לאסלו נבאי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לאסלו נבאי (במקור נויפלד, בהונגרית: Névai László; בודפשט, 24 בפברואר 1914[1] – בודפשט, 30 ביולי 1983) היה עורך דין, פרופסור באוניברסיטה, דוקטור (Ph.D) במדעי המדינה ובמשפטים (1977).
ביוגרפיה
לאסלו נויפלד נולד במשפחה יהודית כבנם של לליפוט לאיוש נבאי (נויפלד) (1887–1962), פקיד בנק, ושל לוטי ריזלר (1890–1940). הוא המשיך את לימודיו אחרי הגימנסיה בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת פאזמאן פטר (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם סיים בהצטיינות את לימודיו ב-1936 (summa cum laude). בשנות לימודיו באוניברסיטה השתתף בתנועות הנוער של השמאל. כתביו פורסמו כבר אז בכתב העת הספרותי החשוב ניוגאט ובכתבי עת של השמאל. לאחר מכן היה מתמחה בעריכת דין. עם פרסום החוקים ה(אנטי) יהודיים בממלכת הונגריה ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא ברח לברית המועצות.
מאוקטובר 1942 עבד כעורך פוליטי במטות צבא שונים בברית המועצות. במקביל הצטרף למפלגה הקומוניסטית של הונגריה. במסגרת הצבא האדום השתתף בקרבות באוקראינה, הונגריה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה.
לפי הלקסיקון הביוגרפי ההונגרי, בין 1946 לבין 1952 הוא היה היועץ המשפטי הראשי של הסניף ההונגרי של "כבל תעשיות אלקטרוניות סובייטיות בע"מ".
נבאי מונה תחילה כפרופסור חבר ולאחר מכן פרופסור מן המניין וראש הקתידרה ל"משפט ברית המועצות". מ-1956 לימד בפקולטה למשפטים הכללי של אוניברסיטת אטווש לוראנד. בינתיים, בין 15 בנובמבר 1952 ל-31 באוגוסט 1954, היה עורך ראשי של הוצאת ספרים וכתבי עת משפטיים וציבוריים (Jogi és Államigazgatási Könyv- és Folyóiratkiadó).
אשתו הייתה אלה פוּטוֹ (1914–1994). לאסלו נבאי הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה (5ב-1-9).
עבודתו המדעית
בתחילת דרכו האקדמית עסק בחקר המשפט הפלילי, לימים בארגון חקיקה ובנושאים של דיני סדר הדין האזרחי. הוא היה אחד ממחבריו של ספר הלימוד הראשון של המשפט החוקתי ההונגרי לאחר 1945 (בשנת 1945). הוא כתב וערך מספר ספרי לימוד על דיני סדר הדין האזרחי.
נבאי היה העורך הראשי של כתב העת "סקירת החוק בחו"ל" (Külföldi Jogi Szemle) במשך עשור וחצי ואחר כך של כתב העת "החוק ההונגרי" (Magyar Jog) וכן ערך טורים בכתבי עת שונים נוספים. הוא יזם וארגן את הוועידה הבינלאומית הראשונה של עורכי דין אזרחיים סוציאליסטים בבודפשט. נבאי השתתף באופן קבוע בעבודות הקודיפיקציה (הכנת חוקים) ממשלתיות הקשורות לדיני סדר הדין האזרחי ולארגון חקיקתי.
עבודותיו העיקריות
- מילון משפטי וממשל מדינה רוסי-הונגרי (עם לאיוש טרדי, בודפשט, 1951)
- חוק סדר הדין האזרחי הונגרי (עורך שותף, בודפשט, 1959)
- משפט ארגוני חקיקתי הונגרי (ספר לימוד של האוניברסיטה, בודפשט, 1961)
- הסבר על סדר הדין האזרחי (Budapest, 1967, I-II., 1975–76)
- חוק סדר הדין האזרחי (ספר לימוד באוניברסיטה, מחבר שותף חינה סילברקי, בודפשט, 1968, 1980)
- קווים בסיסיים של סדר הדין האזרחי והרפורמה בחקיקה בהונגריה (בודפשט, 1973)
- תביעה, משפט ושיפוט לאחר הרפורמה בחקיקה ההונגרית (בודפשט, 1974)
- ביבליוגרפיה של חוק סדר הדין הסוציאליסטי (1945–1974) (בודפשט, 1977)
- פרקים מתולדות הארגון החקיקתי והסדר הדין האזרחי (בודפשט, 1979)
- מחקרי תביעה (רשימות האוניברסיטה, בודפשט, 1979).
פרסים והוקרה
- "השנים 1941–1945 20 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה" מדליית הנצחה (1969)
- מסדר הכוכב האדום (1969)
- מסדר הכשרון העמל דרג זהב (1974)
- מדליית הנצחה "30 שנה לניצחון במלחמה הפטריוטית הגדולה של 1941–1945" (1976)
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6422-X (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- טמאש פלדשי: לאסלו נבאי (1983. szeptember 26.) Egyetemi Lapok - Az Eötvös Loránd Tudományegyetem lapja, 25. évfolyam, 12-13. szám
- ראיות במשפט אזרחי
- הערכה מיידית של בקשת ההסדר בעל פה
הערות שוליים
