לוסיאן ארווה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לוסיין ארווה (במקור לאסלו אלקאן, בהונגרית: Elkán László; בצרפתית: Lucien Hervé; הודמזוושרהיי, 7 באוגוסט 1910 – פריז, 26 ביוני 2007) היה צלם צרפתי ממוצא יהודי-הונגרי.
ביוגרפיה
לאסלו אלקאן נולד במשפחה יהודית מתבוללת בעיר שדה בדרום הונגריה. עקב מותו המוקדם של אביו, לאיוש אלקאן, סיטונאי עורות, הוא גודל על ידי אמו בלבד יחד עם שני אחיו. כשהיה בן שמונה, הוא ומשפחתו עברו לבודפשט, שם בא בקשר עם קבוצת "חוג העבודה" השמאלנית של לאיוש קשאק, שבו הוא אכן השתתף זמן מה.
לאחר סיום לימודיו התיכוניים נסע לווינה ונרשם לאוניברסיטת וינה לכלכלה, אך לא השתתף בשיעורים, במקום זאת הוא צייר וחיזר אחר נערות, הוא מעולם לא סיים את האוניברסיטה.
ב-1929 עבר לפריז, שם בא בקשר עם התנועות הקומוניסטיות המקומיות. תחילה עבד בבנק, אך עזב בשל החריגות המזיקות בנהלים ובשל פעולות ההונאה המתמשכות שחווה שם והפך למעצב אופנה. הוא השתתף בתנועת האיגודים המקצועיים כעמיתו של מאטה זלקה, שבאמצעות המלצתו הפך לחבר במפלגה הקומוניסטית של צרפת ב-1933. בינתיים פוטר מאיגוד מעצבי האופנה בגלל ארגון שביתה על ידו.
בשנת 1938, החל לעבוד כעיתונאי יחד עם מיקלוש מילר עבור מריאן מגזין (Marianne Magazin). מילר צילם את התמונות ואלקאן כתב עבורן את הטקסט. שיתוף הפעולה ביניהם הסתיים כשמילר עבר לאלג'יריה ב-1938, אך אלקאן לא הודה בכך בפני העורך שלו, במקום זאת הוא התחיל לצלם בעצמו.
במהלך מלחמת העולם השנייה קיבל הכשרה בשימוש ברדיו ושימש ככתב חדשות. בשנת 1940, נפל בשבי הגרמני בדנקרק. בסתיו 1941 החל לארגן קומוניסטים במחנה השבויים בפרוסיה המזרחית, בשל כך הצליח להימלט עם חמישים מחבריו. הוא למעשה הצליח לעוור את עצמו באופן זמני וכך הצליח להימלט מבית החולים של המחנה בעזרת רופא המחנה הפולני. לאחר בריחתו מהשבי השתתף בתנועת ההתנגדות הצרפתית, אך בינתיים הפך גם למנהיג המפלגה הקומוניסטית של צרפת בגרנובל, בעת שהמפלגה הפכה לבלתי חוקית בצרפת. באותו הזמן התחיל לצייר, וכמה מתמונותיו הוצגו ב-1942 וב-1943 בסלון הסתיו בפריז ובתערוכת האביב במונטה-קרלו. לאחר שחרור פריז חזר מיד לעיר והתיישב בה. במחתרת השתמש בשם Lucien Hervé וזה נשאר שמו. תצלומיו מתקופת המלחמה פורסמו במגזינים Vu, Picture Post ו-Match. דרך המגזינים הללו, הכיר את רוברט קאפה ואת אנדרה קרטס באותה תקופה. בתום מלחמת העולם השנייה החל לצלם עבור France Illustration. באותה עת גורש לצמיתות מהמפלגה הקומוניסטית של צרפת ב-1947 והפך לצלם מקצועי.
בשנת 1949 הכיר את לה קורבוזיה, אחת הדמויות המגדירות ביותר של האדריכלות המודרנית של המאה ה-20, והפך ל"צלם הבית" שלו בין השנים 1949 לבין 1965. מתוך כחצי מיליון תצלומיו של ארווה, 18,000 עוסקים בעבודותיו של האדריכל, שלפי הצהרתו - דרך תמונותיו של ארווה, הצליח לגלות פרטים ודרכי ראייה בבניינים שלו שהוא עצמו אפילו לא חשב עליהם. בנוסף ללה קורבוזיה, לקוחותיו כללו את אלוור אלטו, מרסל ברויאר, קנזו טנגה, ריצ'רד ניוטרה, אוסקר נימאייר, ז'אן פרובה, ברנרד זרפוס וולטר גרופיוס. ארווה גם תיעד את בניית מטה אונסק"ו בפריז. הוא סייר בעולם עם תערוכות נודדות רבות שלו.
בשנת 1965 אובחן כחולה בטרשת נפוצה, שבגינה נאלץ לוותר על צילום פעיל לזמן מה, אך לאחר שמצבו השתפר, הוא הרים שוב מצלמה וצילם פורטרטים של בני זמנו המפורסמים.
קישורים חיצוניים
