי תחת ממשל אייזנהאואר בשנות החמישים לקצץ סכום של 500 מיליון דולר מסיוע החוץ האמריקאי הכללי, שעמד על 2.2 מיליארד דולר. כדי למנוע את רוע הגזירה הוציא קינן 100 מברקים לקהילות יהודיות בארצות הברית, והקיצוץ בוטל[27].

הפצה על פי מודל הפירמידה ההפוכה של קנן[28]

קנן פעל גם בקרב הקהילה הנוצרית- ציונית של אמריקה והקפיד לתחזק את הקשר עם חברי קהילה זו[29].

פעילותו של קנן לפני ואחרי מלחמת ששת הימים

מבנה פרמידה הפוכה כפי שתוארה בעבודת המחקר של קובי ברדה בספרו[30]

בימים המתוחים שקדמו למלחמת ששת הימים, הפעיל קינן לחץ על הממשל ועל האו"ם באמצעות משלוח המוני של מכתבים[31] ועצרות תפילה המוניות[32]. מיד לאחר המלחמה, במבצע בזק, גויסו פעילים להסברת הנרטיב של תוצאות המלחמה ולהדגשת החשיבות של התמיכה ביחסי ישראל ־ ארצות הברית[33]. בשנת 1968 הקונגרס אימץ את ההחלטה שקידם קנן על ידי 257 חברי בית נבחרים, ו- 78 סנטורים שקוראת להעביר את מטוסי הפנטום לישראל את מכירת הנשק ההתקפי הראשון לישראל[34], וקבע תקדים בתמיכת ארצות הברית בתפיסה שנודעה מאוחר יותר כתפיסת יתרון צבאי איכותי (Qualitative Military Edge –QME) של ישראל על שכנותיה במזרח התיכון.

פעילותו בקונגרס במהלך מלחמת יום הכיפורים והגדלת תקציב העברות לישראל אחרי המלחמה

קנן פעל כדי לנסות להביא את הממשל האמריקאי להתערב באספקת נשק במהלך המלחמה באמצעות פעילות אינטנסיבית בקונגרס האמריקאי, שלבסוף היה בין הגורמים שהביאו להפעל מבצע "ניקל גראס" להזרמת הרכבת אווירית של נשק לצה"ל. קנן הצליח בעבודתו עד כדי כך, שיושב הראש של ועדת החוץ של הסנאט, הסנטור ויליאם פולברייט, (שלא היה מגדולי התומכים בישראל שידע הקונגרס), התראיין לאחר מלחמת יום הכיפורים לתוכנית "פגוש את האומה" וסיפר כי "התפיסה הישראלית חולשת על הסנאט [...] הקשרים הפוליטיים והרגשיים חזקים מדי. בכל נושא שחשוב לישראל יש בין 75 ל־80 סנטורים שיצביעו בעד ישראל"[35].

פירוט שיטת העבודה של קנן המביאה להישגים פוליטיים, באה לידי ביטוי בכתבה שנעשתה לאחר שבית הנבחרים הצביע בעד סיוע לישראל בגובה של 2.2 מיליארד דולר לישראל בשנת 1974 לאחר מלחמת יום -הכיפורים. הכתב הנרי טיילור פרסם כתבת מגזין המסבירה לקוראים מי האיש שעומד מאחורי הלובי הישראלי ומפרט את האופן בו פעל קנן[36]:

"בית הנבחרים העביר 2.2 מיליארד דולר בעזרה לישראל, מה שנחשב לניצחון לאיש שמאחורי הלובי הוא ישעיהו קנן. קנן בן ה – 68 לא מופיע במדורי המי ומי של וושינגטון וחייו אנונימיים. אבל מדובר באיש אינטליגנטי בעל יכולות והכרה של הקונגרס. קנן מנהל את איפא"ק השדולה למען ישראל בוושינגטון. הדירקטוריון שלו מכיל את עיקר הארגונים היהודים של המדינה. זהו ארגון המטרייה המייצג את רוב יהדות ארצות הברית. באופן כללי, קנן הוא השלוח של כ- 30 קבוצות יהודיות החשובות במדינה, והוא עובד קשה לשמר את היכולת שלהם מול בית הנבחרים והסנאט. קנן מסייע בהצגת חקיקה לטובת ישראל, מחזיק תיקים לגבי כל הצעות החוק 'התקועות' בבית הנבחרים והסנאט". ומתייחס לשיטת הפירמידה ההפוכה:

