מבצר אומס
שגיאות פרמטריות בתבנית:מבנה
פרמטרים [ מבנה קודם, המבנה הבא ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מפת הבלוקים של מבצר אומס | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבצר צבאי |
| מיקום | אומס (צר') |
| מדינה |
 צרפת |
| בעלים |
צבא צרפת פרטי |
| מייסדים | צבא צרפת |
| נגישות | לא |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 1930–1931 |
| תאריך פירוק | 1970 |
| חומרי בנייה | בטון מזוין |
| עלות | 9.5 מיליון פרנק |
| מידות | |
| עומק | 30 מטר |
| קואורדינטות | 49°24′50″N 5°57′33″E / 49.41389°N 5.95917°E |
מבצר אומס (בצרפתית: Ouvrage d'Aumetz) הוא אחד ממבצרי קו מאז'ינו שהוקמו בצפון מזרח צרפת לאחר מלחמת העולם הראשונה. המבצר יועד ליחידות רגלים וכלל שלושה בלוקים מבצעיים כששניים פנו מזרחה ואחד מערבה.
במערכה על צרפת ועל ארצות השפלה, במאי 1940, היה המבצר מחוץ לזירת הקרבות העיקרית של צרפת מול הגרמנים אך ביוני 1940, עם הרחבת ראש הגשר הגרמני, היה המבצר מעורב בלחימה ופתח בירי מקלעים כדי למנוע תנועת גרמנים. חיילי המבצר נאלצו להיכנע לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת.
לאחר המלחמה היה המבצר בשימוש ברית נאט"ו ובהמשך ננעל. ב-1970 נמכר המבצר לגורם פרטי שהוציא ממנו את כל הציוד והזניח אותו.
רקע
הדוקטרינה הצבאית של הגנה סטטית, שעמדה מאחורי בניית קו מאז'ינו, התקיימה בצרפת עוד במאה ה-17 כשסבסטיאן דה וובאן בנה את ביצורי וובאן.
צרפת המשיכה לדבוק בדוקטרינה זו גם בשלהי המאה ה-18, כשבעקבות התבוסה במלחמת צרפת–פרוסיה, הקימה בכל גבולותיה את מערכת הביצורים סרה דה ריבייר. ביצורים אלו לקחו חלק במלחמת העולם הראשונה וחלקם אף נהרס כליל מאש ארטילריה גרמנית כבדה.
ב-1920, לאחר המלחמה, המשיכו הצרפתים לדבוק בדוקטרינת ההגנה הסטטית כשהחלו לתכנן את קו מאז'ינו. התכנון הובל על ידי "ועדת ארגון האזורים המבוצרים" (CORF) (צר') כשמבצר אומס היה אחד ממבצרי קו זה שתוכנן על ידי הוועדה.
עקרונות בניית מבצרי קו מאז'ינו
מבצרי הקו נבנו לרוב לפי העקרונות שהתוותה ועדת CORF והם כללו:
- קיבוץ מבצרים לסקטורים
- מרחקים בין המבצרים המאפשרים הגנה הדדית בירי ארטילרי
- עמדות חיל רגלים בין המבצרים המרכזיים
- בנייה תת-קרקעית
- מרחק בין הכניסה למבצר והאזור המנהלי לאזור המבצעי כדי למנוע חדירת אויב לאזור המבצעי
- חלוקה לבלוקים כשכל בלוק כלל שילוב של תותחים, מקלעים ותצפיות (בהתאם להגדרתו כבלוק ארטילריה, רגלים או משולב).
מקום המבצר
מבצר אומס נמצא כ-1.3 ק"מ ממזרח לכפר אומס (צר') במחוז מוזל שבחבל גראנד אסט בצפון מזרח צרפת מול גבול לוקסמבורג.
המבצר נבנה בחלקו המזרחי של סקטור מבצרי קרון (צר')[1].
המבצר מוספר כ-A7 ובהתאם לעקרונות ועדת CORF נבנה כך שהוגן על ידי אש תותחים ממבצר בראאן A6 וממבצר רושונווילה A8.
מבנה המבצר
כמו רובם של מצברי קו מאזינו תוכנן מבצר אומס לכלול שלושה חלקים: כניסה מבוצרת, מערכת שירות תת-קרקעים ובלוקי לחימה מוגנים לארטילריה ורגלים. בפועל לא נבנתה כניסה נפרדת ואחד הבלוקים הפך לכניסה.
מערכות השירותים
מערכות השירותים התת-קרקעיות של המבצר כללו מגורי חיילים, מחסני מזון וציוד, מצבורי תחמושת, מערכות סינון וטיהור אוויר, תחנת כוח ומכלי מים ודלק. המערכות התת-קרקעיות חוברו בעזרת מנהרות.
בלוקי הלחימה
במקור תוכנן מבצר אומס לכלול שמונה בלוקים כשמתוכם שלושה יועדו לארטילריה וחמישה לחיילי רגלים. בפועל נבנו רק שלושה בלוקים עבור חיילי רגלים:
- בלוק 1 פנה מערבה וכלל צריח למקלע כפול וצריח נוסף למקלע ועמדת תצפית. בלוק זה שימש גם כשער הכניסה למבצר.
- בלוק 2 פנה מזרחה וכלל צריח מקלע כפול ועוד שני צריחים שכל אחד מהם יועד למקלע ועמדת תצפית.
- בלוק 3 פנה מזרחה וכלל חרכי ירי משולבים עבור מקלע כפול ותותח נ"ט 47 מ"מ, עמדה למקלע כפול ושני צריחים משולבים כשכל אחד כלל מקלע ועמדת תצפית.
