רבי ישראל בעל שם טוב

מתוך המכלול
(הופנה מהדף הבעל שם טוב)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית
דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה.
תוכלו להשוות את הערך מול הערך המקורי, וכן לצפות ב[ שינויים שבוצעו בו]. אתם מוזמנים לשכתב אותו מחדש או לנהל דיון מקדים בדף השיחה.

נר נשמה

מצבת קברו של הבעש"ט לפני השיפוץ
חתימת יד קודשו של הבעל שם טוב
תמונת בית הכנסת הבעש"ט זי"ע, מלפני ה'תרע"ה
סידורו של הבעל שם טוב, בספריית חב"ד

רבינו ישראל בעל שם טוב הוא רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טובר"ת: בעש"ט, נהגה: "בֵּשְט"; (בין ת"נ ל-ת"ס, – ו' בסיוון ה'תק"ך) מייסד דרך החסידות. המכונה פי תלמידיו אור שבעת הימים, רבינו ישראל בעל שם טוב קודש קדשים זי"ע, ממעזיבוז יצ"ו, תלמיד מובהק לנביא אחיה השילוני.

שבחיו

האיש אלקי המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בהיר הוא בשחקים, איש אשר רוח אלקים בו[1], רבן של כל בני הגולה, אשר אור תורתו זורח מסוף העולם ועד סופו[2], עיר וקדיש מן שמיא נחית להאיר לארץ ולדרים עליה[3],

תולדותיו

בהתנוצצות יום אלף השישי [4] בשנת ה'תמ"ח הוריד ה' את אור נשמת רבינו בעולם הזה, ויוולד בעיר אוקעפ לאביו הרב אליעזר ולאמו מרת שרה לעת זקנותם, כשהיו סמוכים למאה שנה.

וזמן מה לאחר מכן מתו עליו אביו ואמו, וכאשר גדל קצת השכיר עצמו בעיר לידתו להיות עוזר למלמד, להוליך ולהביא תינוקות של בית רבן לבית התלמוד, ולהוליכם לבית הכנסת לומר אמן יהא שמיה רבא וקדושה בקול נעים. ומפני מעשה שהיה מינוהו להיות שומר ומשמש בבית המדרש.

וכשהיה בן י"ד שנה ציווה רבינו אדם בעל שם לבנו יחידו למסור הכתבים הנסתרים שלו לרבינו, ואם יזכה ילמד רבינו אתו את הכתבים, ומפני כן נסע בנו של ר' אדם בעל שם לעיר אוקעפ, וביקש מחותנו הפרנס לשכור את רבינו להיות משמשו ובכן למד אתו כל היום נגלה ונסתר, ואז שידכו התושבים ומסרו לו אישה, אבל לא ארכו לו הימים ומתה עליו אשתו זה, ועל ידי מעשה שהיה נסתלק גם בנו של ר' אדם בעל שם, אז הלך רבינו והתיישב בקהילה הסמוכה לעיר בראדי ונעשה שם מלמד, וימצא חן בעיני כולם עד שכל דברי הקהילה נחתכים ונגמרים על פיו.

ועל ידי מעשה שהיה בא לפניו רב העיר בראדי ר' אפרים, וישדך אותו עם בתו הצדיקת הרבנית חנה שהיתה גרושה, ולאחר מכן כשחזר ה"ה ר' אפרים לביתו חלה את חליו אשר נפטר בו, ומיד כשכלה זמן המלמדות שלו הלך רבינו לעיר בראדי ושינה את טעמו והתחזה את עצמו לבנו של ה"ה ר' אפרים ה"ה ר' גרשון מקיטוב כאיש פשוט, ובא אליו והראה לו את שטר התנאים ויתחתן עם זוגתו.

מיד לאחר חתונותו יצא לו מעיר בראדי להתבודד בין ההרים הגדולים, והיתה פרנסתם על ידי שב' או ג' פעמיים בשבוע היתה אשתו הולכת אליו עם סוס על עגלה, ורבינו היה חופר טיט, והיא היתה מוכרת את הטיט בעיר.

לאחר מכן שכר גיסו רבינו גרשון קיטיבר עבור רבינו בית מרזח באיזה כפר סמוך לקיטוב כדי שיתפרנס מזה, ושם קנה רבינו שלימות רבה, כי בנה לעצמו שם ביער בית התבודדות, ושם היה מתפלל ולומד כל היום וכל הלילה של ששת ימי המעשה, והיה חוזר לביתו משבת לשבת, אולם על ידי מעשה שהיה נתגלה מעט מגדלותו לבני העיר, ולא הניחוהו לעבוד בבית מרזח, ושכרו מוכסן אחד להיות מלמד עבור בניו.

לאחר מכן איווה רבינו להתיישב בגלילות העיר טלוסט, אשר על שם העיר הזאת היה רבינו חותם את עצמו 'ישראל בעל שם מטלוסט', והיה עובר שם ממקום למקום, והיה מתבודד שם הרחק מן הישוב, ומזמן לזמן היה נכנס לעיירים ולכפרות והשכיר את עצמו שם למלמדות ולשו"ב.

וכשנתמלאו לרבינו בן ל"ו שנה התחיל זמן התגלותו של רבינו, ומאז התחיל רבינו להתעסק ברפואות ובקמיעות, והיה דרכו לנסוע תמיד מעיר לעיר בשביל עבודתו בקודש, ולתקן בכל מקום את אשר ידע שעליו לתקן שם.