כאשר חקיקה מסוימת מתקרבת, מר קנן שולח התראות לרשימה של כ – 1000 מנהיגים יהודיים ברחבי ארצות הברית. הם בתורם, מתריעים את הרשת הקהילתית שלהם ושל חבריהם ומשפחותיהם. הם בתורם אחראים על כתיבת מכתבים, תרומות כסף או טלפונים. הצעד הבא אחרי זה הוא לדווח חזרה לקנן על מה שנעשה. לשם דוגמה, כאשר ועדת ההקצבות של הקונגרס וועדת יחסי החוץ הציעו לחתוך 500 מיליון דולר מחוק המציע סיוע חוץ בגובה 2.2 מיליארד דולר לישראל, מר קנן שלח באופן מיידי כ-1000 טלגרמות לרשימה של החברים והם הצליחו למנוע את הקיצוץ"

.

אחרית ימיו

בכתבה פרופיל שנכתבה על ידי בוריס סמולר, עורך סוכנות הידיעות JEWISH TELEGRAPH AGENCY והתייחסה לפעילותו של קנן לאורך 30 שנות פעילות: "חברים מבית הנבחרים ומהסנאט, משני צידי המתרס, שאותם אני פוגש מתוקף תפקידי בוושינגטון, כולם מדברים בשבחו של סי. קנן. בגבעת הקפיטול כולם מכירים את קנן, ומודים שהידע כל כך עמוק, שכאשר הם מחפשים עזרה בנושאים אלה הם פונים ישירות אליו. הם מעריצים את הענווה שלו ונהנים מהאפקטיביות שלו, בעיקר באמצעות החומרים אותו הם קוראים במגזין בו הוא כותב הנייר איסט רייפורט. עיתון הנייר איסט ריפורט הפך לעיתון שבו כולם קוראים את מדיניות במזה"ת והפך לאוטריטה החשובה ביותר לאזור"[37].

בכתבת מערכת של העיתון הפוליטי Quarterly Congressional ,שהופיעה בשנת 1975 תחת הכותרת "למה הלובי היהודי עושה את עבודתו בוושינגטון?" פורסמה כתבת פרופיל שניסתה לפצח את סוד הצלחתה של השדולה:[38]

