כתובת עזקה
כתובת עזקה היא לוח אבן חקוק בכתב יתדות אכדי, שנכתבה על ידי סנחריב מלך אשור (705 עד 681 לפנה"ס). הכתובת התגלתה במאה ה-19 בספריית אשורבניפל, וזוהתה ככתובת אחת על ידי נדב נאמן בשנת 1974. הכתובת מתוארכת ככל הנראה לשנת 701 לפנה"ס.
היא מתארת את מסעו של סנחריב נגד חזקיהו מלך יהודה, ומספרת על מצור עזקה וכיבושה של עיר פלשתית.
תוכן הכתובת
(1-2) ...
3) [... הא-ל אימץ את רו]חי ויצאתי אל ארץ יה[ודה. ב]מהלך מסעי, את המס של מל[כי* פלשת* (או: המלך הפלוני) קיבלתי...
4) [... בעזרת העוצ]מה של הא-ל אנשר אדוני, את המחוז [של יחזק]יהו איש יהודה כמו [...
5) [...] העיר עזקה, בית מבטחו אשר בי[ן גב]ולי ובן ארץ יהודה [...
6) [אשר כמו קן(?) נשר(?)] שוכנת על רכס ההר: כמו פגיונ[ות](?) ברזל ללא ספור מתנשאים לשמיים [...
7) [חומותיה] בצורות ומתחרות (בגובהן) בהרים הנישאים; למראה עיניים כאילו מן השמים [צץ ראשן(??)
8) [בסוללות עפר] כבושות, באילי מצור חזקים(??) מוגשים (לחומה) [ב]הסתערות חיל-רגלים, במנה[רות, בפרצים (שבחומה)...
9) [את ההסתערות(?) ס]וסי ראו, את רול צבאות הא-ל אנשר בעצומים שמעו וחרד לב[בם...
10) [את העיר עזקה אשר הקפתי] ולכדתי, שללם שללתי, הרסתי, החרבתי [ושרפתי באש...
11) [את העיר גת(?), עיר] מלכות פלשתית, אשר ח[זק]יהו סיפח וביצר למענו [...
12 [...] כמו עץ [המזדקר על רכס(??)...
13) [...] מוקף [מג]דלים עצומים וקשה ביותר הגישה אליו
14) [...] ארמון כמו הר סגר עליהם ונישא [ראשו...
15) [...] היה אפל והשמש לא האירה אותו. מימיו שכנו באפלה ואת מוצא[ו...
16) [... פ]יה(?) היה חצוב בגרזינים וחפיר כרוי בגבול[ה...
17) [... חיילים] למודי קרב הוא הכניס לתוכה, חגר את כלי-נשקו למען [ערוך קרב...
18) על כל חילות אמורו והעמסתי עפר [...
19) [...] עליהם. בפעם השביעית [את ה...] הגדולות שלו כמו כלי-[חרס ניפצתי...
20) [... בקר וצ]אן מתוכה ה[וצאתי ומניתי כ]של[ל...
21) ...
משמעות הכתובת
הכתובת כתובה בסגנון ספרותי מיוחד, שאין כמותו באף תעודה אשורית שמתארת את מסעות מלכי אשור לארץ-ישראל. היא מחולקת ל-2 חלקים שונים[3]:
המצור על עזקה - שורות 3–10
סנחריב מדבר בעיקר על המצור שהטיל על העיר עזקה, ואז שבר את חומותיה באילי ניגוח, ושרפה באש. העיר מתוארת כגבוהה ומבוצרת, מה שמדגיש את היתרון הטקטי שבה. הוא גם מתאר את העיר כגדולה, וחזקה, ומתפאר בניצחון בה, מה שמראה על גדולתה של העיר, שכן מלכים אשוריים נהגו להתפאר בניצחונות על אויבים חזקים.
האליל "אנשר" בדרך כלל מופיע בשם "אשור", אך בכתובת זו נרשם כ"אנשר".
כיבוש העיר הפלשתית - שורות 11–20
העיר מתוארת באופן מפורט ומוגזם יותר מאשר תיאורה של עזקה. התיאור המופרז של העיר, הן בתוכן והן בכמות (ראה שורות 12–16), ככל הנראה מעיד על כך שהייתה חשובה מבין השתיים. בשורה 15 נמצא התיאור הספרותי הראשון של מנהרת מים, ממצא ארכאולוגי מאפיין לתקופת בית ראשון. יצירת מקור מים בחומות אפשרה לתושבים להחזיק מעמד לאורך המצור. מנהרות מים מתקופת המלוכה הישראלית זו נתגלו בחצור, גדעון, מגידו וירושלים. עצם חפירת המנהרות מעידה שמלכי ישראל ויהודה כנראה השקיעו מאמצים רבים בהכנה למצור.
תיארוך הכתובת
לפי נעמן, יש כמה גורמים אשר בהם יש להתחשב בתיארוך הכתובת[3]:
הראשון, סגנון הכתיבה, שדומה לסגנון האנאלים של סנחריב[4], ומכיל ביטויים מהם, למשל:
- "האליל אימץ את רוחי ויצאתי אל ארץ יהודה" - תבנית זו קיימת באנאלים: "האליל אשור אימץ את רוחי ויצאתי אל ארץ פלונית".[5]
- "במהלך מסעי" - ביטוי זה, כפתיחת תיאור מסע, מופיע החל מימי סנחריב, ונפות בכתובותיו.[6]
- "בית מבטחים".[7]
- "בסוללות עפר כבושות, באילי-מצור חזקים מוגשים (לחומה), בהסתערות חיל-רגלים, במנהרות, בפרצים (בחומה)".[8]
- "כל חילות אמורו" - בכתובותיו מופיע הצירוף "כל מלכי אמורו" פעמים רבות.[9]
- "בקר וצאן הוצאתי מתוכה ומניתי כשלל".[10]
ביטויים 2–6 מופיעים בקטעים המתארים את מסע סנחריב ליהודה.
