לין קונוויי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לין קונוויי
לידה 2 בינואר 1938 (גיל: 83)
ענף מדעי מדעי המחשב
מקום מגורים ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית
תרומות עיקריות
המצאת פטנטים בעלי חשיבות והשפעה בתחום תכנון השבבים האלקטרוניים

לין קונווי אנגלית: Lynn Conway ; נולדה ב-2 בינואר 1938)[1][2] היא מדענית מחשבים אמריקאית, מהנדסת אלקטרוניקה שהמציאה פטנטים בעלי חשיבות והשפעה בתחום תכנון השבבים האלקטרוניים.

קונווי מפורסמת בזכות מספר הישגים חלוציים, ביניהם ה-Mead & Conway Revolution ועיצוב תהליך ה-VLSI, אשר עליהם התבססה התפתחות תעשיית עיצוב אוטומציה אלקטרונית. היא עבדה בIBM בשנות ה-60 של המאה ה-20 והיא האחראית להמצאת שיטה להפקת פקודות מרובות שלא-על-פי-הסדר בכל סבב מכונה במחשבי-על. בפתרון שנתנה לבעיה זאת של ארכיטקטורת-מחשבים, היא איפשרה את יצירת המחשב הראשון בתצורת-פעולה על-קווית אמיתית, והשתתפה בתכנונו בחברת IBM. לין כינתה את המצאתה "תזמון פקודות דינמי" (DIS), על בסיס פטנט זה פועלים רוב מעבדי המחשב לשיפור ביצועים.

שנים מוקדמות והשכלה

קונווי גדלה בוייט פליינס. כילדה הייתה ביישנית וסבלה מהפרעת אישיות. היא הייתה מעורבת בפעילות הקשורה למדע האסטרונומיה אשר ריתק וסיקרן אותה, העבירה את זמנה בעיסוק בתחביב זה (בנתה טלסקופ מחזיר אור באורך 6 אינץ' במהלך תקופת הקיץ), והצטיינה במתמטיקה ובמדעים בלימודי התיכון. קונווי התקבלה למכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ב-1955, הגיעה להישגים גבוהים וקיבלה ציונים טובים, אך לבסוף, בעקבות תקופה בה חשה ייאוש, נאלצה לעזוב את לימודיה. לאחר שעבדה כטכנאית אלקטרוניקה במשך מספר שנים, קונווי חזרה לספסל הלימודים בבית הספר להנדסה ולמדע יישומי באוניברסיטת קולומביה, סיימה את לימודיה וקיבלה תואר בוגר במדעים (B.S) ותואר ה M.S.E.E. בשנים 1962-3.[3]

מחקר מוקדם בIBM

קונווי גויסה למחלקת המחקר של IBM ביורקטאון ניו יורק ב-1964, ומיד לאחר מכן נבחרה להצטרף לצוות הארכיטקטים שהיה אמון על עיצוב מחשב-על מפותח ומתקדם, שכלל את ג'ון קוק, הרברט שור, אד סוסנות', פראן אלן וחוקרי IBM אחרים. היא הייתה אחראית על פרויקט פיתוח מערכות מחשוב מתקדמות  (Advanced Computing Systems- ACS) ובמהלך שנות פעילותה בתפקיד זה המציאה  שיטה רבת-עוצמה להפקת פקודות מרובות שלא-על-פי-הסדר בכל סבב מכונה במחשבי-על dynamic instruction scheduling (DIS). מוזיאון היסטוריית המחשב הגדיר את המצאתה: "נראה כי מכונות ה-ACS הן קיומן של העיצוב הראשון של מחשב-על, בו קיימת פארדיגמה ארכיטקטורת מחשבים. רוב מעבדי השבבים המודרניים הקיימים משתמשים במערכת זו אשר המציאה לין."


קריירה כמדענית מחשבים

לין החלה לעבוד בתכנות מחשבים בחברת "Computer Applications, Inc". בהמשך, בשנים 1969–1972 עבדה כמעצבת מערכות דיגיטליות וכארכיטקטית מחשבים במותג  Memorex.

ב-1973 הצטרפה לפארק (חברה), בה הובילה את הקבוצה "מערכות מעגל משולב" (LSI Systems) תחת ניהולו של Bert Sutherland.[4][5] לין שיתפה פעולה עם  קרבר מיד ( Carver Mead) מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה במחקר בתחום מערכות VLSI ויחד עמו כתבה את הספר "מבוא למערכות ה-VLSI", עבודה פורצת דרך וחדשנית, אשר תוך זמן קצר הפכה להיות ספר הלימוד הסטנדרטי לעיצוב שבבי מחשב, בה השתמשו מעל ל-100 אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. הספר והקורסים על הנושא היו הבסיס של הרבולוציה של מיד וקונווי בעיצוב מערכות VLSI.