הכתבה נפתחת בעדותו של הסנטור ממוצא לבנוני של דרום דקוטה, ג'יימס אבו ראזק, המצוטט בכתבה כאומר: "אני מקנא בהם. ביכולת הבלתי נתפסת של השדולה והצלחתה בתחום החקיקה". לאחר מכן, מונה הטור את ההצלחות האחרונות של השדולה בשנת 1975, הכוללות את העברת סיוע חירום של יותר משני מיליארד דולר בשנת 1973, החלטות ומכתבי תמיכה בישראל בקונגרס, הפעלת לחץ על ברית המועצות בחקיקה עד שתסכים לשחרר את יהדות ברית המועצות לעלות לישראל ועצירת מכירת מערכות טילי קרקע-אוויר מהפנטגון לצבא הירדני. ואז מנסה העיתון להסביר את ההצלחה של איפא"ק: "לנסות להסביר את הכח של הלובי של ישראל, במונחים של חברת לובי רגילה, הפועלת בענייני יהודים או המזרח התיכון, תהיה החטאת המטרה. בוושינגטון מבצעת איפא"ק את שיטות הלובי המסורתי באמצעות גוף קטן הכולל שלושה לוביסטים רשומים הפועלים לשם קידום היחסים עם ישראל ויחסי יהדות ארצות הברית". ואז פונה העיתון לראיין אנשי מקצוע מתוך המערכת הפוליטית ומצטט סנטור בעילום שם האומר: "הג'וב כאן הוא לנצח הצבעות, והם מקבלים פה ציונים גבוהים בהקשר זה. מדובר בגוף מאוד יעיל ביחס לגודלו, ככה למשל לאחרונה הם השיגו 40 אצבעות בסנאט למנוע את מכירת הנשק לירדן". ואז מגיעה אחת העדויות החשובות של הכתבה מפי ריצ'רד פרל, מי שהיה לימים היועץ של רייגן וג'ורג' בוש ובאותה התקופה העוזר של חבר הקונגרס ממדינת וושינגטון הנרי ג'קסון, על חשיבות פעילות השטח (GRASS ROOTS) של איפא"ק: "ההשפעה של הלובי היהודי הוא לא בהכרח הימצאותם של אנשים במסדרונות הקונגרס, אלא דווקא האנשים שבבית." ומוסיף: "מה שקורה בוושינגטון הוא באמת צנוע ביחס למה שקורה במחוז. תקרית במזה"ת או כתבה בעיתון, מעוררים מיד תגובות מצד הבוחרים". וכדי לחזק את טענה זו, מוסיף הסנטור הרפובליקני צ'ארלס פרסי מאילינוי המצוטט כאומר: "קבלתי אלפי מכתבים שסירבתי לחתום עבור עצומה התומכת בישראל שהצעתי שהממשלה בת"א תפעל בצורה יותר גמישה בהתייחסותה לעניינים במזה"ת". "גם העוזר של חבר הקונגרס מניו-יורק, הדמוקרט סטפאן סולארז מסביר בכתבה כי: "הקהילה היהודית מאוד מעורבת ומאוד מבינה בענייני החוץ, והיא דואגת שגם נדע את זה".

לאחר שפרש מתפקידו כמנכ"ל איפא"ק בשנת 1974, והוחלף על ידי מוריס אמיתי, כיהן קנן כיושב ראש איפא"ק במשך שנתיים נוספות, עד שנת 1976.

ב־24 במרץ 1988 נפטר קנן מהתקף לב בביתו ונקבר בוושינגטון.

