לאיוש טיהני
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. טיהאני לאיוש (בהונגרית: Tihanyi Lajos; בודפשט, 29 באוקטובר 1885 - פריז, 11 ביוני 1938) היה צייר אוונגרד הונגרי-יהודי, חרש ובמידה רבה גם אילם, חבר בחוגים וסדנאות "שלנו" (MIÉNK ראשי תיבות בהונגרית של "חוג האימפרסיוניסטים והנטורליסטים ההונגרי" שהיה אגודת אמנים שפעלה בין השנים 1908 עד 1911, השמונה (ציירים) (Nyolcak - השם בהונגרית של החוג (1909-1919) שהיה קבוצת האמנים האוונגרדים ההונגריים המשמעותית ביותר בראשית המאה העשרים ו"היום" Ma (1925-1916) היה כתב עת לספרות ואמנות.
קריירה
בגיל 11 איבד טיהני את שמיעתו בגלל סיבוך של דלקת קרום המוח. בגלל חרשותו קולו היה מעוות, הוא קרא שפתיים, וכשדיבר הגה רק כמה מילים בקול גרוני.[1] כתוצאה מכך נאלץ לוותר על לימודיו בתיכון. הוא התחיל לשרטט והמשיך בלימודיו במה שנקרא היום "האוניברסיטה ההונגרית לאמנויות יפות" שהיא כיום המרכז הלאומי להשכלה גבוהה באמנויות יפות בהונגריה. המוסד החינוכי הזה נוסד בשנת 1871 בשם "בית הספר המלכותי ההונגרי ללימוד דפוס וציור למורים". טיהני המשיך את לימודיו בבתי ספר פרטיים שונים. בשנת 1907 יצא למסע לימודים קצר בפריז, שם הפוביזם השפיע בעיקר על אמנותו, ואחר כך יצא לאיטליה. במשך ארבעה קיצים (1907–1910) הוא צייר בעיר באיה מארה, שהייתה סדנת אמנות חשובה לציירים ופסלים, אך הוא לא היה חלק מבית הספר. הוא היה בעצם אוטודידקט מחוץ לבית הספר הפתוח ולמד בעצמו. בבאיה מארה הוא היה מקורב לקבוצת ה"ניאו", ומשנת 1909 הפך לחבר מייסד של ה"שמונה". בתערוכה השנייה של חוג האימפרסיוניזם והנטורליזם ההונגרי הציג לראשונה את ציוריו (1908).
בסוף שנות העשרה של המאה העשרים פגש את לאיוש קשאק, שארגן עבורו תערוכה בסלון של כתב העת מא (Ma) ברחוב ואצי בשנת 1918. לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית, היגר טיהני לווינה ועד מהרה עבר לברלין. בשנת 1923 חזר שוב לפריז. העולם האמנותי שם חיבק אותו במהירות[2], כולל ז'אן קוקטו, טריסטן צארה, קונסטנטין ברנקוש ומוריס אוטריו. הטבע הדומם, הדיוקנאות והתצורות העירוניות של הקוביזם האנליטי ואחר כך של הסינתטי, הוחלפו אצלו בקומפוזיציות מופשטות יותר ויותר, והגיעו לאומנות מופשטת מלאה בראשית שנות השלושים. בשנת 1933 הוא הצטרף לקבוצת Abstraction-Création. את יצירותיו המאוחרות כבר לא יכול היה לראות הקהל בהונגריה, מכיוון שטיהאני דחה את הרעיון של תערוכה רטרוספקטיבית בבודפשט בשנת 1937.
הוא אחד היוצרים הבולטים של האוונגרד ההונגרי[3]. הסגנון שלו נגזר מפול סזאן והלך לכיוון הקוביזם. גם הפוביזם והאקספרסיוניזם (אוסקר קוקושקה) השפיעו עליו. הוא התעניין בכל אמנות, כולל מוזיקה. בקונצרטים הוא חש את המוזיקה על ידי כך שנצמד לכיסא שלפניו.
מיצירותיו
- Fürdőzők – 1907
- Cigányasszony gyermekkel – 1908
- Nagybányai utcarészlet – 1908
- Tájkép – 1908
- Klauzál tér – 1909
- Tájkép híddal – 1909
- Csendélet cserepes virággal – 1909
- Önarckép – 1912
- Bölöni György arcképe – 1912
- Virgil Ciaclan portréja – 1914
- Női arckép (Leopold Magda) – 1914
- Fülep Lajos – 1915
- Révész Béla arcképe – 1917
- Ady Endre arcképe - 1918
- Kassák Lajos arcképe – 1918
- Munkáscsalád – 1921
- Tristan Tzara arcképe – 1926
- Beszélgetők – 1928
- מתרחצים - 1907
- צוענייה עם ילד - 1908
- פרטי רחוב בבאיה מארה - 1908
- נוף - 1908
- כיכר קלאוזאל - 1909
- נוף עם גשר - 1909
- טבע דומם עם פרחים בעציץ - 1909
- דיוקן עצמי - 1912
- דיוקנו של ג'רג' בלני - 1912
- דיוקן Virgil Ciaclan - 1914
- דיוקן נשי ( מגדה לאופולד ) - 1914
- לאיוש פילפ - 1915
- דיוקן בלה רווס - 1917
- דיוקן אנדרה אדי - 1918
- דיוקן לאיוש קשאק - 1918
- משפחה פועלים - 1921
- דיוקן טריסטן צארה - 1926
- משוחחים - 1928
תערוכות
- 1920, Solo exhibit in Vienna
- 1921, Solo exhibit in Berlin
- 1973, Tihanyi Lajos emlékkiálitása (Memorial exhibition), Hungarian National Gallery
- 1991–1992, Standing in the Storm: The Hungarian Avant-Garde from 1908–1930, Santa Barbara Museum of Art, Santa Barbara, California
- 2004, Modernisms: European Graphic Art 1900–1930, Hungarian National Gallery, June 18 – September 12, 2004
- 2006, Hungarian Fauves from Paris to Nagybánya, 1904–1914, 21 March—30 July 2006, Hungarian National Gallery
חברויות
- MIÉNK
- Magyar Vadak
- Nyolcak
- Ma
מקורות
- Dévényi Iván: Tihanyi. Budapest : Corvina Kiadó, 1968.
- לאיוש טיהאני (באנגלית)
- Passuth Krisztina: A Nyolcak festészete. Budapest, 1967.
מידע נוסף
- Képzőművészet Magyarországon
- לקסיקון יהודי הונגרי. לאיוש טיהני. Magyar zsidó lexikon
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
