לודוביקו אריוסטו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לודוביקו אריוסטו, ציור מאת טיציאן
פסל של אריוסטו ברג'ו אמיליה

לודוביקו אריוסטואיטלקית: Ludovico Ariosto;‏ 8 בספטמבר 1474 - 6 ביולי 1533), משורר איטלקי.

לודוביקו אריוסטו נולד בעיר רג'ו אמיליה שבצפון איטליה למשפחת אצולה שהתרוששה מנכסיה. אביו, ניקולו אריוסטו היה מפקד מבצר העיר. היות שלודוביקו היה הבן הבכור מבין עשרה ילדים, הוא נחשב ליורש משרתו של אביו. משחר נעוריו התעניין בשירה אך אולץ על ידי אביו ללמוד משפטים. אחרי שלמד משפטים באוניברסיטה של פרארה במשך חמש שנים, קיבל רשות מאביו ללמוד יוונית וספרות לטינית באמצעות טובי המורים הפרטיים. אחרי מותו הפתאומי של אביו היה עליו לדאוג לחינוכם של אחיו ואחיותיו והוא נאלץ לוותר על לימודיו.

למרות התחייבויותיו המשפחתיות הצליח לכתוב בלטינית מספר שירים ליריים ומספר קומדיות בפרוזה ובחרוזים. קומדיות אלה משכו את תשומת לבו של הקרדינל איפוליטו ד'אסטה מפרארה, שלקח את אריוסטו תחת חסותו ומינה אותו לאחד מאנשי חצרו (1504). אריוסטו הוכיח את כישרונותיו הדיפלומטיים כאשר שימש פעמיים כשגריר של הקרדינל אל האפיפיור יוליוס השני, שיחסיו עם הקרדינל היו בכל רע.

ב-1516 הופיעה לראשונה הפואמה הנודעת של אריוסטו "אורלנדו הזועם" שכללה ארבעים קטעי שירה. הוא הקדיש פואמה זו לקרדינל שלא ייחס לה כל חשיבות וטען כי אריוסטו מבזבז את זמנו לריק. ב-1518 הקרדינל נסע להונגריה וביקש מאריוסטו להתלוות אליו, אך הוא סירב ובכך הפסיד את הקצבה הזעומה שניתנה לו על ידי הקרדינל.

אלפונסו דוכס פרארה, שהיה אחיו של הקרדינל, לקח את אריוסטו תחת חסותו, ומינה אותו למושל קארפאניאנה שבמרומי הרי האפנינים (כיום בנפת לוקה שבמחוז טוסקנה באיטליה) שהייתה שורצת שודדים. הוא הצליח לזכות באמונם של כל אנשי העיר, ומשום שנודע כמחברה של הפואמה "אורלנדו הזועם" זכה להערצה אפילו מצדם של השודדים. אחרי שלוש שנים בתפקידו זה שב לביתו בפרארה.

לודוביקו אריוסטו מת בפרארה ב-1533.

שנה לפני מותו הופיעה המהדורה האחרונה של הפואמה "אורלנדו הזועם" שכללה ארבעים ושישה קטעי שירה. בשל יצירת מופת זו שלו, אריוסטו נחשב בעיני הדורות הבאים כאחד מגדולי המשוררים של הרנסאנס האיטלקי. בפואמה זו הוא מתאר את הרפתקאותיו של רולאן, שהיה אחד האבירים של קרל הגדול במלחמותיו נגד המוסלמים שפלשו לממלכת הפרנקים במאה השמינית לספירה. זו שירה אפית קומית ארוכה בת 38,736 חרוזים שאריוסטו הקדיש לכתיבתה יותר משלושים שנה. ביצירה זו ישנן הפסקות שבהן המחבר מדבר ישירות אל קהל הקוראים. לדוגמה:

"אורלנדו בילה את שאר ימי החורף במעשים ראויים לשבח. אך הם היו נסתרים במידה כה רבה עד כי אם לא אומר עליהם דבר איש לא יוכל להאשימני. אורלנדו היה תמיד מוכן לעשות את הטוב, יותר מאשר להודיע עליו ברבים. אלמלא היה שם עד למעשיו, מעולם לא היה מסופר בעלילות גבורתו."

לקריאה נוספת

  • הקומדיה הלמדנית: שלוש קומדיות מהרנסאנס האיטלקי הוצאת מאגנס 2016. כולל קומדיה מאת אריוסטו.

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0