שכונת התקווה

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שכונת התקווה
מרכז דוהל לאמנויות הבמה
מרכז דוהל לאמנויות הבמה
מידע
עיר תל אביב-יפו
שטח 946 דונם
מספר תושבים 11,480 (2012)
רחוב האצ"ל, מרחובותיה הראשיים של שכונת התקווה
שכונת הרכבת ומאחוריה, התקווה, בצילום ממגדל לוינשטיין
רחוב עזאי בשכונת התקווה
בית דני, מרכז קהילתי הפועל בשכונת התקווה
מראה בגן התקווה

שכונת התקווה שוכנת בדרום-מזרח תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום. השכונה נוסדה בשנות ה-30, אך סופחה לתל אביב רק לאחר מלחמת העצמאות.

היסטוריה

שכונת התקווה נוסדה ב-1935 על ידי עובדי עיריית תל אביב יוצאי עדות המזרח, ביוזמתו ובמימונו של יהושע ליכטר, שמעון מליחי (מליחי היה המוכתר של שכונת התקווה, אהוב השכונה) וגרשון שץ[1]. ליכטר מליחי ושץ קנו שבעה דונמים של פרדסים מיושבי הכפר הערבי סלמה הסמוך, והעמידו אותם לחכירה. למרות המחיר הזול (3 לירות ארץ ישראליות למגרש) לא היו קופצים רבים. הראשון לרכוש מגרש בשכונה היה נדב זכריה (שמאוחר יותר הפך ל-"מוכתר" הראשון של השכונה), שהתיישב בפאתי השכונה ובנה בה במו ידיו דירת שני חדרים. כאשר פרצו מאורעות 1936, הגיעו לשכונה משפחות נוספות, בעיקר משכונת "כרם התימנים".

במהלך מלחמת העצמאות שימשה השכונה חיץ בין תושבי הכפר הערבים לבין תל אביב. בתחילת המלחמה נערכה מכיוון הכפר סלמה התקפה כבדה על השכונה בפיקודו של חסן סלאמה, שנהדפה תוך אבידות כבדות לתוקפים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קרב שכונת התקווה

לאחר הקמת מדינת ישראל הועברו יושבי השכונה למעברות שיוחדו לעולים מארצות המזרח.

השם הוא סמלי כסמל לאמונתם של המייסדים בעתיד מזהיר[2]

עד קום המדינה סרבה עיריית תל אביב לספח את השכונה לתחום שיפוטה, וכתוצאה מכך נאלצו התושבים לספק את צורכיהם בכוחות עצמם. הם יצרו מערכת חברתית נבדלת, עד כי בשנות ה-60 (כ-15 שנים לאחר הסיפוח) עדיין ניכרה מגמת התבדלות רבה יחסית של תושבי השכונה (לפי מחקר של דגני, 1979).

מקומות בשכונה

בשכונה מספר אתרי קניות, תרבות ובילוי:

ב- 19 בינואר 1991, במלחמת המפרץ הראשונה, נפל טיל סקאד בשטח בין בית דני לאודיטוריום דוהל וגרם נזק רב לשני הבניינים. במקום בו נפל הטיל הוקם פסל גדול, "מלאך השלום", של הפסל מוטי מזרחי.

הרכב האוכלוסייה בשכונה

1979 1983 1998
אסיה-אפריקה 92.3% 79.1% 48.3%
אירופה-אמריקה 2.5% 7.2% 29.0%
ישראל 5.2% 13.7% 22.7%
עולים חדשים 19.2%

הטבלה מרכזת את נתוני הרכב האוכלוסייה בשכונת התקווה בשנים 1979, 1983 ו-1998, ומלמדת כי אוכלוסיית השכונה הפכה יותר הטרוגנית במשך השנים. עד שנות ה-80 היוו יוצאי אסיה-אפריקה - בעיקר עולי תימן, עיראק, איראן ומצרים - את רוב תושבי השכונה. בתחילת שנות ה-90 החל גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר, ולקראת סוף העשור היו כחמישית מתושבי השכונה עולים חדשים, כאשר 30% מהם היו יוצאי אירופה-אמריקה. חלקם של יוצאי ארצות אסיה-אפריקה ירד לפחות ממחצית מתושבי השכונה.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • דגני, א. ואחרים. 1979. שכונת התקווה, 1979 : מסגרת מתודולוגית ותכנון לשיקום חברתי ופיזי של שכונת מצוקה. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לגאוגרפיה.
  • יואב רגב, הגדות תש"ח, נתניה: אחיאסף, 2013.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. דוד תדהר (עורך), "גרשון ש"ץ", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ט (1958), עמ' 3388
  2. זאב וילנאי: תל אביב-יפו, הוצאת אחיעבר עמ' 63, 1965
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0