מאיר קייזרלינג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מאיר קייזרלינג (בהונגרית: Meyer Kayserling; גליידינגן (הנובר) 17 ביוני 1829 – בודפשט, 21 באפריל 1905) היה דוקטור לפילוסופיה ורב הונגרי-גרמני.
ביוגרפיה
מאיר קייזרלינג נולד בהנובר, שם אביו היה אברהם קייזרלינג, סוחר. הוא סיים את לימודיו בתיכון בעיר הולדתו כדי להמשיך את הכשרתו במדעי היהדות. להשגת מטרתו הלך לישיבה של רבי גרשון יהושפט בהלברשטאדט ולאחר מכן בניקולסבורג ובפרנקפורט. כיוון שהוריו העניים מאוד לא הצליחה לסייע לו בתקופת לימודיו קייזרלינג עסק במתן שיעורי צרפתית ואנגלית. מפרנקפורט עבר לפראג, שם למד אצל שלמה יהודה לייב רפופורט במשך שישה חודשים. את לימודי התלמוד סיים למעשה בווירצבורג אצל הרב יצחק דב (זֶליגמן בֶּר) הלוי בַּמבֶּרגֶר. שם קיבל את הסמיכה לרבנות, ואז (1851) נרשם לאוניברסיטת וירצבורג; בשנת 1853 היה סטודנט באוניברסיטת הומבולדט של ברלין שם למד לימודי היסטוריה ופילוסופיה. בעידודו של לאופולד פון רנקה, למד ספרדית והחל לצלול לתוך היצירות על יהדות ספרד. כדי להמשיך את לימודיו הפילוסופיים עבר לאוניברסיטת האלה ובשנת 1856 השיג תואר דוקטור לפילוסופיה. הוא היה כבר סופר ידוע כשהוזמן להיות רבם של יהודי שווייץ בשנת 1861. שם חיכתה לו עבודה עצומה: להילחם למען שוויון זכויות היהודים בשווייץ; בחוברותיו ועלוניו תקף בחירוף נפש את המפלגה הדתית, הקלריקלית. התוצאה של הטרדתו המתמדת הייתה לבסוף כי ביולי 1863 העניקה מועצת האומה ליהודים זכויות אזרחיות. בשנת 1870 נענה להזמנת הקהילה היהודית של פשט להיות הדרשן והרב בקהילה ומאז עד מותו פעל בבודפשט במשך 35 שנה. בזכות היכולות שלו בתחום מדעי ספרד, הוא נבחר כחבר באקדמיה למדעים בספרד והיה חבר גם בכמה וכמה חברות מדעיות זרות.
חלק ממאמריו פורסמו ב:
- Deutsches Museum, בעריכת רוברט פרוץ (Robert Prutz),
- Monatsschrift של פרנקל (לייפציג, 1857–1868)
- Wiener Jahrbücher של ורטהיימר (1860–1869), Hebräische Bibliographie של משה שטיינשניידר
- Voshod של סנקט פטרבורג
- Revue des études juifes בפריז
- Israel Jahrbuch בפשט (1860. יוסף מנדלסון וגראף וילהלם משאומבורג-ליפה).
- הוא כתב גם בכתב העת היהודי "שוויון" (Egyenlőség).
- וגם בסקירה יהודית-הונגרית.
- ב-Lexicon der Wissenschaften, בהוצאת Heinrich August Pierer כתב את כל הערכים שמתייחסים למדעי היהדות.
