לואי מורדל

לואי מורדל
Louis Mordell

לואי מורדל בניס, 1970
לידה	28 בינואר 1888
פטירה	12 במרץ 1972 (בגיל 84)
ענף מדעי	מתמטיקה
מקום מגורים	ארצות הברית, אנגליה
הערות	יהודי
תרומות עיקריות
מחקרים החלוצים בתורת המספרים

לואי ג'ואל מורדל (אנגלית: Louis Joel Mordell; ‏28 בינואר 1888 – 12 במרץ 1972) היה מתמטיקאי בריטי, ידוע בשל מחקרו החלוצי בתורת המספרים.

חייו

מורדל נולד בפילדלפיה, ארצות הברית, למשפחה יהודית בעל שורשים ליטאים. בשנת 1906 הגיע לאוניברסיטת קיימברידג' כדי להיבחן לקבלת מלגה ללימודים בקולג' סנט ג'ונס, ועבר את המבחן בהצלחה. לאחר שסיים את לימודי התואר הראשון, הוא החל במחקר עצמאי בתחום המשוואות הדיופנטיות. המחקר התעמק בתחום משוואות ממעלה שלישית והוליד את משוואת מורדל $y^{2}=x^{3}+k$ , שהיא סוג מיוחד של עקום אליפטי.

מורדל הגיע לקולג' בירקבק באוניברסיטת לונדון בלונדון בשנת 1913. במהלך מלחמת העולם הראשונה היה מעורב במאמץ המלחמתי, אבל תקופה זו הניבה גם את אחת מתגליותיו החשובות ביותר, כאשר הוא הוכיח בשנת 1917 את תכונת הכפליות של פונקציית טאו של רמנוג'אן. ההוכחה, באמצעות אופרטורי הקה, שעדיין לא נקראו בשם זה, הייתה אחד הצעדים החשובים בפיתוח התורה של תבניות מודולריות, שנחשבו עד אז למשפחה אחת מני רבות של פונקציות מרוכבות מיוחדות.

בשנת 1920 הוא החל להרצות בקולג' מנצ'סטר לטכנולוגיה, ומונה לראש המחלקה למתמטיקה עיונית באוניברסיטת ויקטוריה של מנצ'סטר בשנת 1922, ולפרופסור בשנת 1923. שם החל מורדל לעסוק בתחום אחר של תורת המספרים, גאומטריה של מספרים. בשנים 1921-1922 הוא הוכיח את משפט מורדל (חבורת הנקודות הרציונליות על עקום אליפטי רציונלי נוצרת סופית; ראו גם משפט מורדל-וייל) והעלה את "השערת מורדל" (כעת "משפט פאלטינגס": לעקום אלגברי חלק בעל גנוס $g>1$ מעל הרציונליים יש מספר סופי של פתרונות).

בשנת 1929 מורדל אזרחות בריטית. במנצ'סטר הרחיב את המחלקה למתמטיקה, והציע משרות לכמה מתמטיקאים מעולים, ביניהם כאלה שפוטרו מעבודתם בגרמניה עקב עליית הנאצים לשלטון. הוא גייס לאוניברסיטה את ריינהולד בר, פאול ארדש, צ'או קו, קורט מהלר ואת בינימינו סגרה. בנוסף הוא גייס למחלקה את ג'ון ארתור טוד, הרולד דוונפורט, ואירח מרצים רבים נוספים.

בשנת 1945 חזר לקיימברידג', בתור ראש המחלקה למתמטיקה ופרש באופן רשמי בשנת 1953. הייתה זאת התקופה היחידה שבו הנחה תלמידי מחקר באופן רשמי, וג'ון ויליאם קסלס היה אחד מהם. ספרו "משוואת דיופנטיות" (1969) מתבסס על הרצאותיו, ונותן הרגשה של סגנונו העובר במהירות מנושא לנושא.

בשנת 1946 היה הראשון שזכה בפרס ברוויק לבוגר (Senior Berwick Prize) מטעם החברה הלונדונית למתמטיקה.

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה של לואי מורדל, באתר MacTutor (באנגלית)
• גנאלוגיה מתמטית של לואי מורדל, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה