מבצע נזלת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט זיכרון בבית הספר בליך לאריאל אנקלביץ שנפל ב"מבצע נזלת"

מבצע נזלת נערך ב-18 בינואר 1948, על ידי חטיבת אלכסנדרוני של ארגון ההגנה בזמן מלחמת העצמאות. מטרת המבצע הייתה פיצוץ בתים על גבעת שייח' חסן בכפר סלאמה (כיום כפר שלם והאזור שממנו ועד רמת חן, כולל). רוב מטרות המבצע הושגו.

רקע

הכפר סלאמה, שמספר תושביו היה כ-8,000, שכן בלב היישוב היהודי הצפוף של גוש דן, מצפון לכביש שבין תל אביב לשדה התעופה לוד (כיום נמל תעופה בן-גוריון). ממערב, גבל הכפר בשכונת התקווה, ומצפונו, במרחק של מעט יותר מק"מ, שכנה גבעת רמב"ם. למרות מצבו הנחות, לכאורה, הטריד כפר זה באש את השכונות היהודיות שבסביבתו: שכונת התקווה, גבעת רמב"ם, קיבוץ אפעל, 'המפדה האזרחי' (נווה יהושע) ורמת יצחק. כן מנע הירי מכיוון סלאמה תנועה סדירה בכביש העובר בין רמת גן לאפעל ולנווה יהושע. כיוון שכך, עוד לפני מבצע נזלת, הכפר כבר הותקף מספר פעמים.

השטח

אחד מן המקורות העיקריים לאש ההטרדה מן הכפר, הייתה גבעת שייח' חסן, והיא נבחרה כיעד המבצע. הייתה זו גבעה מוארכת, ועליה חמישה בתים (היום: מיקומו של בית הספר בליך ברמת גן). אחד הבתים שימש כבית ספר, ושימש כעמדה העיקרית של הערבים. בית אחר היה בלתי גמור. את הגבעה חצתה, מצפון לדרום, דרך עפר, ומשני צידיה, התמשכה גדר צברים. בין הגבעה לשטח שבידי היהודים היה פרדס שהקל על התקרבות בהסתר אל היעד. כן היו בקרבת הגבעה פרדסים נוספים.

הכוחות המשתתפים

גדוד 33

חטיבת 'אלכסנדרוני', בפיקודו של דן אבן, הייתה אחת מארבע החטיבות הראשונות של 'ההגנה'. ואלה היו מופקדות, עד שלב מאוחר של המלחמה, על המרחב שממנו גם גויסו חייליהן. 'אלכסנדרוני' הייתה מופקדת על המרחב שבין גוש דן ועד הכרמל. גדוד 33 של החטיבה, בפיקודו של בן ציון פרידן, אשר עליו הוטל המבצע, היה גדוד חי"ש שחייליו גויסו ברמת גן, גבעתיים ובני ברק. שתי המחלקות שהשתתפו במבצע גויסו ב-12 בדצמבר 1947, כחמישה שבועות קודם המבצע, וחסרו ניסיון קרבי. הכוח שנטל חלק במבצע מנה 72 חיילים. אלה חולקו לשבע כיתות, ארבע להסתערות, אחת לחסימה, כיתה לריתוק וכיתה לחיפוי. לשלוש מן הכיתות המסתערות צורפו חבלנים, שניים לכל כיתה, אשר 'הושאלו' מחי"ש תל אביב (לימים חטיבת קרייתי). הנשק כלל ארבע מקלעים ברן, רובים, תת-מקלעים סטן ורימונים.

הערבים

גודל הכוח הערבי על הגבעה לא היה ידוע במדויק, וגם לא היה קבוע, אך נאמד ב-50 איש לערך. אלה היו חמושים בנשק קל, חלקו אוטומטי.

תוכנית המבצע

הרעיון לפשוט על הגבעה, על מנת לפוצץ את הבתים שעליה, הועלה על ידי מג"ד 33. על פי התוכנית, נועד כוח הריתוק לפתוח באש מספר דקות טרם ההסתערות על הבתים שעל גבעה. ההסתערות עצמה נועדה לכלול שני שלבים. בשלב ראשון כיבוש שלושה מן הבתים, כל אחד על ידי כיתה, ופיצוצם. בשלב השני, שתיים מן הכיתות נועדו לכבוש את שני הבתים הנותרים, ולפוצצם. כוח חסימה נועד למנוע הגעת תגבורות וכוח החיפוי נועד להעסיק באש את סלאמה וצומת סמוכה.

מהלך המבצע

הכוח המסתער יצא לדרכו מגבעת רמב"ם, בעוד יתר הכוחות יוצאים מן 'המפדה האזרחי', ונערך בעמדות ההסתערות כמתוכנן, בשעה 03:45, לפנות בוקר ה-18 בינואר 1948. אש הריתוק הייתה חלשה בהרבה מן המתוכנן, ואף זו הגיעה באיחור. כיוון שחלפה השעה המיועדת להסתערות, 04:00, הכיתות המסתערות תקפו את הגבעה, וריכזו את ההתקפה על בניין בית הספר. הערבים שעל הגבעה הבחינו בכוח המתקרב ופתחו באש, תחילה בלתי מדויקת. בזמן ההסתערות על בניין בית הספר נפצע מפקד הכוח המסתער, וחייל אחר נפצע קשה. לאחר כמה דקות נכבש הבניין, והוכן לפיצוץ. כוח ערבי ניסה לעשות דרכו מסלאמה לכיוון הגבעה, אולם נתקל בחסימה ונהדף. בהמשך נתפסו עוד שלושה בניינים והוכנו אף הם לפיצוץ. הכוח התוקף לא הצליח לכבוש את אחד הבניינים, אשר ממנו התגלתה התנגדות רבה. ארבעת הבניינים שנכבשו פוצצו, ניתן אות לנסיגה, ובשעה 05:00 לערך, לאחר כשעה של קרב, הכוחות עשו דרכם לרמת יצחק.

אחרית דבר

אבדות הכוח התוקף היו הרוג אחד, מפקד המחלקה אריאל אנקלביץ', ההרוג הראשון של החטיבה במלחמה, ושני פצועים. אבדות הערבים אינן ידועות. המבצע הביא אכן להקלה בשכונות היהודיות הסובבות את הכפר סלאמה.

לקריאה נוספת

גרשון ריבלין, חטיבת אלכסנדרוני במלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1964, עמ' 135-128.

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0