השני, בכתובות סרגון לא מוזכר מסע כנגד יהודה כלל, בעוד שבכתובות סנחריב מופיע המסע ליהודה פעמים רבות.
השלישי, תיאור מיקומה של עזקה בין יהודה לאשור (שורה 5), חייב היה להרשם לאחר סיפוח אשדוד לאשור בשנת 712 לפנה"ס, שכן עזקה ממוקמת דרומה מעט מאשדוד. לעומת זאת, סביר להניח שמדובר מסע של 701 לפנה"ס, ולא של 712 לפנה"ס, כי הסיכוי שיזכיר בכתובת סיפוח שבוצע באותה השנה נמוך. הגיוני יותר שמדובר על מסע שהתרחש אחרי כן, כשאשדוד כבר שייכת לאשור באופן מוחלט ומובן מאליו.
הרביעי, קבע תדמור[11][12] כי עקב השימוש בשם "אשנר" ולא "אשור", שייכת הכתובת לימי סרגון. אמנם נמצא השם בכתובות סנחריב, אך רק בכתובות שמקורן באשור (בעיקר כתובות בנייה), ובשתי כתובות מנינוה, וזוהי כתובת היסטורית, הרי שבהן בימי סנחריב מופיע השם "אשור". נאמן חולק על כך וטוען שסגנונה הספרותי המיוחד מבדיל אותה משאר הכתובות ההיטוריות, ושיש לזכור שמכתובות סרגון (שרבות מהן נכתבו בשנת 706 לפנה"ס) עד למסעותיו הראשונים של סנחריב (701 לפנה"ס) לא עבר הרבה זמן, ולכן ייתכן שכתובות ראשוניות נכתבו בסגנון הקודם, אולי אפילו על ידי אותם סופרים.
החמישי, כתובת זו מפורטת בהרבה מתיאור המסע באנאלים, שלא מזכיר את עזקה, ולכן נשאלת השאלה, האם כתב אחד התבסס על השני, או שמא התפתחו בנפרד? ראשית, המסע ההשמיני של סרגון נגד אררט מתואר מפורטות על גבי מנסרה,[13] לאורך 430 שורות, בעוד באנלאים מתואר רק ב39 שורות. מפרסמה המקורי של המנסרה (תירו-דנג'ין) טוען שהאנאלים הם קיצור, שמתרכז בקטעים מסוימים ומצמצם אחרים. שנית, מסע סנחריב לבבל בשנת 703 לפנה"ס, ומסעו השישי לעילם בשנת 694 לפנה"ס מוזכרים בפירוט רב יותר באנאלים שנכתבו מיד לאחר המסעות, מאשר באלו שנכתבו במהדורות מאוחרות יותר.
סביר להניח שלא נכתבו בנפרד, עקב החפיפה בין הביטויים, המיוחדים למסע סנחריב ליהודה. נוסף, חוקרים מרבים לטעון שהאנאלים בדרך כלל כתובים באופן ספרותי יותר, ופחות כרונולוגי, מה שיעיד שהם אינם המקור, אלא עיבוד. לכן, הגיוני שהטקסט שלנו הוא שנכתב מיד לאחר המסע.
מכל סיבות אלו, מתארך נעמן את הכתובת לשנת 701 לפנה"ס, מיד לאחר שובו של סנחריב ממסעו ביהודה.
לקריאה נוספת
- מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל : מאות ט'-ו' לפסה"נ, בהוצאת מוסד ביאליק, עמ' 73.
קישורים חיצוניים
- נדב נעמן, Sennacherib's "Letter to God" on His Campaign to Judah
- גרשון גליל. A new look at the "Azekah Inscription"
- הלוח במוזיאון הבריטי
- אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט'-ו' לפסה"נ, מוסד ביאליק, תשס"ד/ 2003, עמ' 73, מסת"ב 965-342-868-3
- גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
הערות שוליים
- ^ דוד מיאנו, Shadow on the Steps: Time Measurement in Ancient Israel, עמ' 235
- ^ שרה מלנה, דוד מיאנו (ע), Milk and Honey: Essays on Ancient Israel and the Bible in Appreciation of the Judaic Studies Program at the University of California, San Diego, עמ' 126
- ^ 3.0 3.1 3.2 נדב נאמן, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כרך ב (תשל"ז), המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, תשל"ז, עמ' 165-170
- ^ אנאלים של סנחריב בענין מסע צבאו לארץ-ישראל מופיעים בספר The Annals of Sennacherib, (בהוצאת אוניברסיטת שיקגו, המכון האוריינטלי של אוניברסיטת שיקגו, 1924)(באנגלית), מאת דניאל דוד לקנביל (אנ')
- ^ לקנביל, סנחריב, עמ' 26, 39, 58
- ^ לקנביל, סנחריב, עמ' 25, 31, 39
- ^ לקנביל, סנחריב, עמ' 30
- ^ לקנביל, סנחריב, עמ' 32-33, 63
- ^ לקנביל, סנחריב, עמ' 27, 28, 33
- ^ לקנביל, סנחריב, עמ' 37, 28, 33
- ^ ח. תדמור, מסעות סרגון, תש"כ, עמ' 26-27
- ^ ח. תדמור, ארץ ישראל ה', תשי"ט, עמ' 159-160
- ^ "האיגרת לאל" של סרגון
