לידיה והלסטרום
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. לידיה קטרינה ווהלסטרום (בשוודית: Lydia Katarina Wahlström; 28 ביוני 1869 – 2 ביוני 1954) הייתה היסטוריונית, סופרת ופמיניסטית שוודית. היא הייתה אחת מארבע המייסדות של האיגוד הלאומי לבחירות פוליטיות לנשים (LKPR) וכיהנה כיושבת הראש של האגודה בשנים 1907–1911.
חיים וקריירה
ווהלסטרום נולדה בלונדבי (שו'), וסטמנלנד (אנ'), כאחות הצעירה ביותר מבין שלושת אחותיה. אביה היה הכומר יוהאן גוסטף וולסטרום ואימה הייתה אידה שמידט. אחותה הבכורה הייתה מורתה הראשונה והיא אמרה כי באופן מסוים היא גדלה כילד, והיא נהנתה להתלבש כמו אחת.[1] היא למדה בבית ספר וולינסקה (אנ') בסטוקהולם, והתחילה ללמוד תואר ראשון בתולדות האמנות, שפות נורדיות ומדע המדינה באוניברסיטת אופסלה ב-1888. כסטודנטית, היא הקימה את הארגון הראשון לסטודנטיות באוניברסיטת אופסלה, שחבריה חבשו את כיפות הסטודנטים שלהם בפומבי אף על פי שהוא לא היה נחשב מתאים למגדרן.
ווהלסטרום רצתה להיות כומר כמו אביה, אבל זה לא היה אפשרי, אף על פי שניסתה לשנות את זה.[1] היא לימדה את הנצרות באוניברסיטת אופסלה, ניהלה בית ספר לבנות באנגליה ולבסוף הייתה מנהלת בבית ספר אהלנסקה (אנ') בסטוקהולם. היא הייתה מייסדת שותפה של האיגוד הלאומי לבחירות פוליטיות לנשים יחד עם סיגן ברגמן (אנ'), אנה וייטלוק (אנ') ואן-מרגרט הולמגרן (אנ'). ב-1902, הוצגו בפני הפרלמנט השוודי שתי בקשות הנוגעות לרפורמת זכות בחירה לנשים בשוודיה. אחת מהרפורמות הוצעה על ידי שר המשפטים השוודי, יילמאר המרשלד, שהציע לתת לגברים נשואים 2 קולות, מאחר שניתן לתת להם להצביע גם במקום נשותיהם. את ההצעה השנייה הציג עורך הדין השוודי, קרל לינדהאגן (אנ'), שהציע זכות בחירה לנשים. ההצעה של המרשלד עוררה כעס בקרב פעילי זכויות נשים, שהקימו קבוצת תמיכה בתנועת לינדהאגן. בעקבות זאת, ב-4 ביוני 1902 נוסד האיגוד הלאומי לבחירות פוליטיות לנשים (LKPR) בתחילה כחברה מקומית בסטוקהולם, ולאחר מכן כארגון לאומי בשנה שלאחר למכן.
היא השתייכה לדובריה המובילים, לאידאולוגים ולכותבים, וייצגה את האגודה במספר הזדמנויות. התארים האקדמיים שלה העניקו אמינות מדעית לתנועה, והיא כיהנה כיו"ר האגודה ב-1907–1911. היא הייתה אחת מהחברות הבודדות שהודתה בגלוי שהיא שמרנית פוליטית. האיגוד נתמך על ידי נשים עם אהדה פוליטית שמאלנית וימנית כאחד. בפועל, הנייטרליות הפוליטית ננטשה מיד לאחר ההחלטה מ-20 ביוני 1911, כאשר האיגוד החליט להקים חרם מצביעים נגד כל הפוליטיקאים המתנגדים לזכויות בחירה לנשים. במציאות, פירוש הדבר היה שהארגון כבר לא היה נייטרלי מבחינה פוליטית, שכן האופוזיציה העיקרית של זכות הבחירה לנשים הייתה השמרנים, ואילו הליברלים והסוציאל-דמוקרטים היו בעד זכות בחירה לנשים ברגע שהונהגה זכות בחירה מלאה לגברים מאז 1909. כתוצאה מכך, ווהלסטרום, כשמרנית, עזבה את תפקידה כיו"ר האגודה והוחלפה על ידי קודמתה בתפקיד, אנה וייטלוק (אנ').
ווהלסטרום הייתה פעילה גם בעמותת פרדריקה ברמר (אנ').
וולסטרום פרסמה עבודות רבות על נצרות והיסטוריה. היא נפטרה בסטוקהולם כשהייתה בת 84.
לקריאה נוספת
- Greger Eman. Nya himlar över en ny jord : om Klara Johanson, Lydia Wahlström och den feministiska vänskapskärleken. - Lund, 1993.
- Barbro Hedwall (2011). Susanna Eriksson Lundqvist. red.. Vår rättmätiga plats. Om kvinnornas kamp för rösträtt.. (Our Rightful Place. About women's struggle for suffrage) Förlag Bonnier. מסת"ב 978-91-7424-119-8 (Swedish)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "skbl.se - Lydia Katarina Wahlström". www.skbl.se. ארכיון מ-2019-03-23. נבדק ב-2020-02-28.
