כתב יד אסקוריאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צילום של כתב היד מתוך הספר 'ירושלמי נזיקין'
תמונה זו מוצגת בהמכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

כתב יד אֶסקוריאל (זיהוי ספרני G1.3.1|1150) הוא כתב יד של מסכת נזיקין, שנמצא בספריית האסקוריאל שבספרד, המורכב משלושת ה'בבות': בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא. בכתב יד זה מצוי כתב יד ייחודי של התלמוד הירושלמי על מסכת נזיקין, שנחשב למשתייך לענף שונה מכתב יד ליידן, ומשובח ממנו בהרבה.[1] כתב היד יצא לאור במהדורה מדעית בשנת תשמ"ד, לאחר שנערך על ידי א"ש רוזנטל ושאול ליברמן.

על כתב היד

כתב היד נמצא בספריית 'אל אסקוריאל' שליד מדריד, ומכאן שמו. הוא נכתב על 140 דפי קלף[2] בכתב יד ספרדי קשה לפענוח, ומכיל את מסכת נזיקין כולה, מלבד כמה דפים בתחילת המסכת וחוסרים קטנים במהלכה. עקב תלישת הדפים בתחילת המסכת, מתחיל כתב היד מאמצע פרק ב' של מסכת בבא קמא.[3]

מבנה כתב היד ייחודי מאוד. הוא התרכז בתלמוד הבבלי, ובכל דף הובא הירושלמי מעל לדברי הבבלי. כתב היד הכיל, חוץ מהבבלי והירושלמי שמעליו, גם את הלכות הרי"ף בתחתית העמוד, ומימין ומשמאל לבבלי הובאו פסקי הרמב"ם. כתב יד זה הוא כתב היד היחיד של מסכת נזיקין כולה, מלבד כתב יד ליידן, שמקיף את התלמוד הירושלמי כולו, ונחשב לכתב יד משובח יותר מכתב יד ליידן, ואף מכתבי יד על מסכתות אחרות בירושלמי שהגיעו לידינו[4]. כתבי היד של מסכת נזיקין,, היו משופעים במיוחד בטעויות, שיבושים והשמטות.[5] על פי רוזנטל, כתב יד זה משתייך לענף שונה מכתב יד ליידן, ומקורו במסורת נפרדת. חלק מראשי העמודים, בהם היה ממוקם הירושלמי, נראו כאילו נחתכו במספריים, ועל פי השערת א"ש רוזנטל ייתכן שמדובר בכורך לא זהיר.[3]

מהדורה מדעית

ירושלמי נזיקין
מידע כללי
מאת א"ש רוזנטל, שאול ליברמן
הוצאה
הוצאה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
תאריך הוצאה תשמ"ד

כתב היד הוזכר לראשונה במספר קטלוגים של כתבי יד עבריים, אך עקב צורתו הייחודית לא הבחינו שהוא מכיל כתב יד עקבי ושלם של הירושלמי על מסכת נזיקין. לאחר שפרופ' א"ש רוזנטל עמד על קנקנו, נשלח יעקב בוקסנבוים, לספרד כדי לפענח מכתב היד את הדברים שנשמטו מהצילום. לאחר מכן נסע גם א"ש רוזנטל עצמו לספרד כדי לצלם מחדש את כתב היד, ועל פי עדותו פיענח בוקסנבוים היטב את החסר.[6] רוזנטל התכוון להקדיש את שנת תש"מ לעבודה מרוכזת על הוצאת מהדורת הירושלמי, אך נפטר לפני שהספיק לגמור את העבודה. על מנת להוסיף למהדורה פירוש על הירושלמי וניתוח ההבדלים בין כתבי היד ומשמעויותיהם, מסרו בניו של רוזנטל את החומר שהצטבר אצלו לפרופ' שאול ליברמן, וזה כתב את ההערות על הספר אך נפטר אף הוא מעט לפני יציאת הספר לאור. לבסוף יצאה המהדורה המדעית והמפורשת של התלמוד הירושלמי על מסכת נזיקין בשנת תשמ"ד.[7]

לקריאה נוספת

  • המבואות להוצאה המדעית של ירושלמי נזיקין.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ על פי מבואותיהם של רוזנטל וליברמן המצוינים להלן.
  2. ^ מנחם כ"ץ, עשהאל שמלצר והלל גרשוני, ‏תיאורי כתבי היד השלמים של התלמוד הבבלי, עמ' 26, באתר Academia.edu
  3. ^ 3.0 3.1 ירושלמי נזיקין, עמ' ט.
  4. ^ א"ש רוזנטל, שאול ליברמן, ירושלמי נזיקין, ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשמ"ד, עמ' יח
  5. ^ על פי עדותו של פרופ' שאול ליברמן בהקדמתו לירושלמי נזיקין, עמ' כט.
  6. ^ ירושלמי נזיקין, ה.
  7. ^ ירושלמי נזיקין, ה-ו.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0