לאומיות מתודולוגית
במדעי החברה, לאומיות מתודולוגית היא נטייה אינטלקטואלית ותבנית במחקר מדעי, שתופס את מדינת הלאום כיחידה הבלעדית של ניתוח מחקרי, או כמכלול המכיל תהליכים חברתיים.
מושג זה פותח במידה רבה על ידי אנדראס ווימר ונינה גליק שילר, שהגדירו אותו במפורש כ"הנחה שהאומה/ המדינה/ החברה היא הצורה החברתית והפוליטית הטבעית של "העולם המודרני". לאומיות מתודולוגית מזוהה עם תחומי משנה רבים בתוך מדעי החברה, כגון אנתרופולוגיה, סוציולוגיה והשדה הבין תחומי של מחקרי הגירה. לאומיות מתודולוגית כעיסוק מעשי בתחום מדעי החברה, ספגה ביקורת בהמשך מחוקרים כמו ססקייה סאסן, שטוען שמדינת הלאום וגבולותיה הם יחידת ניתוח לא מספיקה וכי הלאומי הוא לעיתים "השטח של העולם".
ישנם שלושה סוגים של מתודולוגיה לאומית: לפי אנדראס ווימר ונינה גליק שילר, יש שלושה סוגים של לאומיות מתודולוגית במחקר מדעי החברה:
- התעלמות או אי התעלמות מחשיבותה של הלאומיות לחברות מודרניות.
- התאזרחות.
- הגבלת המחקרים לגבולות גאופוליטיים של מדינת לאום מסוימת.
סוגים אלה עשויים להתרחש יחד או להתרחש בנפרד. כאשר הם פועלים יחד, הם מחזקים זה את זה.
לאומיות מתודולוגית ומחקרי הגירה
לאומיות מתודולוגית ותפיסתה את מדינות הלאום היוו מרכיב במתודולוגיות עכשוויות והיסטוריות במחקרי הגירה, ככל שמחקרים מסוימים דבקו בה או סטו מיסודותיה התאורטיים. דבקות זו ספגה לביקורת אחרת במחקרים רבים. יתר על כן, השכיחות ההיסטורית של לאומיות מתודולוגית במדעי החברה נחשפה על ידי מחקר שטוען שרבים מהכְתבים שנכתבו על גלובליזציה בראשית המאה העשרים "התאימו את הביקורת הרעיונית הנדרשת על לאומיות מתודולוגית עם הטענה האמפירית שהרלוונטיות של מדינת הלאום הולכת ופוחתת". מצד שני במחקר על לאומית על ומהגרי על, יש דוגמאות עכשוויות להסתעפות וביקורת על לאומיות מתודולוגית כניסיון מעשי במחקר. מחקרים אחרונים בתחום לאומיות העל תפסו את מדינת הלאום כסוכן אחד במערכת יחסים מורכבת עם גורמים גלובלים רבים. מחקרי הגירה הרואים את החברה ככזו החורגת מהגבולות הלאומיים, מנתקים אם כן את הקשר בין מדינת לאום לחברה.
ביקורת על לאומיות מתודולוגית
באופן שיטתי, לאומיות מתודולוגית לוקחת את הנחות היסוד האידיאליות כמובנות מאליה: זה משווה את החברה לחברות של מדינת לאום, ורואה במדינות ובממשלותיהן אבני היסוד של ניתוח מדעי החברה. זה מניח שהאנושות מחולקת באופן טבעי למספר העמים, שמבפנים, מארגנים את עצמם כמדינות לאום, ומבחוץ, מגדירים גבולות כדי להבדיל את עצמם ממדינות לאום אחרות. זה מרחיק לכת עוד יותר: התיחום החיצוני הזה, כמו גם התחרות בין מדינות לאום, מייצגים את הקטגוריה הבסיסית ביותר של ארגון פוליטי. אכן, עמדת מדעי החברה נעוצה במושג מדינת לאום. זו השקפה של מדינת לאום על החברה ופוליטיקה, משפט, צדק, והיסטוריה, השולטים בדמיון הסוציולוגי. משמעות הדבר היא שלאומיות מתודולוגית היא זו שמונעת ממדעי החברה מלהגיע לליבה של דינמיקה של מודרניזציה וגלובליזציה, שניהם בעבר ובהווה: התוצאה הלא מכוונת של הקצנת המודרניות וביטול ההעצמה של מדינות מערביות, בניגוד חריף להעצמה שלהם לפני ובמהלך גל הגלובליזציה של המאה ה-19 (בק, 2005).
ראו גם
לקריאה נוספת
- Beck, U. (2007). The cosmopolitan condition: Why methodological nationalism fails. Theory, culture & society, 24(7-8), 286-290.
- Beck, U., & Beck-Gernsheim, E. (2009). Global generations and the trap of methodological nationalism for a cosmopolitan turn in the sociology of youth and generation. European sociological review, 25(1), 25-36
קישורים חיצוניים
- סרטון הרצאתה של סוג'טה פאטל באוניברסיטת היידראבאד (הודו), המדבר על השפעות הלאומיות המתודולוגית בהודו, בהתנהגות החברתית ובהשפעות החברתיות של לאומיות מתודולוגית, 21 בספטמבר 2011 (באנגלית)
- סקירת הגירה בינלאומית, באתר SAGE Journals
- מעבר ללאומיות מתודולוגית
