לואיזה חאנון
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. לואיזה חאנון (בערבית: لويزة حنون) (נולדה ב-7 באפריל 1954) היא מנהיגת מפלגת הפועלים של אלג'יריה (Parti des Travailleurs, PT). ב-2004 היא הייתה האישה הראשונה שהתמודדה בבחירות לתפקיד נשיאת אלג'יריה. היא נכלאה על ידי הממשלה מספר פעמים לפני הלגליזציה של מפלגות פוליטיות ב-1988. ב-1981 היא נכלאה מיד לאחר שהצטרפה לארגון העובדות הסוציאליות הטרוצקיסטי, שהייתה מפלגה בלתי-חוקית, ושוב לאחר מהומות אוקטובר של שנת 1988, שהביאו לסופו של המשטר החד-מפלגתי של החזית הלאומית לשחרור אלג'יריה. במהלך מלחמת האזרחים האלג'יראית בשנות ה-1990, חאנון הייתה אחד מקולות האופוזיציה הבודדים בפרלמנט, ולמרות ערכי מפלגתה החילוניים (לאיסיטה), היא הייתה מתנגדת נחרצת למדיניות "המיגור" של ממשלתה כלפי האיסלאמיסטים. בינואר 1995 היא חתמה על פלטפורמת סנט'אג'ידיו, בניסיון להביא את מלחמת האזרחים לסופה, יחד עם נציגים אחרים ממפלגות האופוזיציה, ובעיקרם חברי החזית לגאולה אסלאמית, המפלגה האסלאמית-רדיקלית אשר פירוקה על פי צו צבאי גרם לפרוץ מלחמת האזרחים.
ב25 בספטמבר 2019 נגזרו עליה 15 שנות מאסר, יחד עם בכירים אחרים באלג'יריה.
תחילת דרכה
חאנון נולדה בצ'קפה, שבמחוז ג'יג'ל למשפחת פלאחים. היא ברחה יחד עם משפחתה אל העיר ענאבה לאחר שבית הוריה הופצץ על ידי הצבא הצרפתי במהלך מלחמת העצמאות של אלג'יריה (1954-1962). היא הייתה האישה הראשונה ממשפחתה שלמדה בבית הספר. מכיוון שבאלג'יריה החילו מערכת חינוך חובה חינם, חאנון סיימה לימודי תיכון והמשיכה ללימודי אוניברסיטה וסיימה תואר ראשון. עבודתה המקצועית הראשונה הייתה במגזר התחבורה. חאנון המשיכה את לימודיה, וסיימה תואר במשפטים באוניברסיטת ענאבה, מהלך שאביה התנגד לו נחרצות. היא הצהירה כי "הזכות הזו לחינוך היא אשר תשנה מן הקצה אל הקצה את המעמד והייצוג של נשים בחברה שלנו, וגם אני תוצר שלה."
מפלגת הפועלים
לאחר המהומות של 1988, אלג'יריה אימצה מערכת רב-מפלגתית ב-1989, אשר אפשרה לחאנון להקים את מפלגת הפועלים. המפלגה נוסדה בשנת 1990 על פי הוראת ארגון הפועלים הסוציאליסטים. המצע העיקרי של המפלגה עסק במלחמת המעמדות בין מעמד הפועלים, או "המעמד המנוצל", לבין בעלי ההון, או "המדכאים". מפלגת הפועלים היא מפלגה עצמאית שתומכת בתנועה הלאומית האלג'ירית. חאנון שימשה כמנהיגת ודוברת המפלגה מאז היווסדה, ונבחרה כמזכירתה הכללית באוקטובר 2005. בשנת 2007, היו 23 מפלגות שהתמודדו בבחירות באלג'יריה.[1]
היא ידועה בשל הגינוי שלה על פירוק ארגון החזית לגאולה אסלאמית, בתור מי שמשמיע קול בעד פיוס, ומי שיחד עם מפלגות אחרות, חתמה על פלטפורמת סנט'אג'ידיו "למען פתרון פוליטי למשבר האלג'יראי". את משנתה הפוליטית חאנון חידדה במהלך התקופה המוקדמת של עצמאות אלג'יריה: "כל המדינה הייתה עדיין הלומה ממלחמת השחרור, כולם דיברו על סוציאליזם, על צדק, על קדמה. אלג'יריה הייתה בשיא מאבקה האנטי-אימפריאליסטי... היינו לגמרי בסולידריות עם הפלסטינים, המאבק שלהם היה גם שלנו. היינו נגד האפרטהייד בדרום אפריקה, דיברנו על וייטנאם, גדלתי כמו כל הדור שלי באווירה המיליטנטית הזו, של המאבק".
