להקה (זואולוגיה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
להקה של כלבי בר אפריקנים (למעלה מימין) ושל זאבים (למעלה משמאל) באכילת טרפם. הלהקה נותנת לטורפים יכולת לגבור על טרף גדול או מהיר מהם.
להקת אריות ניזונה מתאו אפריקני. שיתוף פעולה עוזר לאריות לטרוף חיות הגדולות מהם בהרבה אך בעת האכילה הם יריבו לעתים קרובות על סדר האכילה.

להקה היא צורת התקהלות בממלכת החי למטרות ציד, בה פרטים בני אותו מין מתקבצים יחד לציד, תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית. ציד בלהקות דורש קשרים חברתיים ענפים, יכולת תקשורת גבוהה בין הפרטים הצדים ומסוגלות לניתוח המצב במהירות. עם זאת כמה ציידים פרימיטיביים מסוגלים לצוד יחד בעת טירוף אכילה.

מאפיינים

בין בעלי החיים המפורסמים ביותר הצדים בלהקה הם: זאב מצוי, זאב טלוא וכן אריה, צבוע מנומר, שימפנזה מצוי, להקות של דולפיניים ושל קטלנים וגם לווייתנים גדולי סנפיר. ציידים אלה מצליחים במיוחד בתפיסת והריגת טרף בשיתוף פעולה להקתי, הרבה יותר מהצלחתם כציידים בודדים.

להקות נוספות נצפו אצל קויוט ועוד כלביים, נמייה ננסית, מונגוס מפוספס, מספר מיני לוטרות וגם בקרב העופות אצל עקב האריס, קוקברה, חנקנים ועופות נוספים. מספר קטן של חיות בעלות דם-קר, כמו למשל בינתן זהוב, פיראנה אדומה, כרישים, טונות, מפרשניים ובמקרים מסוימים גם כמה תנינאים[1] וכן מינים מספר של פרוקי-רגליים כמו נמלי גדוד וצרעות, נצפו כשהם צדים בלהקות. ראיות רבות מצביעות על ציד בלהקה של דינוזאורים תרופודים כמו הדיינוניכוס.[2][3]

עם זאת, תופעה זו נדירה יחסית בקרב בעלי חיים כאשר מרבית הטורפים יצודו לבדם. זאת מאחר שהציד גורם לעתים למתח בין בני הקבוצה על חלוקת הבשר ועקב התנהלות של טורפים רבים טריטוריאלים שיתקפו משיגי גבול. ציידים שיכולים להצליח בציד לבדם יעדיפו לצוד לבד ולאכול לבדם.

חיות הצדות בלהקה נפוצות במיוחד בקרב חיות שמוצאן מהאזור האפרוטרופי. התאוריה הנפוצה מציעה, כי במהלך ההיסטוריה, בעת התייבשות האזור והתדלדלות המשאבים, אילוצי הישרדות גרמו לחיות בעלות נטייה לציד משותף לשרוד ביתר קלות. כאשר מוות של מבוגר בלהקה אינו משפיע על תפקודה ועל יכולתה להמשיך ולגדל את הדור הבא של הלהקה.[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0