להטוטנות עם אש
להטוטנות עם אש היא האומנות של שימוש באביזרי הלהטוטנות תוך כדי הבערתם באש. כדי להבעיר את האביזרים, צריך שהחלק שאותו רוצים להבעיר יהיה עטוף בקוולר (חומר מרוכב), אותו טובלים בחומר דליקה.
התלמוד מספר: ”תניא, אמרו עליו על רבן שמעון בן גמליאל כשהיה שמח שמחת בית השואבה היה נוטל שמונה אבוקות של אור וזורק אחת ונוטל אחת ואין נוגעות זו בזו” (מסכת סוכה, נ"ג, א').
אביזרים
האביזר הבוער השכיח ביותר היא האבוקה. על פי רוב במספרים של שלש או חמש הנזרקים לאויר במתכונת, או זוג המונף במעגלים לפי מתכונת מסונכרנת כאשר כל העת האבוקות אחוזות ביד (Club Swinging).
- דוויל סטיקס
- דיאבולו
- פוי בוער (Fire Poi)
- מטה פעלולים (Fire Staff)
- כדורים, עשויים כעין רשת. לפעמים דרושות כפפות חסינות אש להפעלתם.
חומרי בעירה
ניתן להשתמש בכמה חומרי דליקה. חומרי בעירה שונים ידלקו לאורך זמן שונה ובצבעי אש שונים.
- קרוסין - חומר הדליקה האידיאלי כיוון שהוא 100% נקי. חומר זה מיוצר לשימוש במטוסים ואינו נגיש לציבור הרחב. לכן יש כמה תחליפים:
- מבעיר פחמים - תערובת דלקים נוזלית המצויה בכל מכולת ומיועדת למנגל, מספקת בעירה ממושכת יחסית. מתקבלת להבה גדולה ומרהיבה בצבע כתום עז. נדלק בקלות והריח החזק חולף מהר.
- נפט - הכי פשוט להשגה, ונוח לשימוש. הנפט אינו נדלק בקלות, וזהו יתרון. החיסרון היחיד הוא העשן הסמיך והריח שנוצר.
- גז בוטאן נוזלי (נוזל מצתים) - נדלק בקלות רבה מדי, אך חסר ריח הלוואי של הנפט ולכן יש אנשים שמעדיפים אותו.
- בנזין - לא מומלץ בגלל שהוא נדלק בקלות רבה ומסוכן ביותר לשימוש.
- אלכוהול - לא מומלץ כלל. הבעירה קצרה מאד, ומתקבלת להבה כחולה ונמוכה שנראית רק בתנאי תאורה נמוכים. האש נכבית בקלות, לפעמים מכח הזריקה בלבד.
- שמן מנורות - מומלץ מאוד, שמן מנורות הוא החומר האידיאלי וקל להשגה ללא עשן וכמעט ללא ריח, החומר נדלק מצוין ומתאים במיוחד לשימוש להטוטנות.
סיכונים
בניגוד לאמונה הרווחת לעיתים בקרב חלק מקהל הצופים, האש הבוערת באבוקות אמיתית וחמה מאד. עם זאת שכיחותם של כוויות ונזקי רכוש נמוכה מכמה סיבות. ראשית, הלהטוטן המעז לשחק באש בדרך כלל מתורגל היטב וכבר הגיע ליכולות ביצוע גבוהות, רמת מיומנות שמלכתחילה מרחיקה את הסיכוי לשגיאה. זריזות הרפלקסים וקואורדינציית העין-יד שלהטוטן מפתח מביאים לכך שהוא מודע בכל רגע נתון לזוית האבוקה ומקומה במרחב, ולכן גם במקרה של תקלה או סטיה הוא יזהה זאת מבעוד מועד וימשוך את ידו אינסטינקטיבית ממסלול הלפיד הבוער, בהניחהו להישמט ארצה.
האבוקה בנויה במשקל מאוזן עם הטיה כלפי הקת, ולכן הסיבוב נוטה להסתיים כשהיד אוחזת בידית. כמו כן אורך החצי העליון מראש האבוקה ועד מרכז ציר הסיבוב הוא קצר יותר מאשר בצד של הקת, מבנה שמניח לפתיל הבוער לחלוף ללא מגע במקום שהקת היתה נעצרת בכף היד - מצב שניתן לווסת באמצעות תנועה מינימלית. אבל גם במקרה הנדיר שלהטוטן תופס בטעות בקצה הבוער, חדות עירנותו תביא לכך שבחלקיק שניה הוא יפשוט את אצבעותיו קודם שהחום יספיק לגרום לכוויה משמעותית. למניעת דליקה בנפילה ארצה על גבי משטח דליק תורמת צורת האבוקה, אשר בחלקה הרחב ביותר היא מחושקת בפגוש גומי. כתוצאה מכך הצד הבוער לעולם מורחק אלכסונית מהמשטח עליו שוכבת האבוקה, למעט רגע המפגש עם הקרקע.
המשטח העליון של קת האבוקה הוא רחב, ומחופה במגן העשוי מחומר בלתי דליק, בדרך כלל אלומיניום. גם הכן אליו מחוברת הפתילה מחופה באותו חומר. המגן בצרוף אורך הכן מעכבים את האש מלעלות לעבר היד האוחזת באבוקה בשעה שהיא מהופכת.
בכל בעירה בחלל סגור ישנו סיכון לגרימת הרעלת פחמן חד חמצני, ולכן הפעלול מתבצע בדרך כלל בחלל הפתוח או במקום מאוורר היטב.
סיכון משמעותי נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא שיגורם של נתזים בוערים של עודפי חומר הבעירה הנוזלי כלפי הקהל או הלהטוטן עצמו, בפרט בהצתה המתבצעת עובר לטבילת הלפיד בחומר. מסיבה זו קודם ההצתה חשוב לנער היטב את הלפיד הטבול משיירי חומר הבעירה שלא נספגו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: להטוטנות עם אש |