מסעי בחירות
ניסיונה הראשון של חאנון לרוץ בבחירות לנשיאות ב-1999 נדחה על ידי המועצה החוקתית האלג'יראית.
בבחירות לנשיאות של שנת 2004 היא הייתה לאישה הראשונה המועמדת לתפקיד זה בכל רחבי העולם הערבי. היא הייתה אחת מתוך שישה מועמדים שהוכרו על ידי המועצה החוקתית.[2]
ב-2009 חאנון הייתה אחת מתוך 11 מועמדים[3] בבחירות לנשיאות. המצע שלה כלל הגנה על עיקרון הריבונות הלאומית של אלג'יריה, וגינוי של מדיניות הליברליזציה וההפרטה של חברות ציבוריות. היא זכתה ב-4.22% מהקולות, שהיה מספיק לזכות אותה במקום שני בבחירות, אחרי עבד אל-עזיז בותפליקה שנבחר לקדנציה שלישית עם 90.24% מהקולות בבחירות, בהם האופוזיציה טענה לזיופים נרחבים.[4]
בשנת 2014 היא רצה שוב, והפעם סיימה במקום רביעי, וזכתה רק ב-1.37% מהקולות. במסיבת העיתונאים היא השלימה עם התבוסה והכריזה כי הבחירות בוצעו כשורה, והפעם ללא כל הונאה. "בותפליקה זכה, אנשים בחרו ביציבות," היא אמרה.[5]
פעילויות אחרות
חאנון היא חברה מייסדת של ארגון הפועלים והעמים הבינלאומי, שהוקם בינואר 1991. היא פועלת במסגרות בינלאומיות נגד הפרטה, בהגנה על איגודי עובדים, ומנהלת קמפיינים בעד מיסוד סטנדרטים בינלאומיים למקומות עבודה. היא חברה בוועדות של ארגון הפועלים הבינלאומי, כולל ועד אפריקה וועד נשים פועלות. היא הייתה חלק מקואליציית האיגודים שהתנגדה למלחמה בעיראק, שכללה את הקונפדרציה הבינלאומית של איגודי עובדים ערבים וקונפדרציית הפועלים הבינלאומית (EIT).
במרץ 2010 חברה לפעילות זכויות נשים נוספות בקריאה לביטול של חוק המשפחה האלג'יראי, על רקע כישלונו לספק הגנה נאותה לנשים.[6]
קישורים חיצוניים
- Daikha Dridi Louisa Hanoune, First female candidate to stand for the Algerian presidential elections at BabelMed, 2004
- (French) PT (Workers' Party) website (Site du Parti des Travailleurs) carrying (as at 6 March 2011) Louisa Hanoune's 2009 presidential election message. 23 February 2009. (Site appears not to have been updated)
הערות שוליים
- ^ Said Jameh Campaigning begins for Algeria's local elections Magharebia Magharebia, 8 November 2007
- ^ Algeria's presidential challengers: Louisa Hanoune at BBC News, 9 April 2004
- ^ Bouteflika and ten others submit presidential candidacies, France 24. 6 April 2009
- ^ Bouteflika wins third term, opposition cries foul Reuters, France 24. 12 April 2009
- ^ "Louisa Hanoune: "Bouteflika a gagné, le peuple a choisi la stabilite"" (בצרפתית). 2014-04-18. אורכב מ-המקור ב-2014-12-30. נבדק ב-2017-06-16.
- ^ Mouna Sadek; Siham Ali Women demand expanded rights in Algeria, Morocco at Magharebia 19 March 2010
