לא ישבו בארצך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איסור לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לתת לגוי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח לשבת בארץ ישראל.

אסור זה נוהג רק בזמן שיד ישראל תקיפה על אומות העולם.

מקור המצווה

"לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ". (ספר שמות, פרק כ"ג, פסוק ל"ג)

טעם המצווה

בתורה נאמר שטעם המצווה כדי שהגויים לא יחטיאו אותנו.

בפשטות הכוונה שלא יחטיאו אותנו בעבודה זרה, ומצווה זו היא בכלל איסורי הרחקת עבודה זרה. לכן היה מקום לדון להתיר גוי שאינו עובד עבודה זרה[1].

אמנם יש המבינים שכל חטא כלול בזה ולכן גם גוי שאינו עובד ע"ז אסור להכניסו לארץ[2].

דיני המצווה

הישיבה האסורה

לדעת הרמב"ם כל גוי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח, אסור לו להיכנס לארץ ישראל אפילו עובר בה רק לסחורה לזמן קצר. לעומת זאת הראב"ד סובר שכל האיסור רק שרוצה לשבת בארץ ישיבת קבע אבל ישיבת עראי אין בזה איסור.

האנשים שישיבתם אסורה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – גר תושב

לדעת הרמב"ם כל הגוים בזמננו בכלל האיסור, היות שגם אם יקבל עליו שבע מצוות בני נח היות שאין מקבלים גר תושב בזמן שהיובל אינו נוהג אין לו דין גר תושב, וממילא הוא בכלל האיסור[3].

לדעת הראב"ד גוי שמקיים שבע מצוות בני נח, אפילו שלא קיבל אותם בבית דין, אינו בכלל האיסור.

יש המקילים אף יותר וסוברים שאפילו שלא קיבל עליו בפועל שבע מצוות בני נח, אם הוא מקיים אותם מצד מנהג מדינתו נחשב הוא גר תושב לעניין איסור זה. ולכן רצו הם להקל שאין במוסלמים איסור זה[4]. לעומת זאת החזון איש סבר שכל שאינו מכיר באמונת ישראל שהתורה היא האמת והיא מחייבת את עם ישראל בתרי"ג מצוות ואת בני נח בז' מצוות אין לו דין גר תושב ואסור להניחו בארץ[5].

האיסור בזמן הזה

לדעת הרב ישראלי היות שלא ניתן לקיים מצווה זו היום בכל פרטיה, שאין לנו אפשרות לסלק את כל הגויים מארצנו, לכן מצווה זו כלל לא נוהגת בזמן הזה[6].

לעומת זאת יש הסוברים שמה שאיננו יכולים לקיים לא נוהג, אבל כל מה שיש אפשרות צריך לקיים ולכן אסור להביא לארץ עובדים זרים, אם לא במקום פיקוח נפש[7].

יש הסוברים שאף שאין בידינו לקיים את המצווה בפועל בכל פרטיה, עלינו להשתדל לקיימה ככל האפשר, לכן מצווה עלינו לעודד את הגירתם של הגוים בדרכים המקובלות בעולם[8].

קישורים חיצוניים

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ משמעות דברי הרמב"ן (דברים כ י) וכן גם בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן ח).
  2. ^ משמעות דעת הרמב"ם לקמן, וכן כתב הכתב והקבלה שמות כג לג.
  3. ^ (משנה תורה לרמב"ם, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י', הלכה ו')
  4. ^ דעת הרב קוק בשו"ת משפט כהן סימן סא.
  5. ^ החזון איש (יו"ד סה, ג).
  6. ^ ספר התורה והמדינה עמוד ק"ה
  7. ^ הרב יצחק זילברשטיין חשוקי חמד מסכת עירובין דף סב עמוד א
  8. ^ הרב אליעזר מלמד, פניני הלכה, העם והארץ » ה - שמירת הארץ » ה – המדיניות הראויה למצבנו
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0