 ב-1978 קונווי הצטרפה להיות חברת סגל אורחת במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ולימדה את הקורס VLSI, אשר מאוחר יותר הפך למפורסם, והיווה את הבסיס על פיו עוצבה המתודיקה החדשה בנושא, ועל פיו נכתבו ספרי הלימוד, ההדרכה והסילבוס של הקורסים בנושא זה ברחבי העולם.

תרומתה הרבה של קונווי למדע המחשבים כוללת המצאות בתחום עיצוב ופיתוח שבבי המחשב, ותשתית חדשה למערכות תומכות באינטרנט, אשר מאוחר יותר, ב-1981, הייתה לתשתית אשר על בסיסה נבנתה מערכת MOSIS, ועל פיה נבנו כ-50 אלף עיצובים בעבור חברות ממשלתיות, חברות מסחריות ומוסדות השכלה ברחבי העולם. [6]

שיטות המחקר ששימשו לפיתוח עבודתם המוערכת של קונווי ומיד תועדו בדוחות Xerox והעיתון המדעי Euromicro.[7]ההשפעה של עבודתם הוצגה בסקירות היסטוריות שונות העוסקות בתכנות מחשבים.[8][9][10][11]

בראשית שנות ה-80 של המאה ה-20, קונווי הצטרפה ל-DARPA, בה שימשה כ ארכיטקטית מחשבים ראשית של מערכת מחקר של מחלקת ההגנה של ארצות הברית לבדיקת מערכות טכנולוגית מחשבים בביצוע גבוה וטכנולוגיית נשק מתוחכם (טכנולוגיה צבאית, נשק גרעיני). 

בראיון לעיתון USA Today על הצטרפותה של קונווי ל-DARPA, נאמר כי "לין כריזמטית, אנרגטית, ומומחית במציאת פתרונות בהם כולם יצאו נרווחים".

בספרו עטור השבחים של המדען תומאס סטריטר, החוקר את הקשר בין התפתחות האינטרנט והטכנולוגיה להתפתחות האנושות The Net Effect, סטריטר מספר על תפקידה המשמעותי של קונווי בפיתוח טכנולוגיית נשק, אשר "לא הייתה פציפיסטית (הוא כותב שצוטטה כטוענת כי "כאשר יש צורך להלחם, ולעיתים אין ברירה מלעשות כן על מנת להתמודד עם אנשים רעים, ההיסטוריה מלמדת שרצוי שלרשותך יהיו כלי הנשק הטובים ביותר"), אך בגישתה, היעד העיקרי לשימוש במחשבים הוא להוות כלי ליצירת תקשורת, אותה הנחילה ל-DARPA בשיאה של תקופת המלחמה הקרה."

קונווי הצטרפה אוניברסיטת מישיגן ב-1985 כחברת הסגל הבכיר (פרופסור) בפקולטה להנדסת חשמל  ופקולטה למדעי המחשב, ואחזה בתפקיד דקאן מחקר הנדסה. בשנת 1998 פרשה לין מתפקידים אלו, ושימשה כמורה מן החוץ באוניברסיטת מישיגן.[12] 

בשנת 2012 Institute of Electrical and Electronics Engineers פרסמו מהדורה מיוחדת של העיתון אשר הוקדשה לקריירה של לין קונווי, בו רואיינו, בין היתר: יו"ר (בדימוס) מחלקת ההנדסה ב-HP, חבר סגל ופרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס ואוניברסיטת ברקלי, ופרופסור מן המנין של הפקולטה להנדסה אלקטרונית והנדסה ביו-רפואית של אוניברסיטת קולומביה.

בין התיאורים והשבחים על תרומתה של לין למדע, עבודתה תוארה כ"פרדיגמה חדשה נוצרה.. תמיכה יצירתית וחיונית לתשתית והיצירה הרעיונית, שהוכחו כבעלי חשיבות וערך, ממש כפי שהקונספטים, הכלים והשבבים עצמם.", בהמשך דקאן מחלקת הנדסה באוניברסיטת סטנפורד,  העיד על לין כמי ש"... הייתה הכוח היחידי מאחורי המצאה והדגמת פיתוח ה"foundry". "..סיפורה המדהים, רווי ההצלחות, ההישגים, והניצחון האישי בהתמודדותה עם שונות ואפליה, אמורים לשמש כדוגמה והשראה לכלל המהנדסים המתחילים."

