ליאו וינר
 | |
| לידה | 1862 |
|---|---|
| פטירה | 1939 (בגיל 77 בערך) |
| ענף מדעי | בלשנות, היסטוריון |
| מקום מגורים | רוסיה, ארצות הברית |
| תרומות עיקריות | |
| כתיבת תולדות ספרות יידיש | |
ליאו וינר (באנגלית: Leo Wiener; 1862 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית - 1939 בוסטון, ארצות הברית) היה היסטוריון, בלשן ומתרגם יהודי רוסי-אמריקאי.
קורות חיים
וינר נולד ברוסיה להורים יהודים פולנים. הוא היגר לארצות הברית לבדו ב-1880 במטרה להקים מושבה של צמחונים בבליז. אחרי שנסע ועבד שם הוא עבר לקנזס סיטי, מיזורי והתחיל לעבוד כמורה ללטינית ויוונית עתיקה שם הוא התחתן וקיבל דרגת פרופסור באוניברסיטה המקומית, אך אחרי כמה שנים פוטר.
קריירה אקדמית
וינר היה פוליגלוט וידע יותר משלושים שפות. לפני שעסק בפילולוגיה למד רפואה והנדסה. בנוסף לכך רכש לו ידע נרחב בתחומים רבים נוספים. פרופסור קולידג' מאוניברסיטת הרווארד, באותו זמן, והתעניין מאוד ברוסיה ביקש מוינר להעביר קורס בתחילת 1896 על תרבות סלאבית והיה בכך לפרופסור האמריקאי הראשון לספרות ושפות סלאביות.
עם זאת, הפרויקט המחקרי הראשון של וינר היה בנושא יידיש. הוא מצא בספריית אוניברסיטת הרווארד כמה מאות ספרים ביידיש אבל לא חומר ביבליוגרפי ולא מדריך לספרות זאת. לשם כך הוא החליט לצאת למסע במזרח אירופה כדי להתוודע לשפה[1]. בתחילה נסע לאנגליה ושם עבר על הספרים ביידיש בספרייה הבודליינית אך גילה שאין שם ספרות מודרנית. משם נסע לאמסטרדם וברלין אבל לא מצא ספרים ביידיש. תחנתו הבאה הייתה ורשה. בוורשה נפגש עם י"ל פרץ, יעקב דינזון, מרדכי ספקטור. בהיותו בסנקט פטרבורג קיבל מאברהם אליהו הרכבי מתנה של כ-1000 ספרים ביידיש מאוספו הפרטי. בביאליסטוק נפגש עם אברהם בר גוטלובר שהיה כבר קרוב ל-90. בקייב נפגש עם שלום עליכם ובאודסה קיבל מידע רב על ספרות יידיש ממנדלי מוכר ספרים, יצחק יואל לינצקי. כמו כן הוא נסע לרומניה וגליציה. הוא התחיל לכתוב את תולדות ספרות יידיש מיד עם חזרתו לארצות הברית.
לדעתו של וינר, שהושפעה ככל הנראה משיחותיו עם שלום עליכם[2] לא הייתה ספרות יידיש מתפתחת אחרי הפריחה הראשונית אלמלא הסופות בנגב 1881–1882 ששינו את דעתם של הסופרים הצעירים ושכנעו אותם שאם הם רוצים להתקרב להמון העם הם צריכים לעבור ולכתוב ביידיש – שפת העם. וינר סבר שספרות היידיש תעבור מהמרכז במזרח אירופה לאמריקה, בייחוד בשל ההגירה הגדולה באותן שנים. המשורר שאותו הוא העריך יותר מכל היה מוריס רוזנפלד והוא הציג אותו לעולם בכך שתרגם את שיריו ומאמריו לאנגלית.
וינר עסק גם בתרגום של ספרות רוסית לאנגלית. הוא תרגם 24 ספרים של טולסטוי לאנגלית. הוא גם כתב היסטוריה של הספרות הרוסית עד ימיו. הוא כתב על נושאים שונים בפילולוגיה: "ההיסטוריה הפילולוגית של טבק באמריקה, ספר על פילולוגיה רומאנית וגרמאנית. וכן על נושאים שונים כמו על המאיה במקסיקו וכדומה.
בנו הוא נורברט וינר המתמטיקאי מייסד הקיברנטיקה.
חיבוריו
- French Words in Wolfram Von Eschenbach. 1893.
- Popular poetry of the Russian Jews. 1898.
- The history of Yiddish literature in the nineteenth century. 1899.
- The Ferrara Bible. 1900.
- Anthology of Russian Literature from the Earliest Period to the Present Time. 1902 - 1903.
- Gypsies as fortune-tellers and as blacksmiths. 1910.
- Philological fallacies: one in romance, another in Germanic. 1914.
- Commentary to the Germanic laws and mediaeval documents. 1915.
- An Interpretation of the Russian People. 1915.
(with Josef Svatopluk Machar) (1916). Magdalen.
- Contributions Toward a History of Arabico-Gothic Culture. 1917 - 1921.
- Africa and the discovery of America. 1922.
- The contemporary drama of Russia. 1924.
- The philological history of "tobacco" in America. 1925.
- Mayan and Mexican origins. 1926.
לקריאה נוספת
- Leo Wiener, History of Yiddish literature in the nineteenth century. London: John C. Nimmo, 1899
קישורים חיצוניים
- מיכאל קרוטיקאוו, מחבר פֿון דער ערשטער געשיכטע פֿון ייִדישער ליטעראַטור, פארווערטס, 29.1.2014.
- A.A. Roback, Leo Wiener's success story. Jewish Chronicle, 29.12.1939
- כתבי ליאו וינר בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים
