לידה מוקדמת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |
| פג שנולד בשבוע 26+6 מחובר למכונת הנשמה | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| DiseasesDB | 10589 |
| MeSH | D047928 |
| MedlinePlus | 001562 |
לידה מוקדמת (באנגלית: Premature birth) היא לידה המתרחשת לפני שבוע 37 להריון. לידה מוקדמת מתרחשת ב-5%-18% מכלל הלידות.[1]
סיבות ללידה מוקדמת
בכ-50% מן המקרים הסיבה ללידה מוקדמת אינה ידועה. הסיבות הידועות מרובות וניתן לסווגן כ:
- סיבוכי הריון (בעיות הקשורות בשליה כמו היפרדות שליה, שליית פתח, אי ספיקה של השליה, ירידת מים מוקדמת, ריבוי מי שפיר או מיעוט מי שפיר, הריון מרובה עוברים, גיל אם נמוך מ-18 או גבוה מ-40, משקל נמוך של האם ועוד).
- סיבוכים רפואיים (מחלות סיסטמיות מהן סובלת האם כמו מחלת לב, מחלת כליות, זיהומים כגון זיהום בדרכי השתן, זיהום נרתיקי, זיהום של העובר, דלקת ריאות, שפעת, אפנדיציטיס, עישון סיגריות, אלכוהוליזם, אנמיה חמורה, תסביב שחלתי, טראומה ועוד).
- סיבוכים כירורגיים (ניתוחים בטניים בעבר, קוניזציה של צוואר הרחם).
- אנומליות הקשורות במערכת הרבייה (רחם דו קרני, חד קרני, אי ספיקה של הצוואר).
דוגמאות לסיבות האמורות
- עבר מיילדותי - לאישה בעלת היסטוריה קודמת של לידות מוקדמות (או הפלות מאוחרות) גדל הסיכון ללידה מוקדמת נוספת.
- דלקת בדרכי השתן - אחד הגורמים ללידה מוקדמת, אשר ניתן לטיפול. הימצאות חיידקים בדרכי השתן אצל נשים שהן אסימפטומטיות (ללא תלונות קליניות) קיימת בכעד 8% מן הנשים ההרות, ומהווה גורם סיכון להתפתחות של פיילונפריטיס הקשורה בלידה מוקדמת. על כן יש לטפל בכל מקרה בו נמצאים חיידקים בדרכי השתן במהלך ההריון, גם אם אין תלונות קליניות על תכיפות או צריבה במתן שתן.
- זיהום מי שפיר- קיימים מזהמים שונים, חיידקים אנארוביים, כלמידיה, מיקופלסמה, סטרפטוקוק B ועוד, הקשורים לזיהום מי השפיר ולעליה בשכיחות לידות מוקדמות.
- אי ספיקה של צוואר הרחם- פתיחה ומחיקה של צוואר הרחם בעקבות חולשה של הצוואר מסיבות שונות. באופן כללי, פתיחה של 2 ס"מ היא דיאגנוסטית.
בדיקות מעבדה והדמיה
- בדיקות כלליות: כאשר אישה הרה מגיעה עם חשש ללידה מוקדמת (המלווה בפתיחת צוואר ו/או צירים) יש לקחת בדיקות דם (ספירה מלאה). כמו כן יש לקחת בדיקת שתן על מנת לבחון הימצאות חיידקים ועדות לדלקת. יש לבצע בדיקת אולטראסאונד ולהעריך את מצג העובר, גודלו ומיקום השליה.
- יש לקחת משטח מצוואר הרחם על מנת לבדוק נוכחות זיהום על ידי סטרפטוקוק, גונוריאה ומזהמים נוספים.
- דיקור מי שפיר- נעשה כדי להעריך את בשלות הריאות של העובר (במקרים בהם גיל ההריון אינו ברור). נבדק היחס בין לציטין לספינגומיילין ונוכחות של גופיפים למליים וכן חלבונים נוספים המעידים על מידת בשלות הריאתית.
