לואיס טרמן
| לידה |
15 בינואר 1877 מחוז ג'ונסון |
|---|---|
| פטירה |
21 בדצמבר 1956 (בגיל 79) פאלו אלטו |
| מקום מגורים | ארצות הברית |
| ענף מדעי | פסיכולוגיה |
| השכלה |
|
לואיס מדיסון טרמן (באנגלית: Lewis Madison Terman; 15 בינואר 1877 – 21 בדצמבר 1956) היה פסיכולוג אמריקאי, אקדמאי ותומך באאוגניקה. טרמן נחשב לחלוץ בתחום פסיכולוגיה חינוכית בראשית המאה ה-20 באוניברסיטת סטנפורד, ונודע בעיקר בזכות גרסתו למבחן בינה-סימון – שהפכה למבחן סטנפורד–בינה – ובזכות המחקר האורכי רחב ההיקף שלו על ילדים בעלי מנת משכל גבוהה, שנקרא "מחקר גנטי של גאונות" (Genetic Studies of Genius).[1]
טרמן היה גם אחד מתומכי האאוגניקה הבולטים בארצות הברית, חבר ב־Human Betterment Foundation, בהאגודה האאוגנית האמריקאית ובEugenics Research Association, והאמין בקיומן של הבדלים גנטיים בין גזעים ברמת האינטליגנציה.[2] הוא כיהן כנשיא האגודה הפסיכולוגית האמריקאית, ובסקר שנערך בשנת 2002 דורג כפסיכולוג ה־72 המצוטט ביותר של המאה ה־20, יחד עם ג'. סטנלי הול.[3]
קורות חיים
טרמן נולד במחוז ג'ונסון, אינדיאנה, להוריו מרתה (קת'סינגר) וג'יימס ויליאם טרמן. הוא קיבל תואר B.S ו-B.Pd (בוגר פדגוגיה) מ־Central Normal College בשנת 1894, תואר B.A נוסף בשנת 1898, ותוארי B.A ו-M.A מאוניברסיטת אינדיאנה בשנת 1903. את תואר הדוקטור קיבל ב־1905 באוניברסיטת קלרק.
לאחר סיום לימודיו עבד כמנהל בית ספר בסן ברנרדינו, קליפורניה (1905), ובהמשך כפרופסור ב־Los Angeles Normal School (1907). בשנת 1910 הצטרף לסגל אוניברסיטת סטנפורד בהזמנת אלווד פטרסון קוברלי כפרופסור לפסיכולוגיה חינוכית, ושימש כיו"ר המחלקה לפסיכולוגיה בין השנים 1922–1945.
בנו, פרדריק טרמן, נודע כאחד מאבות עמק הסיליקון.[4]
מבחני IQ
בשנת 1916 פרסם טרמן את גרסתו למבחן בינה–סימון, שנקראה מבחן סטנפורד–בינה (Stanford–Binet Intelligence Scales). גרסה זו הפכה לסטנדרט עולמי למדידת אינטליגנציה. הוא אימץ את הצעתו של ויליאם שטרן לחשב את ה־IQ לפי היחס בין גיל שכלי לגיל כרונולוגי כפול 100.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש טרמן בתפקיד מרכזי במערך המבחנים הפסיכולוגיים של הצבא האמריקאי, כאשר למעלה מ־1.7 מיליון חיילים נבחנו במבחני IQ קבוצתיים (Army Alpha ו־Army Beta). תוצאות המבחנים שימשו לקביעת תפקידים וקידום בדרגות, והניסיון חיזק את האמונה ביעילות מבחני האינטליגנציה ככלי מיון בחינוך ובתעסוקה.
חקר מחוננים
תחום נוסף שבו התמקד טרמן היה חקר ילדים מחוננים. בשנת 1921 החל את מחקרו רב השנים "מחקר גנטי של גאונות" – מחקר אורך שעקב אחר מאות ילדים בעלי IQ גבוה במיוחד לאורך חייהם. תוצאות המחקר, שהתפרסמו בחמישה כרכים, הפריכו את הסטריאוטיפים על מחוננים כ"חלשים", "מנותקים" או "בלתי מסתגלים חברתית". להפך – טרמן מצא שהם לרוב בריאים יותר, גבוהים יותר, מסתגלים חברתית ומצליחים בלימודים ובחיים הבוגרים.[5]
הילדים שהשתתפו במחקר כונו בכינוי "הטרמיטים" (Termites). המחקר המשיך להתבצע גם לאחר מותו של טרמן, בניהולו של תלמידו רוברט סירס, ועדיין נמשך באוניברסיטת סטנפורד עד ימינו.
השקפתו על תורשה וסביבה
טרמן האמין שהאינטליגנציה היא במידה רבה תכונה תורשתית, אך טען גם כי יש לטפח את הכישורים המולדים באמצעות חינוך מתאים. הוא התריע שילדים מחוננים אינם מקבלים אתגר מספיק בלימודים, ועלולים לפתח "הרגלים של תפקוד תת־מקסימלי".[6]
מעורבות באאוגניקה
טרמן היה חבר פעיל בתנועת האאוגניקה בארצות הברית והחזיק בעמדות גזעניות רווחות בזמנו. במחקריו טען כי קיימים פערים מולדים ביכולת אינטלקטואלית בין קבוצות אתניות, ובין היתר כתב כי:
חולשה שכלית בדרגה גבוהה או גבולית שכיחה מאוד בקרב משפחות ספרדיות־אינדיאניות ומקסיקניות בדרום־מערב, כמו גם בקרב כושים. נראה כי קהותם היא תכונה גזעית... יש לבודד את הילדים הללו בכיתות נפרדות; הם אינם מסוגלים לרכוש מושגים מופשטים, אך יכולים להפוך לפועלים יעילים.
דעות אלו השפיעו על מדיניות של הפרדה גזעית ועיקור כפוי בקליפורניה, בה פעלה גם ה־Human Betterment Foundation שאליה השתייך טרמן.[8]
מורשת
טרמן היה חבר בהאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, בהאגודה האמריקאית לקידום המדעים ובהחברה הפילוסופית האמריקאית.[9]
בית הספר התיכון Palo Alto Middle School נקרא על שמו ועל שם בנו פרדריק עד שנת 2018, אז שונה שמו בעקבות חשיפת מעורבותו של טרמן בתנועת האאוגניקה.[10]
פרסומים נבחרים
- The Measurement of Intelligence (1916) – מדידת האינטליגנציה
- The Intelligence of School Children (1919)
- The Stanford Achievement Test (1923)
- Genetic Studies of Genius (1925–1959)
- Autobiography of Lewis Terman (1930)
לקריאה נוספת
- Chapman, Paul Davis (1988). Schools as Sorters: Lewis M. Terman, Applied Psychology, and the Intelligence Testing Movement, 1890–1930. New York: NYU Press.
- Minton, Henry L. (1988). Lewis M. Terman: Pioneer in Psychological Testing. New York: NYU Press.
- Vialle, W. (1994). "Termanal Science? The Work of Lewis Terman Revisited", Roeper Review, 17(1), 32–38.
קישורים חיצוניים
- יצירות מאת לואיס מדיסון טרמן – בויקיטקסט האנגליוויקיטקסט האנגלי
- לואיס טרמן בפרויקט גוטנברג
- עבודות מאת או אודות טרמן בארכיון האינטרנט
- לואיס טרמן באתר Find a Grave
תבנית:פסיכולוגים אמריקאים תבנית:אאוגניקה תבנית:מיון גנטי
הערות שוליים
לואיס טרמן42050186Q919108