לייזר אדי נחושת
לייזר אדי נחושת (CVL) הוא לייזר 4 רמות[1] עם אדי נחושת מתכתית כתווך לזירה. הלייזר מפיק אור לייזר ירוק ב -510.6 ננומטר ואור לייזר צהוב ב־578.2 ננומטר. רוחב הדופק (פולס) הוא בדרך כלל בין 5 ל-60 ננושניות, ועוצמת השיא היא של 50 עד 5000 קילוואט. תדר הדפקים הם בתחום 2 עד 100 קילוהרץ. ההספק הממוצע של לייזר אדי נחושת יכול לנוע בין 25 ואט ליותר משני קילוואט.[2][3]
כדי לבנות לייזר המשתמש באדי נחושת מתכתית יש לחמם את הנחושת המתכתית לטמפרטורה גבוהה, בערך 1500 מעלות צלזיוס. הפעולה בטמפרטורה כל כך גבוהה מחייבת צינור אלומינה להכלת הנחושת הנוזלית והגז החם, ומחייבת גם התקנת מראות מחוץ לאזור האדים. הטמפרטורה הגבוהה מושגת על ידי הפעלת מעגל התפרקות חשמלית של גז ניאון בלחץ של 200–600 טור (מילימטר כספית). תחילה, מופעל מעגל ההתפרקות להתיך את הנחושת ולחמם אותה עד שהיא מגיעה לטמפרטורת האידוי. אזי, ההתפרקות החשמלית מעוררת או שואבת את אטומי הנחושת לרמת הלייזר העליונה, הלזירה מתחילה והיא מתחזקת עם עלית לחץ אדי הנחושת[4].
לייזרים המבוססים על הלידי נחושת, כמו נחושת כלוריד, נחושת ברומיד ונחושת יודית, פועלים בטמפרטורות נמוכות בהרבה, בטווח 300–600 מעלות צלזיוס[5]. לייזרי אדי נחושת הלידית דורשים מעגל הפעלה חשמלי מורכב יותר. בדרך כלל, נדרשים שני דפקים (פולסים) מעוררי אנרגיה ברצף מהיר, הפולס הראשון מבודד אטומי נחושת והפולס השני שואב אותם לרמת הלייזר העליונה.
בלייזרי אדי נחושת נעשה שימוש נסיוני לעיבוד וחיתוך לייזר של מתכות ויהלומים. אולם, עיקר חשיבותם הייתה בהפרדת איזוטופים אטומית בעזרת לייזר, טכנולוגיה ניסיונית שנחקרה במדינות רבות בעולם בשנים 1970–1995. ביישום זה, לייזר אדי הנחושת מעורר לייזרי צבע מתכווננים[6].
אמנות ובידור
בשימוש ראשון בשטחי האמנות והבידור, לייזר אדי נחושת האיר את המיצג האמנותי של הפסל דני קרוון במפגש אמנויות שהתקיים בתל חי (ישראל) בספטמבר 1980.[7] האלומות הנעות, ירוקות וצהובות לסירוגין, נשלטו על ידי ש. קמין באמצעות מערכת של מסננים כרומטיים ומראות[1].
לייזרי אדי נחושת שימשו לראשונה למטרות בידור על ידי פינק פלויד בסיבוב ההופעות שלהם בשנת 1994 לאלבומם The Division Bell.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 I. Smilanski, L.A. Levin, and G. Erez (1980). "Kinetics of population inversion in a copper-vapor laser investigated by a modified hook method". Optics letters. 5: 93–95.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ S. Gabay, P.Blau, M. Lando,I. Druckman, Z.Horvitz,Y.Yfrah, I. Hen, E. Miron and I. Smilanski (1991). "Stabilization of high power copper vapor laser". Optical and Quantum Electronics. 23.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ F. J. Duarte (Ed.), High Power Dye Lasers (Springer-Verlag, Berlin,1991) Chapters 1 and 5.
- ^ I. Smilanski, G. Erez, L.A. Levin, High-power, high-pressure, discharge-heated copper vapor laser, Optics Communications 30, 1979, עמ' 70-74
- ^ R. Biswal, G. K. Mishra, P. K. Agrawal, S. V. Nakhe, and S. K. Dixit, Studies on the spectral purity of copper–hydrogen bromide laser radiations, Applied Optics 52, 2013, עמ' 3269-3278
- ^ F. J. Duarte (Ed.), High Power Dye Lasers (Springer-Verlag, Berlin,1991) Chapter 5.
- ^ המכון לאמנויות המכללה האקדמית תל-חי, כך הכל התחיל, 22.5.2020
