כאפיה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיראקי עם כאפיה עיראקית מסורתית
יהודי תימני עם כאפיה

כאפיהערבית: كوفية, כוּפיה; נקראת גם "חַטַה") היא כיסוי ראש מסורתי ערבי אשר נפוץ בעיקר בירדן, בעיראק, בחצי האי ערב ובקרב הפלסטינים ועשוי בדרך כלל מכותנה או מפשתן. הכאפיה מלופפת סביב הראש באופנים שונים, בעיקר כדי לספק הגנה מפני חשיפה לשמש. באזורים מדבריים הכאפיה גם יעילה במיוחד משום שהיא מספקת הגנה על אזור הפה והעיניים מאבק ומחול. משום כך, הכאפיה נפוצה בעיקר באזורי אקלים מדברי.

הכאפיה מוצמדת לראש באמצעות פתיל בצורת טבעת (בדרך כלל מחבל כותנה) הנקרא "עִקַאל" בערבית, או "עָקָל" בעברית. מידת העיטור של העקל (כמו גם השימוש בעקל כפול ואף משולש) משמשת לראיה למעמדו של החובש.

משמעות המילה כופייה עצמה היא "מהעיר כופה" (כיום בשטח עיראק). קיימים שמות נוספים כגון: ר'ותרה, חטה, שמאר', אד'אד'ה, ג'מדאנה ועוד.

צבעי הכאפיה, הדוגמה שעליה וקיום שנצים מעידים לרוב על שיוך שבטי או מדיני. בירדן, למשל, נפוצות כאפיות בצבע אדום (על בד לבן), ואילו בשטחים - בשחור.

כאפיה לבנה עם עקל וסמל צה"ל הייתה חלק ממדי א' של חיילים דרוזים ובדווים בשנותיה הראשונות של המדינת ישראל ( ראה תמונה).

יהודים בארץ ישראל בתקופת השלטון העות'מאני חובשים כאפיה


ראו גם

קישורים חיצוניים

קצינים דרוזים בצה"ל חובשים כאפיה, בשנת 1949
Cloth 800.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא טקסטיל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.