לי (נהר באנגליה)

אזור שפך הלי לתמזה, ברקע הדוקלנדס

מראה בפארק עמק לי

נהר לי (באנגלית: Lea או Lee) הוא נהר באנגליה, הזורם מאזור לוטון דרום-מזרחה, דרך הרטפורד, אנפילד, טוטנהאם, סטרטפורד ומזרח לונדון ונשפך אל התמזה. הנהר מהווה גבול טבעי בין אסקס למידלסקס ולהרטפורדשייר. אזור השפך נקרא בו קריק (Bow Creek) ומהווה את הגבול בין הרבעים טאואר האמלטס ממערבו וניוהאם ממזרח לו. לאחר שנים רבות של הזנחה, שוקם עמק הנהר בין 2005 ל-2012 (לרגל אולימפיאדת לונדון) והוא מהווה פארק עירוני גדול לשתי גדות הנהר (באורך 42 ק"מ) בשם "פארק עמק לי" (Lee Valley Park).

אטימולוגיה של השם

לפי Oxford Dictionary of London Place Names, השם לי נזכר בשפה האנגלו סקסונית במאה ה-9, למרות שסביר כי הוא עתיק יותר, כנראה מן השורש הקלטי lug שמשמעו בהיר. השם נכתב Lig(e)an (במקור מ-880) או Lygan (במקור מ-895). בימי הביניים נכתב Luye או Leye. הכתיב Lea מקובל מערבית (במעלה הנהר) להרטפורד ואילו הכתיב Lee מאפיין את חלקו התחתון של הנהר.

היסטוריה

במאה ה-9 מוזכר הנהר כחלק מהגבול בין האנגלים לדנים. מלך אנגליה אלפרד הגדול חסם ב-896 את שפך הנהר לתמזה, כלא את הצי הדני בנהר לי והכניע על ידי כך את הדנים. ב-1110 ציוותה מתילדה, רעיית הנרי הראשון, מלך אנגליה על בניית גשר בעל שלוש קשתות על הנהר שיקל עליה את הגישה למנזר בארקינג. בצד הנהר הוקמו בימי הביניים טחנות מים בבעלות הכנסייה.

ב-1577 הוקם תא השיט (lock) הראשון בנהר, דבר שאיפשר מעבר כלי שיט גדולים במעלה הזרם והפך אותו לנתיב מים. ב-1613 החלה בעמק הלי יצירת New River, מערכת תעלות ונתיבי מים מלאכותיים על מנת להוביל מים צלולים ללונדון ישירות מהרדפורד, תוך מעקף האזורים המזוהמים במורד הלי. דלדול הזרימה במורד הלי תוקן על ידי מערכת תעלות ותאי שיט, הנקראת Lee Navigation, שהוקמה בין השנים (1765-1770), פרי תכנונו של המהנדס האזרחי ג'ון סמיטון (John Smeaton). סעיף של המערכת מחבר את הלי לתעלת ריג'נטס. במהלך המהפכה התעשייתית שימשו מי הלי לאספקת מים למרכזי התעשייה השונים שקמו סביבו, ואלה הזרימו אליו את שפכיהם.

במהלך המאה ה-20 התדלדלה תנועת כלי השיט, הזרימה במיוחד במורד הנהר הואטה מאד ובעמק סביבו התפתחו ביצות וחלקו כוסה (כך למשל ביצות האקני, שהפכו למגרש כדורגל). עוד ב-1944 העלה מתכנן הערים פטריק אברקרומבי (Patrick Abercrombie) רעיונות לשיקום האזור ופיתוחו כפארק לרווחת התושבים, אך לא נעשה דבר. ב-1961 החל פרויקט שיקום מוגבל באזור האקני וב-1967 הוקמה רשות לפיתוח העמק. הפרויקט התרחב והואץ לקראת אולימפיאדת לונדון ב-2012, אז נחנך כפארק עירוני גדול, הכולל מתקני ספורט, מסלולי רכיבה על אופניים, מגרשי גולף, טניס, הוקי שדה ועוד^[1].