מצר מורטון
 | |
| לשון היבשה נקודת דבילז - מבט מסלעי לוציפר. בקדמת התמונה שערי הל (שערי הגיהנום), באמצע התמונה סלעי וארדים לאחריהם מצר מורטון, וברקע האי סנואו, והאי סמית' נראה באופק מימין. |
מצר מורטון (באנגלית: Morton Strait) הוא מצר ים רחב בין האי סנואו (אי השלג) שמדרום מערב למצר מורטון, לבין האי ראגד (אי הטרשים) שמצפון למצר מורטון, ולבין לבין חצי האי ביירז שבהאי ליווינגסטון שמצפון-מזרח למצר מורטון, באיי שטלנד הדרומיים, שבאנטארקטיקה.
אורכו של המצר 9 קילומטרים; רוחבו של המצר 6.2 קילומטרים.
בשטח המצר מצויים (מדרום-מערב לצפון-מזרח): סלעי פנגבין, סלעי אאים, סלע לונג, סלע ויאטור וסלעי וארדים.
היסטוריה
מיפוי אזור המצר
אזור המוצר מופה לראשונה (באופן גס) על ידי סוקרים בריטיים בשנת 1821; מיפוי נוסף (מדוייק יותר) נעשה בשנת 1968; מיפוי נוסף נעשה על ידי סוקרים צ'ילאנים בשנת 1971; מיפוי נוסף נעשה על ידי סוקרים ארגנטינאים בשנת 1980; מיפוי מדוייק נוסף נעשה על ידי סוקרים בולגריים בשנת 2005 ובשנת 2009.
מקור השם
בתרשים מעשה ידי ג'ורג' פאוול 1822 של איי שטלנד הדרומיים ואיי אורקני הדרומיים מופיע מצר מורטון בשם "שערי הגיהינום" (Hell Gates) - כיום משמש שם זה לתאור מצר סמוך - "שערי הל".
שמו הנוכחי של המצר ניתן לו על ידי ג'יימס ודל.
השם הנוכחי מופיע לראשונה בתרשים שפורסם בשנת 1825.
קישורים חיצוניים
- תצלום לוויין של אזור המצר, תוך סימון אתרים נוספים באזור באתר copernix
הערות שוליים
