מאור עינים (צ'רנוביל)
מאור עינים הוא ספר שנכתב על ידי רבי מנחם נחום טברסקי, מייסד חסידות טשרנוביל, מתלמידיו של המגיד ממזריטש.
היסטוריה
הספר נערך על ידי תלמידו רבי אליהו, במטרה לחזק ולהפיץ ברבים את תורת החסידות, והוא ערוך כפירוש על-פי דרך הדרש והמוסר על פרשיות השבוע והמועדים.
"מאור עינים" נחשב לספר חסידי מוערך, עד כדי כך שהיו אדמו"רים אשר הורו לחסידיהם להחזיק את הספר בתיק הטלית והתפילין כסגולה לשמירה והצלחה. חלקם אף הקפידו בעצמם ללמוד בו כל יום.
לפי המסופר, היה הספר במקורו עבה פי 15, אך רבי נחום הורה לגנוז את מרבית כתב היד ואישר רק קומץ קטן להדפסה. רבי נחום הסביר שבדפים שהורה לגנוז היו דברי תורה אשר הוא עדיין זוכר אותם, ואילו הקומץ הקטן שהסכים להדפיס הם דברי תורה שאינו זוכר שאמרם, ועל כן בוודאי לא נאמרו מפיו אלא בבחינת "שכינה מדברת מתוך גרונו" ורק אותם הוא מסכים להשאיר ולהדפיס[1].
בספר מוזכרות כשלושים אימרות שהוא מייחסן כציטוט ששמע מפי הבעל שם טוב או בשמו. רבי מנחם נחום נחשב אחד מבכירי תלמידיו של ממשיך הבעש"ט, המגיד ממזריטש, אותו ציטט רבות בספר (בדרך כלל בכינוי "מורי").
בסוף הספר מודפס גם הספר "ישמח לב", הכולל דרשות במסכתות הש"ס (בדפוס הראשון - סלאוויטא תקנ"ח - נדפס ספר זה בנפרד, אך כיום ברוב ההוצאות הם נדפסים יחד).
שם החיבור
שני החיבורים נקראו על-שם הפסוק: "מאור עינים ישמח לב" אשר נאמר על התורה, והוא גם ה"פסוק" של שמו 'מנחם' - הראשון מבין שני שמותיו[2].
בשער הספר מופיע ההסבר לשם:
בחלק הראשון מאור עינים נאמר כך "כשמו כן הוא שמאיר לעולם כולו בכבודו כבוד תורתו"
ובחלק השני ישמח לב נאמר כך "כשמו כן הוא שמשמח אלקים ואנשים החפצים בתורת אלקים".
הסכמות לספר
הספר קיבל הסכמות נלהבות מגדולי החסידות, בעלי ההסכמות במהדורה הראשונה הם
- רבי יעקב שמשון משפטיבקה
- רבי לוי יצחק מברדיצ'ב
- רבי אריה לייב מוואלטשיסק
- רבי זושא מאניפולי
- רבי אשר צבי מאוסטראה
- רבי יהודה לייב הכהן
מהדורות
- דפוס ראשון, סלויטה תקנ"ח.
- מהדורה מחודשת עם הארות, השוואת ומפתחות, על ידי יצחק שמעון אסטרייכר, ירושלים תשע"ב.
- יחיאל חיים ליברמן, מאור עינים המבואר, ירושלים תשפ"א.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- עותק מקוון של הספר מאור עינים באחת ההוצאות הראשונות (באתר ספרים עברים)
- הספר ישמח לב, ספר ההמשך של 'מאור עינים', בעותק מקוון סרוק מספר שיצא לאור בשנת ה'תקנ"ח (השנה מודגשת בספר בתוך הפסוק "מאור עיניים ישמח לב וכו'").
- ארבעה אופני קודש - הגדה של פסח עם פירושי רבי מנחם נחום מטשרנוביל, בין היתר (- "הוא אחד האופנים עליהם מושתת פירוש זה").
- על מאמר של המאור עינים באתר הידברות
הערות שוליים
- ^ כן מסופר בספר 'אירוסין' - ילקוט מקורות אמרות ועובדות (פרק 'בת תלמיד חכם') בשם האדמו"ר רבי יוחנן מרחמסטריווקא.
- ^ "מאור עיניים ישמח לב, ושמועה טובה תדשן עצם" (משלי טו). פסוקים של שמות, הם פסוקים המתחילים באות הראשונה של השם ומסתיימים באות האחרונה. נהוג להגיד את הפסוק הזה לפני סיום תפילת שמונה עשרה והוא מקדים את הפסוק "יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי". בסידורים שונים נדפסו הסברים למנהג זה, וכן מודפסת רשימת פסוקי השמות.
