מאיר בצרי
| מדינה |
 עיראק הממלכה המאוחדת |
|---|---|
מאיר בצרי (בערבית: مير بصري; 19 בספטמבר 1911 - 4 ביוני 2006) היה כלכלן, היסטוריון, סופר, משורר ידוע, והמנהיג האחרון של הקהילה היהודית בבגדאד.[1]
קורות חיים
נולד בבגדאד ב-1911 למשפחה יהודית אמידה, אביו היה סוחר בד בבגדאד ואמו הייתה בת משפחת דנגור, משפחה מיוחסת שיצאו ממנה מספר רבנים. בוגר אוניברסיטת בגדאד, שם למד כלכלה.
מילא מספר תפקידים חשובים בעיראק, כולל ראש לשכת המסחר בבגדאד ב-1943 וגם עורך כתב העת של הלשכה (בו התפרסמו גם יצירות של יעקב לב). לפני כן כיהן כמנכ"ל משרד החוץ העיראקי. נשאר בעיראק גם לאחר ההגירה המסיבית של יהודי עיראק בסוף שנות הארבעים ותחילת שנות החמישים, עם קרוב ל-10,000 יהודים נוספים שסירבו לעזוב את עיראק.
שימש נשיא של כבוד של הקהילה היהודית בעיראק בסוף שנות ה-60 ותחילת שנות ה-70 של המאה ה-20.
ב-1974 עזב את עיראק לצמיתות ועבר לבריטניה,[2] לאחר תקופה של רדיפה, שכללה מאסר ומעצר בית, ולאחר סדרה של הוצאות להורג פומביות של כמה יהודים בבגדאד. היה הנשיא האחרון של הקהילה היהודית בעיראק. בלונדון פרסם שורה של ספרים ביוגרפיים על אישים עיראקיים, ובארץ התפרסם קובץ שירים כולל שלו וכן אוטוביוגרפיה בשם "מחופי החידקל לחופי התמזה".[3][4]
עבודותיו
צבר ספרים רבים ולפני שעזב את עיראק תרם את ספרייתו האישית, הכוללת כ-4,000 ספרי מתנה לספרייה הלאומית העיראקית.
היו לו כמה עבודות בשפה הערבית של כ-40 כתבי יד, החל משירה, כלכלה, תרגומים והיסטוריה:
- ראשי היהודים בעיראק המודרנית - ספר ובו ביוגרפיות של כ-60 מראשי יהדות עיראק במאה ה-20, שהיו כמוהו חסידי האורנטצייה העיראקית והיו פעילים בסנאט ובפרלמנט, בכלכלה, במסחר, בחיי הספרות והדת.[5]
- דגלי הפוליטיקה בעיראק המודרנית. (أعلام السياسة في العراق الحديث.)
- חקירות בכלכלה העיראקית. (مباحث في الاقتصاد العراقي.)
- תפקיד הסופר הערבי בבניית החברה הערבית המודרנית. (دور الأديب العربي في بناء المجتمع العربي العصري.)
- דגלים לאומיים ולאומיות ערבית בעיראק.(أعلام الوطنية والقومية العربية في العراق.)
- דגלים כורדים. (أعلام الكرد.)
- דגלים של אמנות וחטא עיראקים מודרניים. (أعلام الفن العراقي الحديث والمعاصر.)
הערות שוליים
- ^ שלומית לן, בגדאד אלך, 20 ביולי 2003
- ^ אריה דיין, [1], באתר הארץ באנגלית, 26 ביולי 2002
- ^ ירמיהו יובל, כרך שלישי: ספרויות ואמנויות, מרכזים של תרבות יהודית, זמן יהודי חדש: תרבות יהודית בעידן חילוני - מבט אנציקלופדי, שלישית, ירושלים: למדא – עמותה לתרבות יהודית מודרנית, 2007, עמ' 326
- ^ "יהודי בגדאד המודרנית"
- ^ חגי ארליך, כרך 1, המזרח התיכון בין מלחמות העולם, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 153
