כתר הכתרה

כתר הכתרה הוא כתר המשמש מלך או מלכה לצורך טקס הכתרתם. במרבית בתי המלוכה באירופה נעשה שימוש בכתר ייעודי לצורך טקס ההכתרה. למלכים היו מספר רב של כתרים שכל אחד מהם שימש לייעוד אחר. על פי הנוהג, הכתר כלל רק "שלד" שאליו הוכנסו אבני החן לצורך טקס ההכתרה, ובסיומו הוצאו אבני החן והיהלומים ממנו והושבו לאוצר הממלכה.

כתרי הכתרה ידועים

• טיארת האפיפיור - הכתר ששימש להכתרת האפיפיור פיוס ה-12 ויוחנן ה-23.
• כתר אדוארד הקדוש - כתר ההכתרה הרשמי של מלכי אנגליה והממלכה המאוחדת.
• כתר שארלמאן - כתרו של קרל הגדול ששימש כתר ההכתרה של מלכי צרפת עד ולרבות הכתרתו של לואי ה-14. הכתר הושמד במהלך המהפכה הצרפתית.
• כתר אישטוון ה"קדוש" - כתר ההכתרה הרשמי של מלכי הונגריה. הכתר היה מתנה מאת האפיפיור סילבסטר השני להכתרת המלך אישטוון הראשון (אישטוון ה"קדוש") בשנת 1000 או 1001. הכתר המקורי נגנב והוחלף בהעתק הנוכחי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כתר הכתרה בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

17175409כתר הכתרה