לאופולד פיגל
 | |||||
| לידה |
2 באוקטובר 1902 ראסט, אוסטריה תחתית, האימפריה האוסטרו-הונגרית  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1965 (בגיל 62) וינה, אוסטריה  | ||||
| מפלגה | מפלגת העם האוסטרית | ||||
| |||||
| |||||
| פרסים והוקרה | |||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
לֵאוֹפּוֹלְד פִּיגֵּל (בגרמנית: Leopold Figl;) היה פוליטיקאי אוסטרי שמרן בתקופת אזורי הכיבוש באוסטריה אשר תמך באחדות לאומית אוסטרית ובחזית מאוחדת נגד השפעותיהם של הגוש המערבי כמו גם הגוש המזרחי למען עצמאות המדינה. שירת כקנצלר אוסטריה הצעיר ביותר עד עלייתו של סבסטיאן קורץ.
ביוגרפיה
פיגל נולד ב-1902 למשפחת חקלאים. הוא למד חקלאות באוניברסיטה בווינה ולאחר מכן הצטרף לחיים פוליטיים מתמיכה במעמד האיכרים. עם ההפיכה האוטוקרטית של מפלגת חזית המולדת האוסטרית תחת אנגלברט דולפוס הפך פיגל לחבר במועצה הפדרלית של מנהל האיכרים הכלכלי באוסטריה תחתית.
לאחר ביצוע האנשלוס בידי גרמניה הנאצית, פיגל, עקב התנגדותו לנאציונל-סוציאליזם נשלח בידי הרשויות למחנה הריכוז דכאו במאי 1938 ושוחרר רק במהלך 1943. הוא הפך למהנדס נפט אך באוקטובר 1944 נתפס מחדש ונשלח למחנה הריכוז מַאוּטהַאוּזֶן בצפון אוסטריה. הוא הובל בינואר 1945 ביחד עם היינריך מאייר (לוחם עצמאות אוסטרי אשר מאוחר יותר הוצא להורג) אל בית הדין העממי של גרמניה הנאצית אשר היה צפוי להוצא להורג בו. באפריל הוצלו חייו של פיגל כאשר הצבא האדום כבש את וינה במסגרת מתקפת וינה.
לאחר כיבוש גרמניה הנאצית בידי בעלות הברית, גנרל הצבא האדום פיודור טולבוחין דרש מפיגל שינהל את חלוקת האוכל באזורים הגובעים של וינה. מנקודה זאת החל פיגל לעלות במעמדו האזרחי ובהמשך השנה הצטרף אל מפלגת העם האוסטרית והפך למושל אוסטריה תחתית.
כאשר בסוף 1945 התבצעו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות, פיגל נבחר לקנצלר אוסטריה, דאז אזורי הכיבוש באוסטריה אשר היו מחולקים בין ברית המועצות, האימפריה הבריטית, הממשלה הזמנית של הרפובליקה הצרפתית וארצות הברית. פיגל פעל להקמת חזית אוסטרית מאוחדת נגד הכיבוש, על כן הוא הזמין את המפלגה הסוציאליסטית להצטרף אל ממשלת אחדות לאומית ובכך מנהיגה, אדולף שרף הפך לסגנו של פיגל.
פיגל תמך בדה-נאציפיקציה של אוסטריה במסגרתה חצי מיליון חברי המפלגה הנאצית האוסטרית לשעבר הושמו תחת מעצר בית. על אף שבשנת 1948 תנאים אלו הופסקו, על הנאצים לשעבר עדיין נאסר להשתתף במערכות פוליטיות.
עם פטירתו של קרל רנר במילוי תפקידו, פיגל הפך לנשיא אוסטריה בפועל במהלך 1951 עד עלייתו של תאודור קרנר. עקב התמשכות המלחמה הקרה העימות על ריבונות אוסטריה נמשך. אוסטריה עצמה הייתה מדינה דמוקרטית מערבית אך גבולותיה עם הרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה, הרפובליקה העממית ההונגרית וצ'כוסלובקיה העלו חשד כי תצטרף אל הגוש המזרחי. היה זה רק לאחר התפטרות פיגל שאוסטריה אוחדה והשיגה ריבונות בהסכמה כי תהיה מדינה נייטרלית.
פיגל דאז יצא לפרישה מאז 1953 במסגרתה הפך לפטרון של תנועת צופי אוסטריה ולבסוף נפטר עקב סרטן הכליה בשנת 1965 בווינה.
קישורים חיצוניים
