מבצר בראאן

שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים [ מבנה קודם, המבנה הבא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מבצר בראאן A6
Ouvrage de Bréhain

מבנה כניסת החיילים במבצר בראאן. בולטות עמדות ההגנה מעל ולצידי השער.
מידע כללי
סוג	מבצר
על שם	בראאן-לה-ויל (צר')
מדינה
בעלים	צבא צרפת עמותה פרטית
מייסדים	צבא צרפת
נגישות	לא נגיש
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1930–1931
חומרי בנייה	בטון מזוין
מידות
עומק	30 מטר
קואורדינטות	49°26′39″N 5°54′14″E
https://www.facebook.com/ouvragedebrehain
(למפת צרפת מוגדלת)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר בראאן (למפת צרפת רגילה)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר בראאן

מבצר בראאן (בצרפתית: Ouvrage de Bréhain) הוא הוא אחד ממבצרי קו מאז'ינו שהוקמו בצפון מזרח צרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה. המבצר יועד ליחידות רגלים וארטילריה וכלל שמונה בלוקים מבצעיים שפנו מזרחה.

המבצר השתתף במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, במאי 1940, וסייע בירי אש ארטילרית לכוון הגרמנים. המבצר לא הותקף אך חייליו נאלצו להיכנע לאחר חתימת הסכם הפסקת האש בין צרפת לגרמניה.

לאחר המלחמה היה המבצר בשימוש ברית נאט"ו ובהמשך ננעל. ב-2022 נמסר לעמותה היסטורית שהחלה בעבודות שיקום על מנת להופכו לאתר תיירות.

רקע

הדוקטרינה הצבאית של הגנה סטטית, שעמדה מאחורי בניית קו מאז'ינו, התקיימה בצרפת עוד במאה ה-17 כשסבסטיאן דה וובאן בנה את ביצורי וובאן.

צרפת המשיכה לדבוק בדוקטרינה זו גם בשלהי המאה ה-18, כשבעקבות התבוסה במלחמת צרפת–פרוסיה, הקימה בכל גבולותיה את מערכת הביצורים סרה דה ריבייר. ביצורים אלו לקחו חלק במלחמת העולם הראשונה וחלקם אף נהרס כליל מאש ארטילריה גרמנית כבדה.

ב-1920, לאחר המלחמה, המשיכו הצרפתים לדבוק בדוקטרינת ההגנה הסטטית כשהחלו לתכנן את קו מאז'ינו. התכנון הובל על ידי "ועדת ארגון האזורים המבוצרים" (CORF) (צר') כשמבצר בראאן היה אחד ממבצרי קו זה שתוכנן על ידי הוועדה.

עקרונות בניית מבצרי קו מאז'ינו

מבצרי הקו נבנו לרוב לפי עקרונות שהתוותה ועדת CORF והם כללו:

• קיבוץ מבצרים לסקטורים
• מרחקים בין המבצרים המאפשרים הגנה הדדית בירי ארטילרי
• עמדות חיל רגלים בין המבצרים המרכזיים
• בנייה תת-קרקעית
• מרחק בין הכניסה למבצר והאזור המנהלי לאזור המבצעי כדי למנוע חדירת אויב לאזור המבצעי
• חלוקה לבלוקים כשכל בלוק כלל שילוב של תותחים, מקלעים ותצפיות (בהתאם להגדרתו כבלוק ארטילריה, רגלים או משולב).

מקום המבצר

מבצר בראאן נמצא בין הכפר בראאן-לה-ויל (צר') לעיירה קרון (צר') במחוז מרט ומוזל שבחבל גראנד אסט בצפון מזרח צרפת מול גבול לוקסמבורג. המבצר היה חלק מסקטור מבצרי קרון (צר').

מבנה המבצר

המבצר נבנה בהתאם לכללי הבנייה שהגדירה CORF. בחלקו האחורי (הדרום מערבי) נבנו שתי כניסות (כניסת תחמושת וכניסת חיילים). משם הובילו מעליות לקומה התחתונה (בעומק 30 מטר) שם הותקנו מערכות השירות. מנהרות מתפצלות הובילו למעליות שהובילו לשמונה בלוקי לחימה.

שערי הכניסה

שערי הכניסה הוגנו על ידי מספר עמדות: שתי מצדית משולבות של מקלע ותותח נ"ט 75 מ"מ, ארבעה צריחים עיליים שכל אחד יועד למקלע ולתצפיתן ועמדת רומה רימונים.

מערכות השירות

מערכות השירות, במעמקע המבצר, כללו מגורי חיילים וקצינים, מחסנים, מטבח וחדר אוכל, מרפאה, מאגרי תחמושת, מערכות מיזוג וטיהור אוויר, תחנת כוח ומכלי מים ודלק. לאורך המנהרות הונחו פסי רכבת ורכבת חשמלית הוליכה נוסעים, תחמושת וציוד, בין חלקי המבצר.

בלוקי הלחימה

שמונת בלוקי הלחימה יועדו לכוחות רגלים וארטילריה. ההגעה לבלוקים ממעמקי המבצר הייתה בעזרת מעליות. כל החלקים החיצוניים הוגנו על ידי צריחים:

• בלוק 1 היה בלוק רגלים שכלל צריח מקלע וצריח משולב של מקלע ותצפית.
• בלוק 2 היה בלוק רגלים שכלל צריח מקלע וצריח משולב של מקלע ותצפית.
• בלוק 3 היה בלוק תצפית שכלל צריח תצפית וצריח משולב לתצפית ומקלע. אחד הצריחים כלל פתח יציאת חרום.
• בלוק 4 היה בלוק ארטילריה שכלל צריח של שני תותחי 75 מ"מ (צר').
• בלוק 5 היה בלוק ארטילריה שכלל צריח של שני תותחי 135 מ"מ (צר') וצריח משולב של מקלע ותצפית.
• בלוק 6 היה בלוק ארטילריה שכלל צריח של שני תותחי 75 מ"מ ויורה רימונים.
• בלוק 7 היה בלוק ארטילריה שכלל שני תותחי 81 מ"מ (צר') וצריח משולב של מקלע ותצפית.
• בלוק 8 היה בלוק רגלים שכלל שני צריחים כפולי מקלע.