חיים אישיים

בשנת 1987 קונויי פגשה את בעלה צ'ארלס "צ'רלי" רוג'רס, מהנדס במקצועו, השותף לתחביבי הספורט שלה. זמן קצר מאוחר יותר, עברו להתגורר יחד, ובהמשך (ב-1994) קנו יחדיו בית רחב מידות עם חלקת אדמה מיוערת, אחו ומרעה באזור הכפרי של מישיגן. בשנת 2002 הם נישאו. בשנת 2014 בעיתון "חדשות ההנדסה" של אוניברסיטת מישיגן פורסם מאמר המנתח את הקשר בין התפתחות המחקר, הגילויים וההרפתקאות של קונווי מבחינה מקצועית להתפתחותה מבחינה אישית בחייה הפרטיים.

אותות ופרסים

קונווי זכתה למספר אותות ותארים:

  • פרס Electronics על הישגים בשנת 1981
  • פרס Harold Pender Award של אוניברסיטת פנסילבניה בשנת 1984.
  • פרס הדרכת ההמצאות של IEEE EAB בשנת 1984.
  • בשנת 1984 שותפה לאות של  IEEE על "תרומה לטכנולוגיית VLSI .
  • מדליית ג'ון פרייס וות'ריל של  Franklin Institute, 1985.
  • 1985 - פרס ממשרד ההגנה של ארצות הברית Secretary of Defense Meritorious Civilian Service.
  • חברת "אקדמיית ההנדסה הלאומית", 1989.
  • פרס ההישג הלאומי של ארגון "החברה של נשים מהנדסות", 1990.
  • 1996- מינוי לנשיאות United States Air Force Academy Board of Visitors.
  • תואר דוקטור לשם כבוד ממכללת טריניטי, 1998.
  • 2002 - התווספות להיכל התהילה של המגזין הנחשב Electronic Design.
  • פרס חלוצת המחשבים (Computer Pioneer Award) של IEEE 2009.
  • חברת תאגיד Emerita, מעבדת צ'ארלס סטרק, 1993-2010.
  • 2014 - פרס מוזיאון היסטוריית המחשב "על עבודתה בפיתוח והפצת שיטות עיצוב משולבות של מעגלי חשמל integrated circuit design" .[13][14]
  • דוקטורט לשם כבוד 2014 של אוניברסיטת המחקר  Illinois Institute of Technology.
  • 2015 - אות Steinmetz Memorial Lecture של IEEE
  • 2015 - מדליית IEEE/RSE James Clerk Maxwell.

עבודות נבחרות

  • 1979 (בשיתוף עם קרבר מיד) הצגת מערכות VLSI, אדיסון-ווסלי 
  • 2012 - שחזור המצאת VLSI: איך סדרת כשלונות גרמו ליצירת פרדיגמה חלוצית בעיצוב דיגיטלי של מערכות מעגל משולב (How a Series of Failures Triggered a Paradigm Shift in Digital Design) של מגזין IEEE.

הערות שוליים

  1. ^ לי ג'ון א. נ. 1995.
  2. ^ "Computer Pioneers - Lynn Conway".
  3. ^ השחזור של לין קונוויי חלק ראשון: ילדות והשכלה, לין קונווי, 9 בפברואר 2005.
  4. ^ Adele J. Goldberg (September 1980).
  5. ^ Rob Walker and Nancy Tersini (1992).
  6. ^ "The MOSIS Service – More than 50,000 designs in 25 years of operation", MOSIS Website, 2008.
  7. ^ THE MPC Adventures: Experiences with the Generation of VLSI Design and Implementation Methodologies, by Lynn Conway, Microprocessing and Microprogramming – The Euromicro Journal, Vol. 10, No. 4, November 1982, pp 209-228.
  8. ^ Allocating Federal Funds for Science and Technology, by Committee on Criteria for Federal Support of Research and Development, National Academy of Sciences, National Academy of Engineering, Institute of Medicine, National Research Council, National Academy Press, Washington DC, 1995, page 75.
  9. ^ "''Figure II.13: Technological Developments in Computing", in Allocating Federal Funds for Science and Technology, National Academy Press, Washington, DC 1995, page 75.''"
  10. ^ Evolving the High Performance Computing and Communications Initiative to Support the Nation's Information Infrastructure, by Committee to Study High Performance Computing and Communications: Status of a Major Initiative, National Research Council, National Academy Press, Washington DC, 1995, page 20.
  11. ^ "''Figure 1.2: Government-sponsored computing research and development stimulates creation of innovative ideas and industries", in Evolving the High Performance Computing and Communications Initiative to Support the Nation's Information Infrastructure, National Academy Press, 1995, page 20.''"
  12. ^ "Lynn Conway awarded Emerita status at the University of Michigan", December 31, 1998
  13. ^ "Lynn Conway: A Life", Computer History Museum, May 29, 2014
  14. ^ "Lynn Conway: Fellow Award Acceptance Speech", Computer History Museum, April 26, 2014
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0