כפר ענאן
| טריטוריה |
 המנדט הבריטי |
|---|---|
| מחוז | נפת עכו |
| שפה רשמית | ערבית |
| סיבת נטישה | מלחמת העצמאות |
| תאריך נטישה | פברואר 1949 |
| דת | מוסלמים |
כפר ענאן (בערבית: كفر عنان) היה כפר פלסטיני בנפת עכו שבארץ ישראל המנדטורית. הכפר שכן בגליל העליון, מדרום מערב לעיר צפת, כ-33 קילומטרים ממזרח לעכו.
היסטוריה
האזכורים המוקדמים ביותר של הכפר היו בתקופת השלטון הרומי בארץ ישראל. באותם ימים הכפר היה כפר יהודי שנקרא "כפר חנניה"[1] והוא היה אחד המרכזים הגדולים ביותר בגליל לייצור כלי חרס. על פי חפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום תגלו מערות, בריכות, בסיסי עמודים ואף שטחי קבורה. בנוסף לכל אלו נודע כי מרבית כלי הבישול בגליל בהם נעשה שימוש בתקופה שבין המאה ה-1 לפני הספירה ועד המאה ה-5 לספירה יוצרו בכפר חנניה.
תקופת השלטון העות'מאני
ב-1522 מצא הרב והנוסע היהודי, משה באסולה קהילת מוסתערבים שמנתה כ-30 משפחות, עם זאת על פי מפקד אוכולסין שנערך מטעם השלטון העות'מאני כ-3 שנים לאחר היו במקום כ-14 משפחות יהודיות בלבד.
בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל הופיע לראשון השם "כפר ענאן" והיה רשום בשם זה ברשומות המס של 1549 או 1596. בכפר התגוררו ככל הנראה כ-259 נפשות, כולן היו מוסלמים. התושבים שילמו מיסים על העיזים והכוורות שהיו ברשותם ולאורך השנים העבירו תושבי הכפר כ-12,272 מטבעות אקצ'ה לוקף[2].
תקופת המנדט הבריטי
על פי מפקד אוכלוסין שנערך ב-1922 בתקופת המנדט הבריטי כפר ענאן מנה כ-179 תושבים, כולם היו מוסלמים[3]. במפקד שנערך לאחר מכן, מפקד 1931 היישוב גדל וכבר הכיל כ-264 נפשות שהתגוררו בכ-47 בתים. גם הפעם כל תושבי הכפר היו מוסלמים[4].
באוגוסט 1943 התחוללה פרשת קרקעות בכפר. בעלי הקרקעות רצו למכור ליהודים 5,827 דונם (לפי העיתונות הערבית, תמורת 65,000 לירות ארץ-ישראליות). הפלאחים האריסים שעיבדו אותן ביקשו עזרה, ועסקני מפלגת אל-איסתקלאל נענו בשם "קופת האומה": הם השיגו את התערבות "בנק האומה", שקנה את הקרקעות למען האיכרים (לפי העיתונות הערבית, תמורת 46,000 לא"י) תוך מתן הלוואות. בעקבות הפרשה, חידשה "קופת האומה" את פעולותיה בסתיו אותה שנה ביוזמת מפלגת אל-איסתקלאל[5].
בסקר הכפרים שנערך ב-1945 היו בכפר ענאן כ-360 תושבים, כולם היו מוסלמים.
התקופה הישראלית
באוקטובר 1948 הכפר נכבש על ידי חטיבת גולני במסגרת מבצע חירם ועם תוצאות המלחמה הפך אזור הכפר לחלק ממדינת ישראל הצעירה. עם זאת על פי ההיסטוריון הפלסטיני, וליד ח'אלדי תושבי הכפר סירבו לעזוב את בתיהם כמו מרבית תושבי הכפרים באזור. על פי מספר גורמים שהיו מעורים בנושא, הרשויות הישראליות סיווגו את הכפר כ"נטוש" חרף העובדה שתושביו ניסו לחזור עליו שוב ושוב[6]. בינואר 1949 גירש הצבא הישראלי שזה עתה הוקם, "צה"ל", כ-54 תושבים מהכפר אך במקביל גם העביר כ-128 תושבים אחרים מהכפר לכפרים אחרים בישראל[7]. בפברואר 1949 כיתרו יחידות של גדוד 79 את הכפר וגירשו כ-45 מאנשיו ליהודה ושומרון. כ-200 מתושבי הכפר שהיו בעלי אשרות שהייה (אנשים אלו היו בעיקר זקנים, נשים וילדים) הועברו לכפר מג'ד אל-כרום. חרף ניסיונות צה"ל והרשויות הישראליות למנוע התיישבות מחדש הכפר הוקם פעמיים נוספות ולבסוף פונו.
ב-1950 הופעל סעיף 25 של תקנות ההגנה שנחקקו ב-1945 וזאת במטרה להחרים חלק מהאדמות שהיו שייכות למספר כפרים פלסטינים בגליל, בניהם היה כפר ענאן. מלבד שימוש זה החוק גם מנע מתושבי הכפר לחזור לבתיהם באמצעות דרכים חוקיות[8].
ב-1977 הוקם יישוב יהודי מדרם לחורבות הכפר, הכפר שימר את השם היהודי הקדום של הכפר "כפר חנניה".
קישורים חיצוניים
סיור בכפר הפלסטיני כַּפִר עִנאן / جولة في القرية الفلسطينية المهجّرة كفر عنان / Tour at Kafr Inan, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 23:05)- زيارة الى قرية كفر عنان المهجّرة \ Visiting the destroyed village Kafr `Inan \ ביקור בכפר ענאן, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 22:05)
- מיכאל יעקובסון, בישראל מתכננים לפליטים הפלסטינים בית בכפר, באתר Xnet, 15 בספטמבר 2011
הערות שוליים
