מבצע נזר
 | ||||||||||||||
| מערכה: הזירה האיטלקית במלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם השנייה | ||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 11 במאי 1944 – 4 ביוני 1944 (3 שבועות ו־4 ימים) | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | עמק לירי, איטליה | |||||||||||||
| תוצאה | ניצחון בעלות הברית | |||||||||||||
| ||||||||||||||
מבצע נזר, המכונה גם הקרב הרביעי על מונטה קאסינו או בקנדה, קרב עמק לירי, היה מבצע התקפי שבוצע על ידי בעלות הברית (הארמייה החמישית האמריקנית והארמייה השמינית הבריטית) במאי 1944, במסגרת המערכה האיטלקית של מלחמת העולם השנייה. המבצע נתמך בהתקפות אוויריות שנקראו מבצע "חנק". הכוח היריב היה הארמייה הגרמנית העשירית.
מטרות המבצע
מטרת המבצע הייתה לשבור את ההגנות הגרמניות על קו גוסטב (החצי המערבי של קו החורף ) ולפתוח את עמק לירי, הנתיב הראשי לרומא. הגנרל סר הרולד אלכסנדר, המפקד העליון של צבאות בעלות הברית באיטליה, תכנן את המבצע כך שיתנהל בערך עם הפלישה לנורמנדי, כך שהכוחות הגרמניים יהיו מרותקים באיטליה, ולא ניתן יהיה לפרוס אותם מחדש לצרפת.
המבצע
ארבעה קורפוסים השתתפו במתקפה. מימין לשמאל היו אלה הקורפוס הפולני השני והקורפוס ה-13 הבריטי, של הארמייה השמינית, והקורפוס הצרפתי (כולל חיילי גומייר מרוקאים) והקורפוס האמריקני השני, של הארמייה החמישית. הארמייה החמישית פיקדה גם על הקורפוס האמריקני השישי בראש החוף של אנציו, כ-60 מיילים צפון-מערבית.
המבצע החל בשעה 23:00 אחר הצהריים ב-11 במאי 1944 על ידי דיוויזיית הרגלים הרביעית הבריטית ודיוויזיית הרגלים ההודית ה-8, עם אש תומכת של חטיבת השריון הקנדית ה-1. הם ערכו חציית לילה מוצלחת של נהרות גאריגליאנו וראפידו. כוח זה פרץ ללב ההגנות הגרמניות בעמק לירי נגד התנגדות עזה ומשך עתודות גרמניות, והפחית את הלחץ על ראש החוף של אנציו. הקורפוס הצרפתי דחף דרך ההרים שמאלה ב-14 במאי, בתמיכת הקורפוס האמריקני השני לאורך החוף. ב-17 במאי, הקורפוס הפולני השני מימין תקף את מונטה קאסינו.
כאשר עמדתם קרסה, הגרמנים נסוגו מקו גוסטב לקו היטלר כ-10 קילומטרים מאחור.
ב-23 במאי תקפו ארבעת הקורפוסים את קו היטלר. באותו יום תקף הקורפוס האמריקני ה-6 מתוך ראש החוף של אנציו.
קו היטלר נפרץ על ידי רגימנט משמר הדרגונים ה-4 הנסיכה לואיז של דיוויזיית הרגלים הקנדית ה-1 בפונטקורבו ב-23 במאי. הארמייה העשירית הגרמנית נאלצה לסגת לצפון מערב. הקורפוס האמריקני השישי, שנע מאנציו צפון מזרחה, היה בנקודת ניתוק קו הנסיגה הגרמני כאשר לוטננט גנרל מארק וו. קלארק, מפקד הארמייה החמישית, הורה להם באופן בלתי מוסבר לפנות לצפון מערב ולהתקדם לרומא במקום זאת. יש הרבה השערות שהוא עשה זאת כדי שהארמייה החמישית שלו תכבוש את רומא לפני שהארמייה השמינית תתקדם במעלה עמק לירי. הארמייה העשירית הגרמנית נמנעה בכך מכיתור מלא.
הגרמנים נלחמו בשורה של פעולות עיכוב, נסוגו לקו טראסימן, ולאחר מכן לקו הגותי (המזוהה במפות הגרמניות כקו "הירוק"), מצפון לנהר הארנו.
