כשרות אלטרנטיבית
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
במדינת ישראל כשרות אלטרנטיבית או תעודת כשרות אלטרנטיבית היא מסמך או שלט המוצג במסעדה או בית עסק ומצהיר על כשרות המזון או על קיום השגחה על מילוי דרישות ההלכה בהקשר של הכנת המזון, בלי שבית העסק יהיה מושגח על ידי הרבנות הראשית או גוף מטעמה.[1] חלק מהתעודות מונפקות על ידי גוף חיצוני.[2]
היסטוריה
חוק איסור הונאה בכשרות אוסר על בתי עסק להציג עצמם בכתב ככשרים ללא אישור מאת אחד הגורמים המוסמכים מטעם הרבנות הראשית לישראל. החוק אינו אוסר הנפקת תעודות כשרות מטעם ועדי כשרות פרטיים, אך רק אם בית העסק מחזיק גם בתעודה רשמית מטעם הרבנות המוסמכת. חוק זה מקנה לרבנות את המונופול על הענקת תעודות כשרות, אך במקרים רבים הוא מופר, לעיתים בטענה כי הרבנות דורשת מחירים מופקעים עבור שירותיה ונאכפת בה פרשנות קפדנית מדי של דיני הכשרות וההלכה.[3]
בין הגופים המעניקים תעודות השגחה לבתי עסק שאינם בהשגחה הרבנות, תוך הסתמכות על חוות דעת משפטית לפיה כל עוד בתעודה לא מופיעה הביטוי 'כשר' אין בכך עבירה על החוק, נמנים[4] בד"צ 'משמר הקודש - שמן המשחה' הנותן כשרות באזור התחנה המרכזית בתל אביב, בד"צ מישקולץ' בפתח תקווה, בד"צ רופשיץ באזור ירושלים, בד"ץ חרדים של הרב יעקב לנדאו באזור באר שבע, וגופי הכשרות 'כתר הכשרות', 'נזר הכשרות', 'עטרת ישורון' ו"השגחה פרטית"[5] שהוקמה על ידי עמותת "השגחה פרטית לקידום פלורליזם בישראל", פועלת בתמיכת תנועת 'ירושלמים' של רחל עזריה, שכחברת כנסת פעלה להכשרת תעודות כשרות אלטרנטיביות, ובשנת 2018 נרכשה בידי עמותת צהר.
בעקבות עתירה לבג"ץ של שני בעלי מסעדות שביקשו לאפשר להם להציג את מסעדותיהם ככשרות, אף כאשר אין בידיהם תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית או לחלופין לקבוע שסעיף 3(א) לחוק איסור הונאה בכשרות בטל, השיב היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין, כי החוק אינו אוסר על בתי עסק להציג תעודות כשרות מטעם גוף שאינו הרבנות, כל עוד ההצהרה היא רק על השגחת אותו גוף ולא שהאוכל כשר.[6] ביוני 2016 דחה בג"ץ את העתירה, אך קבע כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בלבד ובתקופה הזו המערכת מחויבת לשנות את הזיקה בין משגיחי הכשרות ובין המסעדות כך שהמשגיחים לא יהיו יותר כפופים למסעדות.[7] בעקבות פסק הדין שונה נוסח התעודה שמעניק ארגון ארגון "השגחה פרטית".[8]
ב-10 באוקטובר 2016 קיבלה נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, את הבקשה לדיון נוסף בהחלטת בג"ץ בהרכב מורחב של שבעה שופטים.[9] ביום 12 בספטמבר 2017 ניתן פסק הדין לפיו נדחתה העתירה, אך נקבעה ההלכה כי אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי, אולם מותר לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידיו תעודת הכשר. ההלכה נקבעה ברוב הדעות, על ידי השופטים נאור, ג'ובראן, חיות ומלצר כנגד הדעות החולקות של השופטים רובינשטיין וסולברג.[10]
הערות שוליים
- ^ ליזה שיפרין, הרבנות לא נותנת תעודת כשרות? יש תעודה אלטרנטיבית, מאקו, 15 באוקטובר 2012
,כתבה באתר פוד גבר - ^
יאיר אטינגר, תעודות הכשרות האלטרנטיביות זוכות להצלחה בירושלים, באתר הארץ, 11 באפריל 2014
- ^ Jessica Steinberg, In about-face, state okays private kosher certification, TimesOfIsrael.com, 7 May 2015
- ^ ישי קרוב, מי הם הבד"צים ה'קיקיוניים'?, באתר ערוץ 7
- ^ כשרות פרטית-דף הבית
קובי נחשוני, יוזמי הכשרות האלטרנטיבית: לא נירתע מ"משטרת הכשרות", באתר ynet, 30 בדצמבר 2013 - ^ אשר הלפרין, היועץ ויינשטיין בעד תעודות כשרות אלטרנטיביות, אתר לדעת, י"ז אייר תשע"ה
- ^ בג"ץ 6494/14 שי גיני ויהונתן ודעי נ' הרבנות הראשית ואחרים, ניתן ב-6 ביוני 2016
- ^ יאיר אטינגר, בעקבות פסיקת בג"ץ, הופצו תעודות כשרות אלטרנטיבית בנוסח חדש, באתר הארץ, 17 ביוני 2016
- ^ [1]
- ^ דנגץ 5026/16 שי גיני נ' הרבנות הראשית לישראל (פורסם 12.9.2017)
