כף סמית' (איי שטלנד הדרומיים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כף סמית'
Cape-James.jpg
מפת האי סמית'. כף סמית' מצויה
בפינה הימנית העליונה של המפה.

כף סמית'אנגלית: Cape Smith) היא לשון יבשה המהווה את הקצה הצפוני של האי סמית', באיי שטלנד הדרומיים, בטריטורייה הבריטית האנטארקטית, שבאנטארקטיקה[1].

הכף ממוקמת 3.31 קילומטרים מזרחית – צפון-מזרחית מפסגת מאטוצ'ינה; 12.85 קילומטרים צפונית – צפון-מזרחית מנקודת גרגורי; 4.16 קילומטרים צפונית – מזרחית מנקודת דליאן; 2 קילומטרים מזרחית – דרום-מזרחית מהאי בארלו; ו-40.5 קילומטרים מערבית – דרום-מערבית מהאי סנואו.

היסטוריה

גילוי ומיפוי הכף

רב החובל ויליאם סמית' גילה את איי שטלנד הדרומיים בשנת 1819[1][2]; ב-16 באוקטובר 1819 הגיע סמית' לאי המלך ג'ורג', קרא לאי על שמו של ג'ורג' השלישי, והכריז על הארכיפלג של איי שטלנד הדרומיים כטריטורייה בריטית[3].

הכף התגלתה ומופתה לראשונה על ידי ויליאם סמית' באוקטובר 1819[2].

הכף מופתה מחדש על יחידת סקר הידרוגרפי של הצי המלכותי הבריטי בעונת המחקר (הקיץ האנטארקטי 19511952[2].

מקור השם

לשון היבשה נקראת על שמו של סמית', אשר גילה ומיפה אותה[1].

לקריאה נוספת

הצד הדרום מזרחי של האי סמית', מבט ממצר אוסמר

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0