- בדיקת פיברונקטין עוברי: פיברונקטין עוברי הוא פוליפפטיד המיוצר על ידי תאים שונים כולל אמניוציטים (תאים שמקורם במי השפיר). תבחין פיברונקטין נלקח מהפרשות הנרתיק והצוואר, כאשר תבחין שלילי מעיד בכ- 95% מן המקרים על כך שככל הנראה לא תתרחש לידה בשבועיים הקרובים. תבחין פיברונקטין חיובי, לעומת זאת, הוא בעל רגישות נמוכה יותר, כאשר בכ- 50% מן המקרים תתפתח לידה ובכ- 50% מן המקרים לא תתפתח לידה בזמן הקרוב. יש לערוך בדיקה זו לפחות 24 שעות לאחר בדיקה וגינלית של הנרתיק (אשר מעלה את הסבירות ל- false positive).
טיפול
הטיפול בלידה מוקדמת נסמך בין היתר על הערכת גודל העובר, גיל ההריון ומצבים בהם אין לנסות ולעכב את הלידה. באופן כללי ישנן שתי גישות טיפוליות הנבחרות בהתאם לכך- גישה הכוללת מעקב (expected management) או התערבות. בהריונות שהם בין שבוע 24-34, הטיפול מתחלק למתן טיפול תרופתי, מנוחה, וכן מעקב אחר ההתקדמות.
- מנוחה - במצבים של חשש ללידה מוקדמת עקב הופעת צירים, פתיחה של הצוואר וכו', יש לדאוג למנוחה במיטה. יש לבחון את אורך הצוואר וכן תבחין פיברונקטין- נמצא כי אורך צוואר ארוך יחסית ותבחין פיברונקטין שלילי הם מנבאים טובים לכך שהלידה לא עומדת להתרחש בעשרה עד השבועיים הקרובים. צוואר רחם הוא באורך נורמלי של מינימום 25 מ"מ.
- מתן סטרואידים (צלסטון)- בין השבועות 24-34 יש חשיבות גדולה למתן סטרואידים לצורך הבשלת ריאות העובר, והטיפול הוכח כמשפר שרידות ותמותה עוברית, לא רק לצורך הבשלת הריאות אלא גם הורדת השכיחות לדימום תוך מוחי ותמותה נאונטלית. ניתן לתת סטרואידים בשני פרוטוקולים- מתן בתאמטזון הכולל הזרקה של 12 מ"ג תוך שרירית כל 24 שעות, שתי זריקות, או הזרקה של דקסמתזון הכולל 6 מ"ג תוך שרירית כל 12 שעות, למשך 4 פעמים. תוך 24 שעות מההזרקה עצמה ניתן לראות את השפעת פעולתם של הסטרואידים, עם פיק תוך 48 שעות ממועד הזרקתם. השפעתם נמשכת למשך כשבוע. לא נהוג לתת זריקת סטרואידים נוספת מעבר למינון האמור, אלא במקרים ספציפיים מאוד (rescue dose), מאחר שנמצא כי מתן זריקות נוספות מעלה את השכיחות לאבנורמליות של גדילת העובר.
- טיפול בטוקוליטיקה- טיפול בתרופות למניעת צירים ניתן במקרים בהם האישה ממשיכה לחוות צירים, קיים תבחין פיברונקטין חיובי, קיצור של צוואר הרחם, מחיקתו ופתיחתו. המטרות העיקריות בטיפול טוקוליטי הוא הארכת ההריון למשך 48 שעות לצורך מתן טיפול סטרואידי לעיל (מטרה קצרת טווח) ומטרה ארוכת טווח- המשך ההריון מעבר לשבוע 34-36 כדי להקטין תמותת ותחלואת עוברים. טיפול בטוקוליטיקה לא ניתן אם יש פתיחה של מעל 5 ס"מ. הטיפול יכול לכלול מתן תרופות בתא-אנדרנרגיות, אטוסיבן (תרופה המשמשת כאנטגוניסט לאוקסיטוצין בשריר הרחם), אינדומד (NSAIDS), חוסמי תעלות סידן ותרופות נוספות.
- מתן DEPO- הידרוקסיפרוגסטרון- מתן וגינלי או בזריקה לשריר. מתן התרופה מוריד בכ- 34% את הלידות לפני שבוע 37. האינדיקציות למתן DEPO הן היסטוריה של לידה מוקדמת, התקצרות צוואר.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Christine L Roberts, Charles S Algert, Kristen L Rickard, Jonathan M Morris, Treatment of vaginal candidiasis for the prevention of preterm birth: a systematic review and meta-analysis, Systematic Reviews 4, 2015-03-21 doi: 10.1186/s13643-015-0018-2
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
