לז'ה (עיר)
 דגל לז'ה | |
| מדינה |
 אלבניה |
|---|---|
| מחוז | לז'ה |
| נפה | לז'ה |
| גובה | 0 מטרים |
| קואורדינטות | 41°46′55″N 19°38′40″E / 41.7819°N 19.6444°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| https://lezha.gov.al | |
לז'ה (באלבנית: Lezhë) היא עיר בצפון-מערב אלבניה, השוכנת לחוף הים האדריאטי, בירת מחוז לז'ה.
אטימולוגיה
בתקופה ההלניסטית ובהמשך הרומית והוונציאנית נקרא היישוב ליסוס או אלסיו (בלטינית: Lissus, Lissum, באיטלקית: Alessio), ומשמעו "חלקלק" בהתייחס לתוואי הקרקע הסמוך לים: סלע חלקלק, או אדמה חלקלקה. לאורך שנות שלטונה הממושך של האימפריה העות'מאנית בשל ההגייה של הטורקית העות'מאנית ובהמשך האלבנית הפך השם בהדרגה לשמה המודרני של העיר: לז'ה.[1]
היסטוריה
בכתביו של דיודורוס סיקולוס מצוין כי העיר הוקמה כפוליס ב-385 לפנה"ס על ידי דיוניסיוס הראשון (טיראן סירקוסאי) במסגרת פועלו לבצר את קו החוף האדריאטי.[2] עם זאת, היסטוריונים מאוחרים גורסים כי העיר הוקמה על ידי מתיישבים איליריים. במהלך המאה ה-3 לפנה"ס הייתה אחת מהערים המרכזיות של ממלכת האילירים (אנ') תחת שלטונו של דמטריוס מפארוס, בעת שהייתה נתונה בעימותים צבאיים מול הרפובליקה הרומית.
במהלך המלחמה האחרונה של הרפובליקה הרומית נכבשה העיר על ידי מרקוס אנטוניוס, ובהמשך לאחר ניצחונו של אוגוסטוס קיסר נותרה בשליטת הרומים כחלק מפרובינקיית מקדוניה. בראשית ימי הביניים נשלטה העיר על ידי האימפריה הביזאנטית, תוך עימותים עם שבטים סלאביים שהיגרו לאזור. בהמשך, בשלהי ימי הביניים עברה העיר לחזקת הרפובליקה של ונציה תוך עימות מתמשך עם צבא האימפריה העות'מאנית שהתקדם לאזור. לז'ה הייתה מקום מושבו של סקנדרבג שהקים בה את "הליגה של לז'ה" ואיחד את הכוחות האלבניים נגד העות'מאנים. עם זאת, ב-1478 לאחר מותו של סקנדרבג נפלה העיר לידיו של מהמט השני, סולטאן האימפריה העות'מאנית, ונותרה בחזקת העות'מאנים במשך יותר מ-400 שנים.[3]
ב-18 בנובמבר 1912, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה נכבשה לז'ה על ידי כוחות הארמייה השנייה הסרבית, ובהמשך לאחר חתימת הסכם לונדון, הפכה אלבניה למדינה עצמאית ובתוכה העיר לז'ה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נסוג הצבא הסרבי דרך אזור לז'ה בדרכו להתארגנות מחדש באי קורפו. ב-1928 הוקמה ממלכת אלבניה, ובאפריל 1939 פלשו האיטלקים לאלבניה וכבשו אותה ובכלל זה את העיר לז'ה. ב-1943, במהלך מלחמת העולם השנייה בעקבות הסכם שביתת הנשק עם איטליה, כבש הוורמאכט את אלבניה. בנובמבר 1944 שוחרר האזור על ידי כוחות צבא בריטיים ופרטיזנים קומוניסטיים בראשות אנוור הוג'ה אשר תפס את השלטון במדינה. לאורך תקופת שלטונו, הפכה לז'ה לעיר תעשייה ומספר תושביה הלך והצטמצם. באפריל 1979 התחולל רעש אדמה באזור מונטנגרו (אנ') אשר גרם לנזקים כבדים בלז'ה. העיר העתיקה חרבה, ולמבצר העתיק נגרמו נזקים כבדים.
סתיו העמים לא פסח על אלבניה, ובראשית שנות ה-90 של המאה ה-20 קרס השלטון הקומוניסטי במדינה. לז'ה הפכה למרכז עסקים ותיירות וחל גידול במספר התושבים במטרופולין הסובב אותה, כתוצאה מהגירה פנימית.[4]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של לז'ה
הערות שוליים
- ↑ לז'ה, באנציקלופדיה הקתולית (באנגלית)
- ↑ ארתור אוואנס, Ancient Illyria: An Archaeological Exploration, 2006, עמוד 276 באתר גוגל בוקס (באנגלית)
- ↑ תקציר ההיסטוריה של לז'ה, באתר panacomp.net (באנגלית)
- ↑ מפקד האוכלוסין באלבניה 2011, באתר portavendore.al (באלבנית)
לז'ה (עיר)41325975Q169160