מבוי (הלכה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בהלכה, מבויאנגלית: "Dead end", בצרפתית: "cul-de-sac". פירוש: רחוב ללא מוצא{{הבהרה|רלוונטי להגדרה ההלכתית?) הוא סמטה או רחוב קטן[א], כלומר רחוב המשמש אך ורק את דייריו. צורת רחוב זו הייתה נפוצה בעבר, וקיימת בהיקפים קטנים גם בבנייה חדשה.

בעבר היו המבואות נפוצים, כיוון שעיר הייתה בנויה מגושי בתים ולהם חצר מרכזית, הנפתחת למבוי צר המשותף לכמה חצרות, שבו יוצאים לשטח הציבורי של העיר (צורה בנייה זאת נקראת שכונת חצר). בכתבים הלכתיים נקרא רחוב כזה בשם "מבוי", לעומת הפתוח משני צדדיו הנקרא "מבוי מפולש". לעיתים נקראים רחובות קטנים ללא מוצא בני זמננו בשם "מבוי", על שם המבוי העתיק.


Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – תיקון מבואות, שיתוף מבואות

ישנם דינים בהלכה העוסקים במבוי, בעיקר לגבי הלכות ערובין. דינים אלו אינם רלוונטיים לימינו, בשל הקפת כל העיר באמצעות עירוב, דבר ההופך את כל העיר על מבואותיה, אם קיימים, מבחינת הלכתית - לחצר אחת, המכונה 'חצר של רבים', היינו שהיא משותפת לרבים.

על מנת שמבוי יחשב למבוי מבחינה הלכתית, עליו להיות בצורה מלבנית, כשפתחו צר יותר מאורכו מהפתח לכיוון הקיר האחורי[1]. אם המבוי בנוי בצורת ריבוע (וכן אם רוחב הכניסה גדול יותר מאורך הקיר מכיוון הכניסה לכיוון הקיר האחורי) - הוא נחשב מבחינה הלכתית לחצר לעניין תיקון מבואות. תנאי נוסף להגדרה כמבוי הוא קיומן של לפחות שתי חצרות, שבתוכם לפחות 2 בתים, הפתוחות למבוי. תנאים נוספים למבוי הם שאורכו יהיה לפחות ד' אמות (כ־1.80 מ') וגובה מחיצותיו לפחות י' טפחים (כ־80 ס"מ)[2].

ככלל, מבוי נחשב לרשות היחיד לעניין רשויות השבת, כיוון שהוא מוקף במחיצות משלושה כיוונים. אולם מדרבנן, יש לתקן את פתחו הרביעי באמצעות לחי, קורה או צורת הפתח, על מנת להבדיל בין רשות היחיד המשותפת לדיירים רבים לבין רשות הרבים, שאף היא משותפת לרבים, ובה אסור לטלטל חפצים. אם המבוי לא תוקן, הוא נחשב מדרבנן לכרמלית ואסור לטלטל בתוכו.

על מנת להתיר לטלטל בשבת כלים ששבתו בבתים אל המבוי ודרכו לחצרות אחרים, על כל החצרות במבוי להשתתף ביחד באמצעות 'שיתוף מבואות'.

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ בהקשר של "מבוי סתום" גם סגור משלוש רוחותיו, מבוי מפולש מוקף משתי רוחות

הערות שוליים

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.