רבי מאיר הכהן (אבי הש"ך)
| לידה | פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה |
|---|---|
| פטירה |
1643 (משוער) ה'ת"ג (משוער) מוהילב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| מקום פעילות | האיחוד הפולני-ליטאי |
| תחומי עיסוק | פוסק |
| רבותיו | רבי מאיר מלובלין; רבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע") |
| בני דורו | רבי יהושע השיל (מגיני שלמה) |
רבי מאיר הכהן (מכונה גם "מהר"ם כ"ץ". נפטר בסביבות שנת ה'ת"ג, 1643), היה אב"ד באמסטיבובה (רו') ובמוהילב שבאיחוד הפולני-ליטאי. פרסומו העיקרי הוא על היותו אביו של רבי שבתי כהן ("הש"ך").
ביוגרפיה
נולד בפרנקפורט לרבי משה[1] וגעלא. אביו שלחו לקראקא ללמוד בישיבתו של רבי מאיר מלובלין, שם למד בחברותא עם רבי רבי יהושע השיל ("המגיני שלמה")[2]. למד גם אצל רבי יהושע פלק כץ ("הסמ"ע"). נישא לבתו של הקצין רבי נחום לוקובער.
מסופר מפי נכדו רבי משה, אשר בלמדו גמרא בחברותא עם ידידו רבי יהושע העשיל (ה'מגיני שלמה'}, החליטו שלא לעיין בפירושי רש"י ותוספות על הגמרא, אלא לעיין לבדם. ורבי יהושע חריף כיוון תמיד לפירושו של רש"י, ורבי מאיר לפירושם של התוספות.
התמנה לאב בית דין באמסטיבובה (רו') שבאיחוד הפולני-ליטאי, וכבר בתקופה זו התפרסם כפוסק וגדול בתורה בולט[3]. בסוף ימיו התמנה לאב בית דין במוהילב (נקרא מוהילוב על הדנייפר, להבדיל ממוהיליב-פודילסקי שעל יד נהר הדניסטר).
לא ידוע מתי נפטר. אם בג' בכסלו ה'ת"ג (על פי העתק מצבה של "האלוף מוהר"ר מאיר במוהר"ם כ"ץ", שיש המייחסים אותה אליו) או בשנת ה'ת"ה . יש הסבורים שנפטר בפרעות ת"ח ות"ט.
כתביו
10 או 14 מתשובותיו הודפסו בסוף ספר "גבורת אנשים" של בנו רבי שבתי. בחיבורו המפורסם של בנו רבי שבתי, "שפתי כהן" ("ש"ך") על שולחן ערוך חלק יורה דעה, מופיע שיר שחיבר רבי מאיר לקראת הופעת הספר של בנו (ראשי התיבות הפותחות את שורות השיר יוצרים את חתימתו: "מאיר הכהן חזק").
”דברי אבי המחבר בשפה ברורה מדבר:
מה ברי ובר בטני במעשה ידיך ארנן
אלקים יחנך בני אל ה' אתחנן
ישמח לבי גם אני אם חכמתך בחוץ תרונן
רב עוד יוסיף בני ספרים בתבונה לכונן
הלא יסכימו בעלי האסופות מרנן ורבנן
כי חכים ברי בטריפות כרבי יוחנן
האל יגן בעדו כצפרים עפות לנחותו בעמוד הענן
נמלצו לחכי דברי היפות יעלו חן כרב חנן
חזק קריותנו השרופות ירושלים נוה שאנן”.
משפחתו
- בנו רבי שבתי כהן - "הש"ך".
- בנו רבי יונה נחום - תלמיד רבי יעקב מטומשוב. נשא את בתו של רבי אהרן שמואל קאיידנובר, והביא לדפוס את ספרו של חותנו "ברכת הזבח" (אמשטרדם תב"ט). כיהן כאב"ד בסוכצ'ב.
- בתו (אסתר[4]) - אמו (או אשתו) של רבי יצחק אביו של רבי מאיר איזנשטט ("הפנים מאירות").
- אחותו אסתר היתה נשואה לרבי יצחק בכרך.
קישורים חיצוניים
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, רבי מאיר הכהן אבי הש"ך, ירושלים תשנ"ג, עמ' 376–379, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
- ^ אב"ד דענהויזן]]
- ^ על לימודם בחברותא מסופר כי כאשר היו מגיעים לסוגיה תלמודית שהיו חוככים כיצד לפרש אותה, היה מסוכם ביניהם שלא יעיינו במפרשי התלמוד, אלא ינסו בכוחות עצמם, ובאופן עקבי היה רבי מאיר הכהן מכוון לפירוש התוספות, ואילו רבי יהושע השיל היה מכוון לפירוש רש"י. ראו: רבי זליג מרגליות, חיבורי לקוטים, אמסטרדם תע"ה, מובא אצל מאיר וונדר, אלף מרגליות, רבי מאיר הכהן אבי הש"ך, ירושלים תשנ"ג, עמ' 376–379, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראו לדוגמה: רבי משה לימא, חלקת מחוקק, אבן העזר, סי' י"ז, ס"ק כ"א: ”אהובי הגאון, נר ישראל, עמוד התוך, אשר בית ישראל נשען עליו”.
- ^ ספר יוחסין למשפחת ברייער-גאלדהירש, ניו סקוור תשע"ג, עמ' 17, באתר אוצר החכמה.
