לאומנות לבנה
לאומנות לבנה (באנגלית: White nationalism) היא אידאולוגיה לאומנית החותרת להגדיר זהות לאומית קולקטיבית לאנשים לבנים[1]. לאומנות לבנה בנויה סביב אתנוצנטריות הנעה בין לאומנות של קבוצות אתניות לבנות מסוימות, לבין תחושת עליונות גזעית לבנה וגאווה לבנה. לפי תפיסות אלו, התרבות המערבית וערכייה בלתי ניתנים להפרדה ממוצא אתני וגזעי[2]. כלומר, מדובר במעין תכונות גנטיות-תורשתיות של אנשים לבנים. לפיכך, לאומנות לבנה היא אידאולוגיה גזענית מיסודה.
תמיכה בלאומנות לבנה, הייתה קיימת במדינות מערביות שונות, במיוחד על רקע קולוניאליזם, כולל: אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד, גרמניה, דרום-אפריקה וארצות הברית. דוגמאות לכך היו התאוריה הנורדית באירופה. בחלק מהמדינות תנועה זו דעכה עוד לפני מלחמת העולם השנייה. ביטוי קיצוני של הלאומנות הלבנה היא תורת הגזע. תבוסת הנאצים במלחמה הובילה לעוינות רבה כלפי רעיונות גזעניים ועמדות דומות לנאציזם, ודבר זה הוביל להפחתת התמיכה בעמדות אלה במדינות רבות. עם זאת מדיניות האפרטהייד בדרום-אפריקה נמשכה עד 1990, ובארצות הברית הלאומות הלבנה ממשיכה להתקיים עד היום.
לאומנות לבנה בארצות הברית
רעיונות של עליונות לבנה ולאומנות לבנה קיימת כבר מאות שנים בארצות הברית בצורות שונות, השפיעו בצורה חזקה על ההיסטוריה שלה. רעיונות אלה נחלשו במהלך הזמן, אך הם ממשיכים משפיעים על התרבות והפוליטיקה שלה עד היום.
היבט אחד של דבר זה בא לידי ביטוי בקולוניאליזם והתפשטות מערבה של המושבות הראשונות תוך גרוש של האינדיאנים בארצות הברית השתלטות על רוב האדמות של השבטים והכחדת חלק גדול מתרבותם. דוגמה לכך היא שבשנת 1779 הורה הגנרל ג'ורג' וושינגטון, לימים נשיאה של ארצות הברית, לאחד מהגנרלים בפיקודו לתקוף את בני שבט הצ'רוקי, להרוג בהם ולהחריב עד היסוד כל נקודת התיישבות שבבעלותם. המשימה בוצעה בצורה ברוטלית ואכזרית, כאשר וושינגטון עצמו טען כי האינדיאנים אינם אלא "חיות טרף".[3] בתקופת נשיאותו של אנדרו ג'קסון בשנת 1829 המשיכה המגמה של דחיקת אינדיאנים, מעשי טבח נרחבים ופינוי המוני. ג'קסון טען "כאשר הפרא מתנגד, התרבות - עשרת הדיברות בידה האחת והחרב באחרת - תובעת את השמדתו המיידית".[4] ב-1911 נתפס אישי, שנחשב כ"האינדיאני הפראי האחרון" בקליפורניה. רק ב-1924 חתם הנשיא הרפובליקני קלווין קולידג' על חוק אזרוח האינדיאנים (Indian Citizenship Act), שהעניק אזרחות אמריקנית לכל האינדיאנים שנולדו בארצות הברית ובטריטוריות שלה.
היבט נוסף של לאומנות לבנה בארצות הברית הוא יחס גזעני לשחורים בארצות הברית הדבר כולל את העבדות של שחורים בארצות הברית ומלחמת האזרחים האמריקנית, צמיחת תנועת ה-קו קלוקס קלאן לאחר המלחמה ובמאה ה-20, חוקי ג'ים קרואו להפרדה גזעית.
יחסי שנאה, תעוב וגזענות היה מנת חלקם גם של "לא לבנים" מ"גזעים" אחרים כולל סינים, יפנים, איטלקים, יהודים, מקסיקנים. דוגמה אחת לכך היא אימוץ נרחב של האאוגניקה בארצות הברית בתחילת המאה ה-20 – "מדע" השבחת הגזע – שחסידיו הטיפו להגבלת ההגירה ולשינוי צביונה באמצעות מכסות שייכפו על אומות שנחשבו נחותות מטבע בריאתן. בהתאם לתפיסותיהם הגזעניות, הם תבעו לחסום את ההגירה לארצות הברית בפני מהגרים מאירופה הדרומית והמזרחית. דוגמה למדיניות שהושפע מכך היא חוק ההגירה של 1924. רבים בציבור האנגלו-סאקסי הפרוטסטנטי הלבן (ה-WASP) התנגדו להגירתם של ציבורים שונים מהם מבחינה אתנית: סלאבים ויהודים ממזרח אירופה, יוונים אורתודוקסים, אירים-קתולים, איטלקים-קתולים בעלי חזות ים תיכונית וכן סינים ויפנים, שהיו שונים באופן בולט בחזותם ובדתם.