השלט של רחוב קנן בנתניה

ב־29 במאי 2019 החליטה עיריית נתניה להנציח את פועלו של קנן באמצעות קריאת רחוב על שמו באזור התעשייה פולג[39].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אלדד בק, מסמכים חושפים: "עסקת המאה" האמריקנית שנעלמה, באתר ישראל היום, ‏18/10/2018
  2. ^ קובי ברדה, החוק עובר את מליאת הסנאט, באתר us-israel.org.il, ‏9.9.2018
  3. ^ קובי ברדה, האיש שאחראי על הלובי של ישראל, באתר us-israel.org.il/, ‏3.8.2018
  4. ^ קובי ברדה, הקמת המשרד בוושינגטון והצלחת החוק הראשון להעברת סיוע לישראל, באתר us-israel.org.il, ‏20/2/2018
  5. ^ קובי ברדה, כתב המינוי של קנן, באתר us-israel.org.il, ‏29.11.2018
  6. ^ Si Kenen, Israel's defense line, New York: Prometheus Books, 1981, עמ' 2-3
  7. ^ קובי ברדה, שיטת פעולה להעברת חוק תמיכה בפליטים במזה"ת בשנת 1951, באתר us-israel.org.il, ‏13.9.2018
  8. ^ קובי ברדה, ההחלטה לייסד את AZPAC, באתר us-israel.org.il, ‏25.5.2018
  9. ^ קובי ברדה, על הכינוס המדיניות הראשון אי פעם של איפא"ק בשנת 1955, באתר /us-israel.org.il, ‏14/11/2018
  10. ^ קובי ברדה, מספרים של משתתפים בכנס 2018, באתר /us-israel.org.il, ‏16.3.2018
  11. ^ קובי ברדה, על תפקידו הדרמטי של סי. קנן בעצירת הסנקציות על ישראל אחרי מבצע סיני, באתר us-israel.org.il, ‏13/11/2018
  12. ^ אישור רשם החברות על רישום איפא"ק
  13. ^ פולברייט מנסה לקבוע מעמד סוכנים זרים לארגונים פרו-ישראליים נתמכי הסוכנות., באתר הצופה, ‏2.8.1963
  14. ^ קובי ברדה, האם איפא"ק פועלת עפ"י החוק האמריקאי?, באתר us-israel.org.il, ‏15.8.18
  15. ^ קובי ברדה, הפצת גליונות של ניירות עמדה ב – 1955, באתר us-israel.org.il/, ‏14/11/2018
  16. ^ קובי ברדה, תאורית מודל הפרמידה ההפוכה של סי. קנן, באתר US-ISRAEL.ORG.IL, ‏28/11/2018
  17. ^ כיצד מניעים אנשים לפעולה בתקופת חופשת החגים של קונגרס, באתר us-israel.org.il, ‏22.11.2018
  18. ^ קובי ברדה, הרחבת בסיס התמיכה באמצעות קהילות יהודיות מקומיות באמצעות עלוני מידע, באתר us-israel.org.il, ‏22.11.2018
  19. ^ Kobby Barda, Isaiah Kenen, President Eisenhower, and Aid to Israel During the Suez Crisis., Cambridge Open Engage, 09.2020 doi: 10.33774/coe-2020-pwp4n
  20. ^ קובי ברדה, נשות הדסה עושות הסברה…
  21. ^ קובי ברדה, חבר הקונגרס פרידל מספר על הלחץ המופעל עליו מבוחרי המחוז
  22. ^ קובי ברדה, איפא"ק נכנסת לראשונה לקמפוסים
  23. ^ קובי ברדה, הרחבת בסיס התמיכה באמצעות קהילות יהודיות מקומיות באמצעות עלוני מידע
  24. ^ קובי ברדה, איפא"ק מתרחבת – הקמת סניף החוף המערבי
  25. ^ קובי ברדה, על האפקטיביות של הפצת חוברות REPORT FROM WASHINGTON
  26. ^ קובי ברדה, שיטת הנעה לפעולה
  27. ^ קובי ברדה, כיצד מניעים אנשים לפעולה בתקופת חופשת החגים של קונגרס
  28. ^ קובי ברדה, AIPAC's Grassroots for Congress, How Isiah Kenen Built AIPAC To Be A Powerhouse, תל-אביב: סיפור פשוט, 2020
  29. ^ קובי ברדה, השימוש בנוצרים אוהבי ישראל כחלק מקמפיין פוליטי
  30. ^ קובי ברדה, AIPAC's Grassroots for Congress, How Isiah Kenen Built AIPAC To Be A Powerhouse, תל-אביב: סיפור פשוט, 2020
  31. ^ קובי ברדה, שיגור טלגרמות לבית הלבן להביע חשש מפרוץ מלחמה ביוני 1967, ‏17/12/2017
  32. ^ קובי ברדה, אווירת מלחמה לקראת 67, איפא"ק מארגנת תפילה המונית, באתר us-israel.org.il, ‏17/12/2017
  33. ^ Need workers for public information project, The Jewish News of Northern California, Volume 117, Edition 01, ‏16/6/1967
  34. ^ Aipac Urges Nixon to Seek Withdrawal of Soviet Troops from the Mideast, JTA.ORG, ‏20.4.1972
  35. ^ קובי ברדה, פולברייט מספר על התמיכה האבסוליטית בישראל, באתר us-israel.org.il, ‏1.4.2019
  36. ^ Henry J. Taylor, The Men Behind Israel's Lobby (עמ' Volume 118, Number 298), Santa Cruz Sentinel, ‏19/12/1973
  37. ^ Boris Smolar, American Israel Public Affairs Com. Meeting Provides vital information, JEWISH TELEGRAPH AGENCY
  38. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Why is the Jewish lobby doing its work in Washington?, Congressional Quarterly, 1975
  39. ^ משה נעים, נתניה מוקירה תודה לאישים על תרומתם למדינת ישראל ולעם היהודי, באתר כאן-נעים, ‏05/06/2019
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ישעיהו_(סי.)_קנן&oldid=1976007"