ההיסטוריה של המבצר

הקמת המבצר

המבצר נבנה ב-1931 עבור יחידות ארטילריה וחיל רגלים. עם סיום הבנייה הוא אוכלס בכ-600 חיילים וכ-30 קצינים מהרגימנטים 128 ו-152. עם סיום הבנייה ניתן לו המספר 6A.

בניגוד לעקרונות CORF, לפיהם נבנו מבצרי קו מאז'ינו, מבצר בראאן היה מרוחק ממבצרים שכנים ולכן לא ניתן לו כיסוי ארטילרי ממבצרים אלו (כמו למשל ממבצר מבצר בואה-דו-פור 6A). מצד שני הוקמו בסמוך לו מספר מצדיות חיל רגלים שנועדו להגן עליו.

מלחמת העולם השנייה

במאי 1940, במהלך פלישת גרמניה לצרפת במלחמת העולם השנייה, איישו את המבצר 615 חיילים ו-22 קצינים. המבצר ירה כ-24,000 פגזי ארטילריה לכוון גבול צרפת-לוקסמבורג. המבצר עצמו לא הותקף על ידי הגרמנים.

ב-22 ביוני 1940 נחתם הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת. הסכם זה אילץ את חיילי המבצר להיכנע אולם מפקדיו המשיכו במשא ומתן על תנאי כניעת המבצר ונכנעו רק ב-27 ביוני והלכו לתקופת שבי.

לאחר המלחמה

ב-1951, לאחר תום המלחמה, שיפץ צבא צרפת את מבצרי קו מאז'ינו כחלק מההערכות למערכה נגד ברית ורשה, במסגרת המלחמה הקרה. כשהתפוגג החשש של צרפת מפלישת ברית המועצות ועם פיתוח הנשק הגרעיני שלה ירדה חשיבותו של קו מאז'ינו והמבצרים ננטשו.

ב-1964 שימש המבצר לאחסון תחמושת של צבא גרמניה המערבית כחלק מהסכמי ברית נאט"ו.

בשנים 1980-1972 שימשו חלקים מהמבצר שדה ניסוי לבדיקת השפעת חומרי נפץ על קירות המבצר.

בעקבות החלטת נטישת המבצרים, החלה ממשלת צרפת בתהליך למכירת המבצרים לידיים פרטיות. ברוב המקרים היו אלו איכרים שרכשו את השטחים למטרות עיבוד חקלאי של פני הקרקע ובחלק קטן מהמקרים התארגנו אגודות פרטיות שרכשו את המבצרים לצורכי שימור מורשתם.

ב-2022 הועבר המבצר לידי עמותת שימור שהחלה בפרויקט שימור של המבצר. נכון ל-2025 העבודות טרם הושלמו והמבצר טרם נפתח למבקרים.

גלריה

• 
  מפת הפרישה של הבלוקים של מבצר בראאן
• 
  שער כניסת התחמושת (2022)
• 
  גנרטור בתחנת הכוח של המבצר
• 
  שני צריחים לתותחים, מקלעים ותצפית. ברקע צריחים של בלוק נוסף
• 
  צריח תותחים בעל יכולת עלייה וירידה
• 
  שרידי מסילת הרכבת שעליה הובלו קרונות תחמושת לשער התחמושת
• 
  צריח בבלוק 3 ובו פתח יציאת חירום

לקריאה נוספת

• ean-Yves Mary, Alain Hohnadel, Jacques Sicard and François Vauviller ( ill. Pierre-Albert Leroux), Men and works of the Maginot Line, vol. 1, Paris, Histoire & collections editions, coll. “The Encyclopedia of the French Army” ( no . 2),2000( reprint 2001 and 2005), 182 p. (מסת"ב 2-908182-88-2 ).
• Men and works of the Maginot Line, vol. 2: The technical forms of the North-East fortification, Paris, History and collections,2001, 222 pp. (מסת"ב 2-908182-97-1)
• Men and works of the Maginot Line, vol. 3: The tragic destiny of the Maginot Line, Paris, History and collections,2003, 246 pp. (מסת"ב 2-913903-88-6)
• Men and works of the Maginot Line, vol. 4: Alpine fortification, Paris, History & collections,2009, 182 p. (מסת"ב 978-2-915239-46-1)
• Men and works of the Maginot Line, vol. 5: All the works of the South-East, victory in the Alps, Corsica, the Mareth Line, the reconquest, destiny, Paris, History & collections,2009, 182 p. (מסת"ב 978-2-35250-127-5)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבצר בראאן בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מבצר בראאן
• מבצר בראאן, באתר darkplaces.org
• מבצר בראאן, באתר alsacemaginot.com (בצרפתית)
• מבצר בראאן, באתר lignemaginot.com
• מבצר בראאן, באתר wikimaginot.eu
• משלחת מחקר למבצר בראאן, סרטון באתר יוטיוב, אוקטובר 2018

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מבצר בראאן41638147Q3358722