ההיסטוריה של המבצר
בניית המבצר
תוכניות המבצר אושרו ב-1930 ובנייתו הושלמה ב-1931. כאמור, המבצר תוכנן ל-8 בלוקי לחימה כששלושה בלוקי רגלים תוכננו לשלב א' וחמישה בלוקים נוספים תוכננו לשלב ב' (שלא יצא לפועל).
בסיום הבניה הוצבו במקום 112 חיילים ושלושה קצינים מרגימנט הרגלים ה-128.
מלחמת העולם השנייה
במאי 1940, במהלך פלישת גרמניה לצרפת היה המבצר מחוץ לזירת הלחימה העיקרית.
ביוני 1940, עם הרחבת ראש הגשר הגרמני, החלה פעילות צבאית נגד המבצר. ב-19 ביוני הציבו הגרמנים תותח נ"ט 47 מ"מ מול המבצר והחלו להפגיז את בלוק 3. אש ארטילרית ממבצר בראאן פגעה בתותח והפסיקה את האש.
בהמשך ניסו הגרמנים להתקדם לאורך מסילת רכבת סמוכה ונבלמו באש מקלעים מהמבצר.
ב-22 ביוני נחתם הסכם שביתת הנשק בין גרמניה הנאצית וצרפת אך חלק ממבצרי סקטור קרון סירבו להניח את נשקם ופתחו במשא ומתן עם הגרמנים על תנאי הכניעה. ב-23 ביוני התקדמו הגרמנים ובודדו את המבצר. ב-24 ביוני נכנסו הגרמנים לעיירה אומס, בגבו של המבצר, וחיילי המבצר ירו על העיירה. ב-27 ביוני נכנעו חיילי המבצר לגרמנים (יחד עם חיילי מבצרי בראאן, בואה-דו-פור ומובה-בואה). לפני כניעתם חיבלו חיילי המבצר בכלי הנשק שלהם.
בניגוד לרוב מבצרי קו מאז'ינו, הגרמנים לא השתמשו במבצר.
ב-1944, במהלך שחרור צרפת, השתמשו כוחות בעלות הברית במבצר ובמצדיות מסביבו לבדיקת כלי נשק חדשים.
לאחר המלחמה
ב-1951, לאחר תום המלחמה, שיפץ צבא צרפת חלק ממבצרי קו מאז'ינו במסגרת המלחמה הקרה וההערכות למערכה נגד ברית ורשה. כשהתפוגג החשש של צרפת מפלישת ברית המועצות ועם פיתוח הנשק הגרעיני שלה ירדה חשיבותו של קו מאז'ינו והמבצרים ננטשו.
בתחילת שנות ה-70 החל צבא צרפת בתהליך העברת מבצרי הקו לידיים פרטיות כשברוב המקרים נקנו המבצרים על ידי אנשים פרטיים שרצו לעבד את השדות שהקיפו את המבצרים אך במספר מקרים הועברו מבצרים לידי עמותות מורשת ששיפצו את המבצרים ופתחו אותם לביקורי תיירים.
ב-1973 היה מבצר אומס הראשון בקו מאז'ינו שהוצע למכירה לגורמים פרטיים. הרוכשים הוציאו את כל הציוד מהמבצר, נעלו את דלתותיו ולא תיחזקו אותו. בעקבות הזנחה זו כוסו הבלוקים בצמחייה וכיום קשה לזהות אותם על פני הקרקע.
בדיקות הראו שבמבצרי קו מאז'ינו שהוזנחו נפגע האיטום החיצוני ומי גשם חלחלו לתוך המבצרים והציפו את החלקים התת-קרקעיים הנמוכים. נמצא שבמבצר אומס היה הנזק לקירות חמור יותר עקב קרבתו למחצבה שהעבודות בה גרמו לתזוזות בקרקע ולהיסדקות קירות המבצר.
לקריאה נוספת
- Allcorn, William. The Maginot Line 1928-45. Oxford: Osprey Publishing, 2003. ISBN|1-84176-646-1.
- Kaufmann, J.E. and Kaufmann, H.W. Fortress France: The Maginot Line and French Defenses in World War II, Stackpole Books, 2006. מסת"ב 0-275-98345-5
- Kaufmann, J.E., Kaufmann, H.W., Jancovič-Potočnik, A. and Lang, P. The Maginot Line: History and Guide, Pen and Sword, 2011. מסת"ב 978-1-84884-068-3
- Mary, Jean-Yves; Hohnadel, Alain; Sicard, Jacques. Hommes et Ouvrages de la Ligne Maginot, Tome 1. Paris, Histoire & Collections, 2001. מסת"ב 2-908182-88-2 (in French)
- Mary, Jean-Yves; Hohnadel, Alain; Sicard, Jacques. Hommes et Ouvrages de la Ligne Maginot, Tome 2. Paris, Histoire & Collections, 2003. מסת"ב 2-908182-97-1 (in French)
- Mary, Jean-Yves; Hohnadel, Alain; Sicard, Jacques. Hommes et Ouvrages de la Ligne Maginot, Tome 3. Paris, Histoire & Collections, 2003. מסת"ב 2-913903-88-6 (in French)
- Mary, Jean-Yves; Hohnadel, Alain; Sicard, Jacques. Hommes et Ouvrages de la Ligne Maginot, Tome 5. Paris, Histoire & Collections, 2009. מסת"ב 978-2-35250-127-5 (in French)
קישורים חיצוניים
- מבצר אומס, באתר darkplaces.org
- מבצר אומס, באתר lignemaginot.com
- מבצר אומס, באתר wikimaginot.eu
- מבצר אומס, באתר lalignemaginot.wordpress.com
- מבצר אומס, באתר .maginot.org
שרידים צבאיים בסביבת אומס, סרטון באתר יוטיוב- הבונקר באומס, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ↑ סקטור מבצרי קרון, באתר darkplaces.org
מבצר אומס41638150Q3358707