ישיבת חכמי לובלין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בניין ישיבת חכמי לובלין ה'תש"ע
שער ישיבת חכמי לובלין ה'תש"ע
רבי מאיר שפירא

ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת ה'תר"ץ על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי). לאחר מכן החליפו בתפקיד ראש הישיבה הרב אריה צבי פרומר רבה של העיר קוז'יגלוב שנרצח בשואה.

תולדות ומבנה הישיבה

הישיבה הוקמה כדי להחזיר את עטרת העיר לובלין ליושנה, כמרכז חשוב של לימוד תורה בפולין, ובמיוחד כדי לשחזר את גדולתה של הישיבה שהוקמה בלובלין ב-ה'רע"ה[דרוש מקור]. המשגיח הרוחני של הישיבה היה רבי שמעון מזליחוב. עם מותו של רבי מאיר שפירא בשנת ה'תרצ"ד מונה הרב אריה צבי פרומר לראש הישיבה ושימש בתפקיד עד לפיזורה על ידי הנאצים בשנת ה'תרצ"ט, כנשיא הישיבה מונה רבי משה פרידמן האדמו"ר מבויאן-קראקא.

בניין הישיבה תוכנן בסגנון אקלקטי הכולל מאפיינים מזרחיים על ידי האדריכל אגנור שמולקובסקי. בעת הקמתה הייתה הישיבה מן המפוארות שבפולין. ייחודה היה בכך שהיא סיפקה את כל צורכי התלמידים, לרבות אוכל ולינה, והם לא היו צריכים להיסמך על בעלי בתים בסביבה כפי שהיה נהוג עד אז. בישיבה למדו כ-400 תלמידים והיא שכנה בבניין מפואר בן שש קומות. עיקר לימוד הישיבה היה בסדר קודשים ואף היה בישיבה דגם של בית המקדש לצורכי לימוד. בישיבה הייתה ספרייה תורנית עשירה ובה 22,000 ספרים.

בשנת ה'תרצ"ד סיים את הישיבה המחזור הראשון של תלמידים.

בשנת ה'ת"ש השמידו הנאצים את ציוד הישיבה וספריה, אותם שרפו בטקס פומבי בכיכר השוק בפני יהודי לובלין. הבעירה ארכה 20 שעות[1].

הייתה זו גאווה לנו להחריב את האקדמיה התלמודית הזאת, שהייתה נודעת כגדולה ביותר בפולין. השלכנו החוצה את כל הספרים הקדושים של היהודים והצתנו אותם. עשרים שעות שלמות השתוללו הלהבות. יהודי לובלין עמדו מסביב ובכו, אולם הוזמנה תזמורת צבאית והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את יללת היהודים.

ביטאון הנוער הגרמני "דויטשה יוגענד צייטונג"

לאחר המלחמה

אחרי השואה הקים רבי שמואל הלוי וואזנר ישיבה בעלת אותה שם, ישיבת חכמי לובלין בעיר בני ברק, לזכרה של הישיבה המקורית. בית ספר יסודי בשם זה הוקם בדטרויט שבמישיגן[2].

לאחר המלחמה שימש הבניין בלובלין מוסדות אקדמיים פולניים[3]. בשנת ה'תשי"ב התקיים בו אוניברסיטה קתולית[4]. בשנת ה'תשס"ד הוחזר לידי הקהילה היהודית וכיום הוא שייך לקהילה היהודית בוורשה ומשמש כסניפה בלובלין. החל משנת ה'תשס"ז הוחל בשיפוץ רחב היקף של הבניין, שבמסגרתו שוחזר בית המדרש והכוונה היא להופכו למרכז הארחה ליהודים הרבים המבקרים במקום. בשנת ה'תשס"ה התקיים בו טקס חגיגי של סיום לימוד הדף היומי באירופה על ידי ארגון מרכז רבני אירופה, בהשתתפות אדמו"רים ורבנים ידועים.

תוכנית הלימודים בישיבה

הישיבה קיבלה לשורותיה בחורים מצטיינים, בעלי פוטנציאל להיות רבנים וגדולים בתורה. מבחני הקבלה דרשו שליטה במסכתות יומא, פסחים, ביצה, ברכות ושבת בגמרא, עם מפרשים - בסך הכל מעל ל-400 דפי גמרא. בנוסף נדרשו התלמידים לשלוט במשניות מסכת תמיד ומידות, הלכות בית הבחירה בספר יד החזקה להרמב"ם ובהלכות הספר אורח חיים מהשולחן ערוך.

תלמיד שהתקבל לישיבה יכול היה לקבל סמיכה לרבנות בתוך ארבע שנים והיה מוכר כרב אחרי שנתיים נוספות.[דרושה הבהרה]

מבוגרי הישיבה

לקריאה נוספת

  • דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין: הישיבה ומייסדה מהר"ם שפירא
  • דוד אברהם מנדלבוים, גיבורי החי"ל - ישיבת חכמי לובלין בתקופת השואה
  • דוד אברהם מנדלבוים, כוכבי אור (שני כרכים) - מאמרים של תלמידי הישיבה וסיפור קורות חייהם
  • חידושי מהר"ם שפירא מלובלין חלק ב' - (כולל גם רשימת תלמידי הישיבה)
  • ספר שיח השדה של הרב אריה צבי פרומר - (כולל נספח המפרט את שמות מורי, משגיחי, רבני, ותלמידי יח"ל שרובם נספו בשואה)
  • דוד הלחמי, ישיבת חכמי לובלין ומחוללה הגאון מהר״ם שפירא זצ״ל - בני ברק תשנ"ה (1995)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ציטוט מתוך פרנקפורטר צייטונג אצל קנת ר. שאפר, "חורבן הספר במלחמת-העולם השנייה", יד לקורא, כרך א' חוברת ג-ד, עמ' 59.
  2. בצלו של אבא קוגלין, משמר, 10 בפברואר 1946
  3. מכל תפוצות הגולה, גם החפשית, קריאה אחת: עליה!, הצופה, 7 באפריל 1947
  4. ישיבת חכמי לובלין הפכה לאוניברסיטה קתולית, הצופה, 7 באוגוסט 1952
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0