לכבוד חמדת לבבי
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
| |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. |
לכבוד חמדת לבבי
|
|---|
|
אֶעֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי לִפְנֵי אֱ-לֹהֵי אָבִי לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא נָטַע הָאֵ-ל בִּישֻׁרוּן חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן אִישׁ מִגֶּזַע אַהֲרֹן מְשָׁרֵת צוּר מִשְׂגַּבִּי כֹּהֵן לְאֵ-ל עֶלְיוֹן הוּא פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יִקְרָאוּהוּ הַגִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי יוֹם קִנֵּא קִנְאַת הָאֵ-ל הָרַג בְּכֹחַ וָאֵל נְשִׂיא שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל וּבַת צוּר שְׁמָהּ כָּזְבִּי דִּין שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ אִישׁ אֲרָמִית מִשְׁכָּבוֹ קַנָּאִים הֵם פּוֹגְעִים בּוֹ וַיֹּאמֶר אָרִיק חַרְבִּי וַיָּקָם מִתּוֹךְ עֵדָה רֹמַח בְּיָדוֹ הָדָה וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה נִתְגַּבֵּר כְּמוֹ לָבִיא דָּקַר בְּחַרְבּוֹ אוֹתָם כְּדֶרֶךְ שְׁכִיבָתָם עַל הָאָרֶץ חֲבָטָם וּלְמֹשֶׁה אוֹתָם הֵבִיא בִּשְׂכַר זֹאת אֵ-ל חַי עוֹלָם נָתַן לוֹ שָׂכָר מֻשְׁלָם בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם וַיְכַפֵּר עֲלֵי חוֹבִי נִסִּים עֶשֶׂר וּשְׁנַיִם בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנוּיִים עָשָׂה לוֹ דַר שָׁמַיִם צוּרִי גּוֹאֲלִי אָבִי אֱמֶת בְּפִיהוּ הָיָה לְאַלְמָנָה עֲנִיָּה עֵת אֶת בְּנָהּ הֶחֱיָה וּלְנַפְשׁוֹ אָמַר שׁוּבִי הַשֶּׁמֶן גַּם הוּא שָׁרְתָה בְרָכָה בּוֹ וְהָיְתָה כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלְתָה וַתִּגְדְּלִי וַתִּרְבִּי רוֹדְפִים אַחֲרֵי תֹהוּ הִכָּה בְּשֵׁבֶט פִיהוּ וַיֹּאמְרוּ ה' הוּא אֱמֶת וְאַתָּה נָבִיא וְגָזַר אֹמֶר עָשָׂה מִסְפַּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה מָטָר לֹא נָתַן אַרְצָה הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא נָתַן לוֹ הָאֵ-ל מַהְלְכִים בְּעוֹלַם הַמַּלְאָכִים וּלְעִתּוֹת הַצְּרִיכִים הוּא נִגְלָה כַּעֲרָבִי בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה עָלֹה עָלָה בַסְּעָרָה אֱלִישָׁע אֵלָיו קָרָא וַיֹּאמֶר אָבִי אָבִי נַפְשִׁי לַיְלָה אִוַּתְהוּ מִי יִתֵּן אֶמְצָאֵהוּ פֶּתַח בֵּיתִי אֶרְאֵהוּ יַשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנַבִּי חֲסִין קָדוֹשׁ אֶקְרָאָה אִישׁ אֲשֶׁר פָּנָיו רָאָה הֵן כַּבִּיר יָדוֹ מָצְאָה תְּשׁוּרָה אֵלָיו אָבִיא חֵן חֵן לוֹ אִישׁ לוֹ נִגְלָה בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לָיְלָה וּבִבְרִית דַּם הַמִּילָה בֹּא יָבֹא רָץ כַּצְּבִי זָכוּר לְטוֹב יָאִיר נֵרִי יְבַשֵּׂר צִיּוֹן עִירִי יֹאמַר לָהּ הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְׁבִי קוֹל זִמְרַת שִׁיר מַהֲלָלִי יִרְצֶה צוּרִי גּוֹאֲלִי וְלֹא דּוּמִיָּה לִי כָּל עוֹד נִשְׁמָתִי בִי |
לכבוד חמדת לבבי (גם אערוך מהלל ניבי) הוא פיוט שנהגו לשורר בברית מילה, בקרב רבים מקהילות ספרד.
המחבר, רבי דוד חסין, רמז את שמו כמוקבל בראשי חרוזי הפיוט "אנכי דוד בן אהרון בן ח(סין) חזק".
מקור
מחבר הפיוט הוא רבי דוד חסין מגדולי פייטני מרוקו אשר חי ופעל במאה ה-18.
רבי דוד חיבר מאות פיוטים, אך שניים מהם זכו לתפוצה גדולה, והושרו במקומות רבים עוד בחייו: הפיוט 'אוחיל יום אשתאה', ופיוט 'לכבוד חמדת לבבי' שחובר לברית מילה.
פיוטים אלה יחד עם שאר פיוטים נמצאים בספר פיוטים שהוציא חסין לאור בשם תהילה לדוד.
תוכן הפיוט
הפיוט סובב כולו על חייו של אליהו הנביא ומעשי הניסים שעשה.
דמותו של אליהו הנביא, המכונה גם מלאך הברית, קשורה - כך על פי חז"ל - בהיותו נוכח בכל טקס ברית מילה.
הפיוט משולב כאמור, עם מעשי הניסים שנעשו על ידי אליהו:
הבתים הראשונים עוסקים בקנאות פינחס (הוא אליהו הנביא[1]) הריגת פנחס את זמרי בן סלוא וכזבי בת צור, שחטאו כחלק מחטא בעל פעור, ובשכר שקיבל מהא-לוהים.
הבית לאחר מכן עוסק הפיוט בהחייאת בנה של האישה האלמנה על ידי אליהו הנביא. ובסמוך לכך הנס בגד השמן וצפחית הדבש. בית נוסף עוסק בגזירת אליהו שלא ירד גשם. בסיום הפיוט, מבקש הפייטן לזכות לבוא אליהו בכדי שיבשר על בוא הגאולה.
קישורים חיצוניים
פיוט אערוך מהלל ניבי, באתר הפיוט והתפילה
תהילה לדוד- חלק 2, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 24:22)
הערות שוליים
- ^ מדרשים מסוימים (למשל פרקי דרבי אליעזר, פרק מז) מזהים את אליהו עם פנחס בן אלעזר הכהן, בעקבות הקנאות הדתית המשותפת להם והמייחדת אותם. לפי אותם מדרשים פינחס חי במשך מאות שנים ולאחר מכן עלה השמימה ולא טעם טעם מיתה.