וכשהגיע יום האלף השישי הוא שנת ת"ק לאלף השישי, אז התיישב רבינו בק"ק מעזיבוז יצ"ו, ושם ישבו אצלו חבורת תלמידים בקביעות על חשבון הקהילה, ובנה לעצמו בית המדרש שם, ומשם האיר לכל ישראל.

למשך עשרים שנה הופיע אורו של רבינו בעיר מעזיבוז, עד שנתמלאו לרבינו ע"ב שנה, ונסתלק לעולמו ביום א' של חג השבועות שנת תק"ך, וקברוהו בבית החיים במעזיבוז.

גדלותו

הרב הקדוש ר' מנחם מענדל מוויטעפסק כתב באגרת 'היה היה דבר ה' ביד הבעל שם, ויגזור אומר ויקם, אחד היה, ומהקדמונים לא קם כמוהו, ואחריו לעפר מי יקום', וכן אמר המאור עינים על רבינו, 'לפניו לא היה, ואחריו לא יהיה עד ביאת הגואל, וכשיבא משיח הוא יהיה', ותלמידו ר' דוד לייקעס אמר בהספידו את רבינו, אם היה רבינו בזמן האבות, אזי כשם שחותמין מגן אברהם, כן היו חותמין מגן ישראל, והרה"ק מסטמר התבטא על רבינו 'ולגדולתו אין חקר'.

מבחר מאמרותיו

ואמר להם הבעל שם טוב, דעתי בזה: שיראה האדם להמשיך על עצמו שלשה דברים הללו, היינו אהבת השם יתברך ואהבת ישראל ואהבת התורה, ואין צריך לעשות סיגופים [5].

שמעתי אומרים מאיש אלוקיי מורינו הרב ישראל בעל שם נשמתו עדן: דכל המצות שאדם עושה עם פניות, מוטב היה שלא לעשותו כלל, אבל צדקה אף שאינה מן המובחר כעושה לשמה, מכל מקום עושה מצוה, שמחיה נפש האביון[6].

אומרים צדיקי קרלין בשם הבעל שם טוב זי"ע: שעיקר לימוד תורה לשמה הוא ללמוד ממנה מדה טובה [7].

תלמידיו

מגדולי התלמידים הידועים של רבינו:

משפחתו

אביו הוא הרב אליעזר ואמו מ' שרה, אשתו הראשונה לא ידוע מי היא.

אשתו השניה הרבנית חנה, היתה בתו של ר' אפרים מבראדי, ואחותו של רבי אברהם גרשון מקיטוב.

ילדיו מאשתו השניה, בנו ר' צבי, שנשא בזיווג שני את בתו של ר' שמואל חסיד

בתו הרבנית אדל שנישאה לר' יחיאל מיכל.

הרבה מגדולי האדמורי"ם נמנים על צאצאיו, האחים הקדושים הדגל מחנה אפרים ואחיו רבי ברוך ממז'יבוז', רבי נחמן מברסלב, ועוד.

עיין עוד

  • שבחי הבעל שם טוב
  • ראש בני ישראל, והוא ספר מיוחד בכל הקשור לתולדות הבעל שם טוב
  • מליצי אש, ז' סיון אות לא


תקופת חייו של רבי ישראל בעל שם טוב על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

הערות שוליים

  1. לשון המגיד מקאזניץ בהסכמתו לספר דגל מחנה אפרים לנכדו של רבינו: ומי יפאר גודל פאר המעלות ורום המדות של האי אילנא רבא ותקיף ורישיה מטי עד צית שמיא, הלא הוא המנוח איש אלקי המפורסם בכל קצוי ארץ וים רחוקים, בהיר הוא בשחקים, איש אשר רוח אלקים בו, נר ישראל, עמוד החזק, פטיש הימיני, מורינו הרב רבינו ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, אשר טבעו יצא בעולם אשר האיר לארץ ולדרים עליה זכר צדיק לברכה לחויי העולם הבא.
  2. לשון הקדושת לוי על רבינו בהסכמתו לספר דגל מחנה אפרים לנכד רבינו: איש אלקים, קדוש ישראל, רבן של כל בני הגולה, אשר אור תורתו זורח מסוף העולם ועד סופו, מורינו הרב ישראל בעל שם טוב זכרונו לברכה לחיי העולם הבא,
  3. לשון החוזה מלובלין על רבינו בהסכמתו לספר דגל מחנה אפרים לנכד רבינו: איש האלקים קדוש, רבן של בני הגולה, אשר ודאי עיר וקדיש מן שמיא נחית להאיר לארץ ולדרים עליה, הוא הרב בעל שם טוב זכרונו לברכה לחיי העולם הבא.
  4. כן בירר בספר ראש בני ישראל, וראה שם שיטות המאחרות את שנת לידתו
  5. 'בוצינא דנהורא די"ז, הובא בבעל שם טוב על התורה פרשת משפטים אות י
  6. תורי זהב פרשת ראה, הובא בבעל שם טוב על התורה פרשת ראה אות יב
  7. בעל שם טוב על התורה פרשת ואתחנן אות נד, מכתבי הרי"מ מקאזניץ


הטקסט בערך ממקור פרטי