עבודותיו
בגרמנית
- Moses Mendelssohn's philosophische und religiöse Grundsätze mit Hinblick auf Lessing dargestellt, nebst einem Anhange, einige bis jetzt ungedruckte Briefe Moses Mendelssohn's enthaltend. Leipzig, 1856 (עבודת דוקטורט)
- Sephardim. Romanische Poesien der Juden in Spanien ... U. ott, 1859
- Ein Feiertag in Madrid. Zur Geschichte der spanischportugiesischen Juden. Berlin, 1859
- Geschichte der Juden in Spanien und Portugal. I. Theil. Die Judenin Navarra, den Baskenländern und auf den Balearen. U. ott, 1861
- Manasse ben Israel. Sein Leben und Wirken. Zugleich ein Beitrag zur Geschichte der Juden in England. U. ott, 1861
- Moses Mendelssohn. Sein Leben und sein Wirken. Nebst einem Anhange ungedruckter Briefe von Moses Mendelssohn. Leipzig, 1862. (2. bőv. és jav. kiadás hasonmással. U. ott, 1887)
- Der Dichter Ephraim Kuh. Ein Beitrag zur Geschichte der deutschen Literatur. Berlin, 1864
- Zum Siegesfeste. Dankopfer und Danklied von Moses Mendelssohn. Eine Reiliquie. Zum ersten Male herausgegeben und mit Einleitung versehen. U. ott, 1866
- Geschichte der Juden in Portugal. Leipzig, 1867
- Die rituale Schlachtfrage, oder ist Schächten Thierquälerei? Aargau. 1867
- Das Gotteslicht. Predigt gehalten am 9. Sept. 1868. z. Einweihung der Synagoge zu Basel. Basel, 1868
- Bibliothek jüdischer Kanzelredner. Eine chronologische Sammlung der Predigten, Biographien und Charakteristiken der vorzüglichsten jüdischen Prediger. Berlin, 1870-72. Két évfolyam.
- Die Juden in Spanien und Portugal und die Inquisition von Fried. David Mocatto. Aus dem Englischen ... Hannover, 1878
- Leben Kalonymos. (Einleitung zu dem in Budapest vom Rabbi Meisel-Verein herausgegebenen Prüfstein des Kalonymos, metrisch übersetzt von W. A. Meisel.) Bpest, 1878
- Die jüdischen Frauen in der Geschichte, Literatur und Kunst. Leipzig, 1879.
- Das Moralgesetz der Judenthums in Beziehung auf Familie, Staat und Gesellschaft. Als Manuscript gedruckt. Wien, 1882.
- Der Wucher und das Judenthum. Bpest, 1882. (Magyarul: Az uzsora és a zsidóság. U. ott, 1882. cz.)
- Die Blutbeschuldigung von Tisza-Eszlar. U. ott, 1882. (עלילת טיסאסלר 1882.)
- Mendelssohn. Gedrucktes und Ungedrucktes von ihm un düber ihn. Bearbeitet und herausg. Leipzig, 1883
- Rede, gehalten bei der Trauung der Herrn Sigmund Rosenstock mit Fäulein Eugenie Spitzer, im Cultustempel zu Budapest, den 16. September 1883. Budapest, 1883
- Was ist die Religion des Judenthums? Eine Zeitpredigt, gehalten... Nebst einem Anhange. U. ott, 1885
- Handbuch der israelitischen Geschichte von der Zeit des Bibel-Abschlusses bis zur Gegenwart. Ursprünglich von E. Hecht bearb., seit der 43. Aufl. von M. K. 6. verm. Aufl. Leipzig, 1888. * Biblioteca espanola-portugieza-judaica. Dictionnaire bibliographique des auteurs juifs, de leurs ouvrages espagnoles et portugais et des oeuvres sur et contre les juifs et le judaisme. Avec un apercu sur la littérature des juifs espagnols et une collection des proverbes espagnoles. Strassburg, 1890
- Die fünf Bücher Moses. Durchges. Text, nebst einem Wörterverzeichnisse, einer kurzen hebr. Grammatik und Conjugations-Tabellen. Prag, 1890-92.חמישה כרכים.
- Dr. W. A. Meisel. Ein Lebens- und Zeitbild. Bpest, 1891
- Gedenkblätter. Hervorragende Persönlichkeiten des 19. Jahrh. In kurzen Charakteristiken. Leipzig. 1892
- Christof Columbus und der Antheil der Juden an den spanischen und portugiesischen Entdeckungen. Nach zum Theil ungedr. Quellen bearbeitet. Berlin, 1894
- Die jüdische Literatur von Moses Mendelssohn bis auf die Gegenwart. Trier, 1896. (Különnyomat a Winter un dwünsche, Die jüdische Literatur seit Abschl. d. Kanons)
בהונגרית
- הנשך והיהדות; Wodianer, Bp., 1882
- נשים יהודיות בהיסטוריה, ספרות ואמנות ; תרגום מריה רייזמן. 1883
לקריאה נוספת
- Szinnyei József
- אדה נוימן: קייזרלינג. מתווה ביוגרפי. 1906 (ספרי מנורה)
