רבי ישראל ברגר
| לידה | כ"ח בשבט תרט"ו |
|---|---|
| פטירה | כ"א באייר תרע"ט (בגיל 64) |
| מקום פעילות | פרוביז'נה, דורנה, פיאטרה ניאמץ, בוזאו, בוקרשט |
| רבותיו | רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב, רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב) |
| חיבוריו | עשר אורות, עשר קדושות, עשר עטרות, עשר צחצחות, ועוד |
רבי ישראל ברגר (כ"ח בשבט תרט"ו - כ"א באייר תרע"ט) כיהן כרב במספר ערים בגליציה וברומניה ומחבר סדרת ספרי 'זכות ישראל' על תולדות גדולי החסידות.
קורות חייו
נולד בכ"ח בשבט תרט"ו בעיירה מאדיא לאפאש בהונגריה, לרבי יצחק שמחה ברגר, מחסידי חבורת אשוואר[1] לאחר שילדיו הקודמים נפטרו. התפרסם כעילוי ובהיותו בן שמונה נבחן אצל הכתב סופר על מסכת בבא קמא בעל פה. רבו הראשון היה רבי יצחק אייזיק מזידיטשוב ששידכו בשנת תרכ"ו בגיל 11 להינדא בת רבי מנחם מנדל הגר מזבלטוב. לאחר אירוסיו נכנס ללמוד בישיבתו של רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים בסיגט שם למד שלש שנים עד שנסמך להוראה על ידי הייטב לב, רבי חיים מצאנז, ורבי מנחם מנדל פנט מדעעש, בשנת תרכ"ט נישא בזבלטוב והיה סמוך על שולחן חמיו, שם התקרב לאבי חמיו רבי יעקב מזבלטוב שמסר לו לסדר לדפוס את כתבי זקינו האהבת שלום.
בשנת תרל"ט מונה - בהוראת הייטב לב ורבי יהושע מבעלז - לכהן כרב העיר פרוביז'נה בגליציה, שם הדפיס בשנת תרמ"א ספר עטרת יעקב וישראל, כיהן גם ברבנות הערים דורנה, פיאטרה ניאמץ (בעיר זו סבל הרבה ממחלוקות עד שגורש ממנה בתרנ"ז) ובוזאו.
בשנת תרנ"ח מונה לכהן כרבה של עיר הבירה בוקרשט שברומניה שם כיהן במשך 21 שנה. בעיר זו כתב והדפיס את רוב ספריו. הוא התכתב בהלכה עם גדולי דורו ותשובות אליו נדפסו בעשרות ספרי שו"ת, כמו כן התכתב עם גדולי האדמו"רים כרבי דוד משה ובנו רבי ישראל מטשורטקוב, רבי יצחק מבוהוש, רבי חיים מצאנז, הייטב לב, רבי יוסף מאיר מספינקא ועוד.
אשתו נפטרה בט"ז באייר תרס"ה[2], והוא נשא את שרה פריידל, אלמנת רבי משה אהרן הורוביץ אב"ד ריינזוב.
נפטר בכ"א באייר תרע"ט בגיל 64, לאחר מחלה קצרה. נקבר בבוקרשט, ובמשך השנים נעלם קברו.
ספריו
בנוסף לדמותו התורנית, רבי ישראל היה כתב גם ספרות סיפורת רבה, וכן הרבה להדפיס את דברי תורתו. סדרת ספריו "זכות ישראל", שבה שמו של כל חלק עוסק בעשרה מצדיקי החסידות, זיכתה אותו בכינוי "בעל העשר".
- 'עטרת יעקב וישראל', דברי תורתו של אבי חותנו רבי יעקב מזבלטוב, בתוספת שו"ת מעצמו בשם "אגרא דכלה", נדפס בפרוביזנא תרמ"א.
- 'רצון ישראל', על שבת, ברית מילה, ותפילין, נדפס בבוקרשט תרנ"ט.
- ילקוט ישראל, דברי מוסר על זהירות בג' עניינים: לשון ישראל, ברית ישראל, ממון ישראל, שני החלקים הראשונים הדפיס בתרס"ה, ובתר"ע הדפיס כל הג' חלקים בפיעטרקוב.
- שמחת ישראל, ספר מקיף על רבי שמחה בונם מפשיסחה, נדפס בפיעטרקוב תרס"ט.
- רצון ישראל, חידושים על ספר תהילים, נדפס על ידי אחיו רבי מאיר ברגר מצפת בתרע"ב.
- ניצוצי ישראל, חידושי תורה על תנ"ך ומאמרי חז"ל נדפס בפיעטרקוב תרע"ג.
- כבוד אלקים, על עץ חיים ופרי עץ חיים.
- קדושת שלום, על רבי שלום מבעלזא.
- זכות ישראל, נדפס בפיעטרקוב במשך כמה שנים, ובו ד' חלקים:
- עשר קדושות, תולדות צדיקי בית זידיטשוב וקומרנה. נדפס בשנת תרס"ו.
- עשר אורות, תולדות רבי דב בער ממעזריטש, רבי פנחס מקוריץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי יצחק מראדוויל, רבי ישראל מקוז'ניץ, רבי יעקב יצחק מלובלין, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי ישראל מרוז'ין, רבי אברהם יעקב מסאדיגורה ורבי דוד משה מטשורטקוב. נדפס בשנת תרס"ז.
- עשר צחצחות, תולדות רבי אלימלך מליזענסק, רבי משה לייב מסאסוב, רבי מנחם מנדל מקוסוב, רבי יצחק אייזיק מקאליב, רבי אורי מסטרליסק. רבי נפתלי צבי מרופשיץ, רבי אשר ישעיה מרופשיץ, רבי צבי אלימלך מדינוב, רבי חיים מצאנז ורבי אברהם מסטרעטין. נדפס בשנת תר"ע.
- עשר עטרות, תולדות רבי משה מדראגיטשין, רבי אברהם מאולינוב, רבי שלמה לייב מלענטשנא, רבי משה צבי מסאווראן, רבי מאיר מפרמישלאן, רבי חיים אברהם ממיקולייב, רבי דוד מזבלטוב, רבי שמעלקא מסאסוב, רבי ישעיה שור ורבי יחיאל מיכל מפינטשוב. נדפס בשנת תר"ע.
- רצון ישראל על התורה ומועדים נדפס מכתב ידו בשנת תשמ"ב.
- זכות ישראל מהדורא תניינא, הוספות על ספרי ה"עשר", חלק א' נדפס בשנת תרפ"ה, והשאר נדפס על ידי מכון היכל מנחם.
על ספרי ה"עשר" קיבל הסכמות מרבי יוסף מאיר וייס מספינקא, רבי יהושע הורוביץ מדז'יקוב, רבי אהרן מנחם מענדל מאלעסק, המהרש"ם מברז'אן, השדי חמד, האדר"ת, רבי אליעזר דייטש מבאניהאד, ורבי צבי יחזקאל מיכלסון אב"ד פלונסק.
קישורים חיצוניים
- יהושע מונדשיין, תולדותיו באתר שטורעם נט.
הערות שוליים
- ^ בן רבי יחיאל מיכל ברגר שהיה בן אחותו של המאור ושמש.
- ^ דברי הערכה עליה בהקדמת ספר אהבת שלום.