גם לאחר מלחמת העולם השנייה רעיון העליונות הלבנה בארצות הברית לא נעלם. בשנות ה-50 וה-70 התקיים מאבק אזרחי רחב, בעיקר במדינות הדרום, בניסיון לבלום את התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח. גם לאחר מכן המשיכו תופעות של גזענות והשנאה לשחורים, יהודים, מקסיקנים ו"לא לבנים" אחרים. רעיונות של לאומנות לבנה מהווה חלק חשוב באנטישמיות בארצות הברית כמו גם שנאה וניסיונות התנכלות ל"גזעים" פחות לבנים כמו איטלקים[5].
תומכי האידאולוגיה מכונים לאומנים לבנים (white nationalist, ולאחרונה גם identitarian[6]), מבחינה פוליטית הם מזוהים בעיקר עם הימין הרדיקלי. ב-2017, נערכה עצרת "איחוד הימין" בשארלוטסוויל, וירג'יניה שבמהלכה המשתתפים, בין היתר לאומנים לבנים, נשאו לפידים ושרו "יהודים לא יחליפו אותנו"[7].
עמדות אופייניות
לאומנים לבנים שואפים לבנות מדינה שבה כולם יהיו נוצרים לבנים[8]. הם מביעים התנגדות קיצונית לרב-תרבותיות, נישואי תערובת והגירה ממדינות לא אירופאיות בטענה שהגירה זו מהווה "רצח עם לבן" (white genocide). טענתם היא שהגירה של אנשים ממוצא אחר תגרום ללבנים להפוך למיעוט דמוגרפי, לאבד את הדומיננטיות הסוציו-אקונומית, ולבסוף למחיקת התרבות והערכיים המערביים שהם מייחסים ללבנים בלבד. בחוגים מסוימים יש אף קריאות מסוכנות ל"בדלנות לבנה" בשביל לשמור על "טהרת הגזע הלבן", לצד הזהרות חוזרות ונשנות מפני פריצת מלחמת גזעים.
לרוב, לאומנים לבנים הם גם אנטישמיים, מכחישי שואה ומתנגדים לציונות. אולם, קיימים זרמים שחולקים עליהם. כמו "הרנסאנס האמריקאי" (American Renaissance) של ג'ראד טיילור, אשר מרבית המשתייכים אליו לא רואים ביהודים "איום אתני בוער" (בניגוד למשל להגירת מוסלמים למערב), ומחשיבים אשכנזים כחלק מהמשפחה האירופאית המורחבת. לטענתם הם מתנגדים רק ל"מנטליות היהודית". חלק מהם אף מגדירים את עצמם כפרו ישראלים[9][10]. ארגונים אחרים, בעיקר נוצרים פרוטסטנטים, מחמירים הרבה יותר ומתנגדים אפילו להגדרה של קתולים כחלק מזהות לבנה. לדוגמה; האומות האריות, תנועת היצירה, הכנסייה הבפטיסטית וסטבורו, כהני פינחס והקו קלוקס קלאן.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Di Perna, Anthony P. (1978). A right to be proud: the struggle for self-government and the roots of white nationalism in Rhodesia, 1890-1922. Bulawayo, Rhodesia: Books of Rhodesia.
- ^ Daniele Conversi, Can nationalism studies and ethnic/racial studies be brought together?, Journal of Ethnic and Migration Studies 30, 2004-07, עמ' 815–829 doi: 10.1080/13691830410001699649
- ^ David E. Stannard, American Holocaust: Columbus and the Conquest of the New World, New York: Oxford University Press, 1992, pp. 119-120
- ^ Donald Lankiewicz, "an American Genocide: A unit", in Social Science Record, vol. 27, Issue 2, Fall 1987, p.80
- ^ ראו [[[:en:Anti-Italianism|אנטי-איטלקים]]]
- ^ "HNH explains... the Identitarian movement and the alt-right – Hope not hate". Hope not hate (באנגלית אמריקאית). 2017-10-31. נבדק ב-2018-10-25.
- ^ ynet (2017-08-15). "תיעוד מצעדת הלפידים: "יהודים לא יחליפו אותנו!"". Ynet. נבדק ב-2018-10-25.
- ^ Despina M. Rothi, Evanthia Lyons, Xenia Chryssochoou, National Attachment and Patriotism in a European Nation: A British Study, Political Psychology 26, 2005-02, עמ' 135–155 doi: 10.1111/j.1467-9221.2005.00412.x
- ^ "האנטישמיות מפלגת את תנועת הלאומיות הלבנה", מאמר משנת 2006 בביטאון המרכז המשפטי לדרום העני (באנגלית).
- ^ "How Bannon and Breitbart Can Be Pro-Israel — and Anti-Semitic at the Same Time". The Forward. נבדק ב-2017-01-09.
