כזבי בת צור

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כָּזְבִּי בַת צוּר היא בת אחד מחמשת נשיאי מדין שזנתה עם זמרי בן סלוא, נשיא של אחת ממשפחות שבט שמעון, בזמן חניית בני ישראל בשיטים. בתגובה למעשה הרג פינחס את שניהם ברומח.

הרקע למעשה הזנות

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטא בעל פעור

לאחר ארבעים שנות הנדודים במדבר הגיע עם ישראל לשיטים, שם חנה. קודם לכן ניסה בלעם, שנשכר על ידי בלק בן ציפור מלך מואב, לקלל את ישראל אך ה' שם בפיו דברי ברכה. בתלמוד[1] מביא כי כאשר בלעם ראה זאת, ייעץ לבלק להכשילם על ידי בנות מדין ועל ידי זה להביא לחרון אף ה' על ישראל ולענישתם על ידו. בלק קיבל את העצה ושלחן. הן פיתו חלק מעם ישראל לזנות עמהן ושכנעום להשתחוות לבעל פעור.

מעשה הזנות

שיא החטא של העם מגולם ביציאתו בריש גלי של זמרי בן סלוא אחד מנשיאי שבט שמעון וביאתו על כזבי לעין כל. בעת חטא עריות זה של עם ישראל פורצת מגפה בעם.

בתלמוד ירושלמי[2] מתואר כי זמרי תפס את כזבי המדינית בבלוריתה ובא לפני משה בשאלה: "בן עמרם (כביטוי לזלזול)! זו אסורה או מותרת? ואם תאמר אסורה, בת יתרו (צפורה, אשת משה) מי התירה לך?" זאת למרות שמשה היה מותר לו לשאת את צפורה, מאחר שלקחה לפני מתן תורה. אבל מאחר שזמרי לא בא כדי לשאול הלכה אלא להתריס בפניו בלבד, נעלמה ממשה ההלכה והוא לא ידע להסביר את מעשיו. הדבר גרם לתגובה קשה בעם: "געו כולם בבכיה, והיינו דכתיב והמה בוכים פתח אוהל מועד".

הריגת זמרי וכזבי

המקרא מתאר את הריגתם בקצרה: "וירא פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו. ויבוא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האישה אל קבתה" .

במדרש תנחומא נאמר שנעשו לפינחס כמה נסים:

  • שהצליח לדקרם צמוד למקום ערוותם וכך כולם ראו שהיה מדובר בחטא של זנות.
  • הגיע מלאך וסתם את פיהם של זמרי וכזבי כדי שלא יצעקו.
  • שהצליח להרים את שניהם.
  • שהרומח לא נשבר.
  • שפתח האוהל הוגבה.
  • הגיע מלאך והדף את בני שבט שמעון שרצו לפגוע בפנחס.

המדרש מסביר כי משה שכח את ההלכה ולא ידע מה לעשות, ופינחס היה היחיד שזכר את ההלכה: "וירא פינחס בן אלעזר, מה ראה? אמר רב, ראה מעשה ונזכר הלכה... הבועל את הגויה קנאין פוגעין בו".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים