דיינוניכוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדיינוניכוס
Fred Wierum Deinonychus.png

דיינוניכוס בהשוואה לאדם

תקופה
ימי קדם
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
קבוצה: דינוזאוריה
סדרה: בעלי אגן דמוי לטאה
משפחה: דרומאוזאוריים
סוג: דיינוניכוס
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Deinonychus
דגם של דיינוניכוס

דיינוניכוס (שם מדעי: Deinonychus; מיוונית: "טופר נורא") הוא סוג של דינוזאור ממשפחת דרומאוזאוריים. הדיינוניכוס חי בימי קדם, ומאובניו נתגלו בחפירות במונטנה, ארצות הברית.

הדיינוניכוס היה טורף קטלני, הידוע בשל הטופר הענקי בצורת מגל שנמצא על כל אחת מבהונותיו והעניק לו את שמו.

גילויו סימן את תחילת "רנסאנס הדינוזאורים" ואת עלייתה של התפישה המדעית הנוכחית את הדינוזאורים כייצורים פעילים, זריזים ובעלי מטאבוליזם גבוה. בנוסף הוא חיזק את ההכרה שמוצא העופות הוא מדינוזאורים הקרובים לדיינוניכוס.

תיאור

הדיינוניכוס היה דינוזאור בגודל בינוני, אך חזק וזריז ביותר ביחס לגודלו. הוא שקל כ-80 ק"ג והתנשא לגובה של 1.2 מטרים במותניו. אורכו הכולל היה שלושה מטרים ואילו אורך הגולגולת שלו היה 410 מ"מ. בזנבו היו לדיינוניכוס עצמות שיכלו להינעל ביחד וליצור מוט רציף וקשיח שהחזיק את הזנב. כך יכול היה הדיינוניכוס להשתמש בזנבו בשביל לייצב את גולגולתו הגדולה ולנווט תוך שהוא מנהל מרדפים במהירות גדולה.

גולגולת הדיינוניכוס הייתה גדולה בהשוואה לגופו, ובעלת שקעי עיניים גדולים - דבר הגורם לחוקרים להאמין שהייתה לו ראייה חדה כשל עיט. לסתו הכילה 70 שיניים חדות המעוקלות פנימה ושרירים עצומים שסייעו לו לסגור את לסתו בכוח אדיר. זרועותיו היו ארוכות יחסית לתרופודים אחרים וסייעו לו להתלות על הטרף כאשר שיסף אותו בשיניו וטפריו.

רוב החוקרים סבורים שהדיינוניכוס היה דינוזאור טורף שנהג לצוד את טרפו בלהקות והיה בעל אינטליגנציה מפותחת. הוא היה בנוי לריצה במהירויות גדולות. מבנה גופו היה אווירודינמי ועצמותיו היו חלולות כדי להפחית במשקל מיותר. מתוך שרידי גידים של שרירים ועצמות הרגל, הפליאונטולוגים מאמינים שלדיינוניכוס היו שרירים חזקים שאפשרו לו לפתח מהירות ריצה של כ-60 קילומטר לשעה.

בשנים האחרונות הועלתה סברה שהדיינוניכוס היה מכוסה בנוצות בדומה לקרוביו, אך עניין זה עדיין שנוי במחלוקת.

גילוי ומחקר

הדיינוניכוס התגלה על ידי ג'ון אוסטורם וגרנט מייר בדרום מונטנה בשנת 1964. הם גילו מאות עצמות של הדיינוניכוס. גילויו של הדיינוניכוס היה נקודת מפנה מכרעת בחקר הדינוזאורים שגרם לשינוי פרדיגמה שנקרא "רנסאנס הדינוזאורים". עד אז סברו המדענים שהדינוזאורים היו יצורים כבדים, מגושמים וטיפשים בעלי דם קר שרוב הזמן רבצו בשמש כדי להתחמם. מאובני הדיינוניכוס הראו שהוא היה דווקא דינוזאור מהיר, זריז ופעלתן ומגודלה של קופסת המוח הסיקו המדענים שהוא כנראה היה גם חכם למדיי, יותר מהזוחל הממוצע (אך עדיין פחות מעופות) - רחוק מאוד מהדימוי של לטאה טיפשה ומגושמת. מאובנים נוספים העידו שהוא לא היה הדינוזאור היחיד בעל מאפיינים אלה. הפלאונטולוג ד"ר בוב בקר לקח את התזה הזאת צעד אחד קדימה והעלה השערה שכל הדינוזאורים היו יצורים חינניים, מהירים, זריזים ופעלתנים - ויתרה מזאת: הם היו בעלי דם חם.

שיני דיינוניכוס נמצאו ליד שלדי דינוזאורים צמחוניים כמו הטנונטוזאורוס שהיו כנראה חלק מהתפריט של הדיינוניכוס.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיינוניכוס בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0