לואי קונו
.jpg) | |
| לידה |
פריז, הקיסרות הצרפתית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
שאוויל, הרפובליקה הצרפתית השלישית |
| השתייכות |
 צבא צרפת |
| תקופת הפעילות | 1874–1924 (כ־50 שנה) |
| דרגה | ז'נרל דה דיוויזיה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-10 מפקד קורפוס הפרשים ה-1 מפקד קורפוס הפרשים קונו | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
לואי נפוליאון אז'ן ז'וזף קונו (בצרפתית: Louis Napoléon Eugène Joseph Conneau; 9 בינואר 1856 – 29 בינואר 1930) היה גנרל צרפתי שסיים את לימודיו באקדמיה הצבאית סן-סיר כחלק מהכיתה של 1874–1876.
ביוגרפיה
ראשית חייו
לואי קונו נולד ב-9 בינואר 1856 בפריז, והיה בנו של ד"ר אנרי קונו, חברו הטוב של נפוליאון השלישי, שסייע לקיסר לעתיד להימלט מכלאו באם ושימש כרופא לנפוליאון השלישי ולאשתו כשהיו קיסר וקיסרית. קונו, שנקרא על שמם של בני משפחת בונפרטה, שמותיו הפרטיים היו של אחיו של הקיסר ושל אז'ן דה בוארנה, נולד וגדל בארמון טווילרי עם הנסיך הקיסרי, שהיה חבר טוב שלו והיה צעיר ממנו בחודשיים בלבד. לאחר נפילת האימפריה השנייה, השניים למדו יחד באקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ'.[1] הם נשארו חברים עד מותו של הנסיך ב-1879, כשהם חולקים שבועה אוקסיטנית: Passavant le meillor ("מקבלים רק את הטובים ביותר"). בשנים 1874–1876 השתתף קונו, ללא הנסיך, באקדמיה הצבאית של סנט סיר, סיים את לימודיו כלוטננט משנה בצבא והצטרף לרגימנט הדרקונים ה-23.
ב-30 ביוני 1900, קונו התחתן עם אדל מרגריט פורייה. נולדו להם שלושה ילדים.
קריירה צבאית
בתחילת מלחמת העולם הראשונה החזיק קונו בדרגת ז'נרל דה דיוויזיה ופיקד על דיוויזיית הפרשים ה-10, שנעה מיד מזרחה ללינוויל. באוקטובר 1914 מונה קונו למפקד קורפוס הפרשים ה-1, תפקיד בו החזיק עד 1917. הקורפוס השתתף במבצעים סביב סארבור, ולאחר שהנסיגה הגדולה הסתיימה והמתקפה החלה, מילא תפקיד חשוב בקרב הראשון על המארן, ותמך בארמייה החמישית במהלך פעולות סביב ברי-או-באק, פונטברט וסיסון. במהלך המרוץ אל הים, קונו פיקד על קורפוסי הפרשים ה-1 וה-2, שכלל יחידות צרפתיות ובריטיות.[2] מעולם לא פעלה יחידת פרשים כה גדולה תחת פיקוד אחד. זה נודע בשם קורפוס הפרשים של קונו.
במלחמת החפירות שבאה בעקבות הקרב על המארן, הקורפוס של קונו תמך לפעמים בארמייה אחת, לפעמים בארמייה אחרת, ולפעמים פעל באופן עצמאי עם דיוויזיות חי"ר צמודות. ב-1918, לאחר שהגיע למגבלת הגיל לפיקוד פעיל, הפך קונו לחלק מהמילואים ופיקד, ב-Châlons-sur-Marne, על האזור השישי בשיא ההפגזות הגרמניות.
קונו מת ב-29 בינואר 1930 בשאוויל ונקבר בבית הקברות של מונמארטר.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Filon, Augustin (1913). Memoirs of the Prince Imperial (1856–1879) from the French of Augustin Filon. London: W. Heinemann. pp. 21–55, 242. hdl:2027/uc2.ark:/13960/t4fn15x3g. OCLC 560514759.
- ^ Duval, Michel (2017). Be bop & Loola (בצרפתית). Publishroom. ISBN 979-102360415-3.
