לויד בראון
| לידה |
שרון, ג'ורג'יה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
וושינגטון, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1917–1948 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
| מפקד הדיוויזיה ה-28 | |
מייג'ור גנרל לויד דוידסון בראון (באנגלית: Lloyd Davidson Brown; 28 ביולי 1892 – 17 בפברואר 1950) היה קצין בכיר בצבא ארצות הברית, שפיקד על הדיוויזיה ה-28 במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
לויד בראון נולד בשרון, ג'ורג'יה ב-28 ביולי 1892.[1] הוא סיים את לימודיו באקדמיה של אוגוסטה, האקדמיה של מחוז ריצ'מונד בשנת 1908, ובאוניברסיטת ג'ורג'יה ב-1912. הוא היה חבר באחוות דלתא, תטא ופי בטא קפא, ולאחר לימודיו הועסק כמדריך באקדמיה הצבאית בג'ורג'יה.[2]
בשמת 1917, באותה שנה שארצות הברית נכנסה למלחמת העולם הראשונה, קיבל בראון את דרגת קצונה בצבא ארצות הברית כלוטננט משנה, והוקצה לרגימנט הרגלים ה-26.[3] במהלך המלחמה הוא שירת בחזית המערבית כמפקד פלוגה 'G', גדוד 2, רגימנט הרגלים ה-61, הדיוויזיה ה-5 של חיל המשלוח האמריקאי (AEF).[4]
לאחר המלחמה הוא מילא כמה תפקידי ייעוץ ומטה ברגימנט הרגלים ה-45 בפיליפינים, ולאחר מכן ברגימנט הרגלים ה-131 בשיקגו, ואף סיים בהצלחה כמה קורסים במכללות הצבאיות. בתחילת מלחמת העולם השנייה שירת בראון במטה משרד המלחמה, ולאחר מכן שימש עוזר הרמטכ"ל בפעולות הדרכה במטה כוחות היבשה.[5] במהלך תפקידו הוא הואשם בעידוד החלפת קציני המשמר הלאומי בקציני הצבא הסדיר, על ידי הערכת ביצועים שלישית על קציני המשמר הלאומי.[6][7][8][9]
בשנת 1942 הוא מונה לעוזר מפקד הדיוויזיה ה-102 בדרגה זמנית של בריגדיר גנרל.[10]
בפברואר 1943 הוא קיבל דרגה זמנ של מייג'ור גנרל, ומונה למפקד הדיוויזיה ה-28 במקום עומר בראדלי, שמונה לעוזרו של המפקד העליון של בעלות הברית, דווייט אייזנהאואר במערכה בצפון אפריקה. בראון הוביל את הדיוויזיה במהלך האימונים בארצות הברית, ובאוקטובר 1943 הפליגה הדיוויזיה לבריטניה. כוחות הדיוויזיה התאמנו שם עד סוף יולי 1944, ולאחר מכן נשלחו לצפון צרפת לקחת חלק במערכה בנורמנדי, ועם נחיתתם השתתפו בקרבות מבצע קוברה, בניסיון לפרוץ את המבוי הסתום בנורמנדי. בשל הביצועים הגרועים של הדיוויזיה, וחוסר הצלחתה בקרבות נגד הוורמאכט, הדיח צ'ארלס קורלט, מפקד הקורפוס ה-19, בתמיכתו של עומר בראדלי, את בראון, ומינה במקומו את ג'יימס אדוארד וורטון, אשר נהרג עד מהרה על ידי צלף, והוחלף על ידי נורמן קוטה.
בראון חזר לדרגת הקבע שלו בדרגת קולונל ושירת במגוון משימות מטה, לרבות מנהל בסיס ההדרכה לחיילי הרגלים עד פרישתו בשנת 1948.[11] בשנת 1949 הוא הועלה לדרגת מייג'ור גנרל,[12][13] וב-17 בפברואר 1950 הוא מת בביתו בוושינגטון, ג'ורג'יה.
הערות שוליים
- ^ Marquis Who's Who, Who Was Who in American History: The Military, 1975, page 68
- ^ George Fuller Walker, Persons Lineage, 1951, page 106
- ^ Army and Navy Register, Assignments of Officers, July 14, 1917, page 5
- ^ Sarah Cantey Whitaker Allen, Our Children's Ancestry, 1935, page 437
- ^ William C. Sylvan, Francis G. Smith Jr., Normandy to Victory: The War Diary of General Courtney H. Hodges, 2009, Chapter 2, Footnote 14
- ^ Kent Roberts Greenfield, Robert R. Palmer and Bell I. Wiley, United States Army in World War II: The Army Ground Forces, The Organization of Ground Combat Troops, 1987, page 13
- ^ Michael E. Weaver, Guard Wars: The 28th Infantry Division in World War II, 2010, page 117
- ^ Jim Dan Hill, The Minute Man in Peace and War: A History of the National Guard, 1964, page 414
- ^ George Catlett Marshall, author, Larry I. Bland, Sharon Ritenour Stevens, editors, The Papers of George Catlett Marshall: "The Right Man for the Job”, December 7, 1941-May 31, 1943, 1991, pages 220, 226
- ^ Paris (Texas) News, Assistant Division Commander For Maxey Reports, August 14, 1942
- ^ Army and Navy Journal, Incorporated, Armed Forces Journal International, Volume 84, Issues 1-26, 1946, page 274
- ^ William C. Sylvan, Francis G. Smith Jr., Normandy to Victory: The War Diary of General Courtney H. Hodges, 2009, Chapter 2, Footnote 14
- ^ Army and Navy Journal, Inc., Army and Navy Journal, Volume 86, Issues 1-26, 1948, page 474
