מבצר דון

מבצר דון
Fort des Dunes

שער הכניסה למבצר
מידע כללי
סוג	מבצר
שימוש	מבצר צבאי מוזיאון
על שם	רכס החול ברי-דון (צר')
מיקום	דנקרק
מדינה
בעלים	עיריית דנקרק
מייסדים	צבא צרפת
מפעיל	"אגודת פורט דון"
מבקרים בשנה	17,000 (נכון ל־2023)
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	1878–1880 (כשנתיים)
חומרי בנייה	לבנים
יוצר	רמון אדולף סרה דה ריבייר
מידות
אורך	300 מטר
רוחב	150 מטר
גובה	8 מטר
שטח	45 דונם
קומות	2
קואורדינטות	51°03′12″N 2°26′50″E
https://fort-des-dunes.fr/
(למפת צרפת מוגדלת)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר דון (למפת צרפת רגילה)   פריז מרסיי ליון טולוז ניס נאנט שטרסבורג מונפלייה בורדו ליל רן ריימס לה האבר סנט אטיין אנז'ה גרנובל דיז'ון קורסיקה ספרד שווייץ גרמניה בלגיה לו. איטליה הממלכה המאוחדת תעלת למאנש הים התיכון האוקיינוס האטלנטי מבצר דון

גנרל גסטון יאנסן, מפקד הדיוויזיה הממוכנת ה-12 הצרפתית שנהרג במבצר ב-1940 במהלך הפגזה גרמנית

מבצר דון (בצרפתית: Fort des Dunes) הוא מבצר שנמצא בקרבת העיר דנקרק בצפון מערב צרפת ונועד להגן על נמל דנקרק וחופיה. נבנה במאה ה-19 כחלק ממערכת הביצורים סרה דה ריבייר ושודרג אחרי מלחמת העולם הראשונה כדי להיות חלק מקו מאז'ינו. מילא תפקיד חשוב בתחילת מלחמת העולם השנייה כשהגן על החוף ממנו פונו כוחות בעלות הברית במסגרת מבצע דינמו. בשלהי המלחמה שימש זירת הוצאה להורג של חברים בתנועת ההתנגדות הצרפתית.

משמש כיום כמוזיאון צבאי.

רקע

בשנים 1870–1871 הובס צבא צרפת, בפיקודו של נפוליאון, על ידי צבאה של גרמניה-פרוסיה במלחמת צרפת–פרוסיה. הפסד זה הביא את צרפת לפרויקט חיזוק גבולותיה כדי להתמודד עם מערכה עתידית מול כל תוקף. האחריות על פרויקט חיזוק ההגנה נמסר לוועדה בראשותו של גנרל רמון אדולף סרה דה ריבייר והמערכת ההגנתית שנבנתה על בסיס תוכניות הוועדה נקראה מערכת סרה דה ריבייר.

תוכניתו של סרה ריבייר הקיפה את כל גבולה של צרפת תוך שימת דגש על הגנת אתרים אסטרטגיים כמו ערים מרכזיות, צירים ראשיים, צמתי דרכים, מסילות רכבות, מעברי הרים, נמלי ים ועוד. בהתאם לגישה זו הייתה דנקרק אתר אסטרטגי הן בגלל הנמל שלה והן בגלל קרבתה לגבול.

המערך נבנה לפי הקונספט שכל מבצר יכול לסייע לפחות לשני המבצרים הסמוכים אליו והבנייה של המערך החלה ב-1873.

מקום המבצר

המבצר נמצא בחלקה הצפון מערבי ביותר של צרפת וכשבעה ק"מ מגבול בלגיה. הוא נבנה על רכס חולי בשם ברי-דון (צר') הנמתח מצפון לדרום כק"מ ממערב לקו החוף של תעלת למאנש ונמצא בחלקה הצפון מזרחי של דנקרק. המבצר היה אחד ממספר ביצורים שהגנו על נמל העיר והיה חריג בכך שמבין ביצורי סרה דה ריבייר שהגנו על נמלים היה זה המבצר היבשתי היחיד כששאר ביצורי הנמלים נשקו לים והגנו על הכניסות לנמלים.

המבצר חולש על דרכים ומסילת רכבת שחיברו את צפון מערב צרפת לבלגיה.

מבנה המבצר

המבצר, בעל המבנה המלבני, נבנה עמוק בתוך רכס החול וכלל מגורי חיילים וקצינים, חדר אוכל, מטבח, מחסנים, מאגרי תחמושת, באר, בור מים, מרפאה ובית כלא. המבנה הוקף בחפיר יבש שהמעבר עליו לתוך המבצר היה על גבי גשר מתרומם. החפיר הוגן על ידי חומת ביצורים בה נקבעו חרכי ירי.

ההיסטוריה של המבצר

בניית המבצר

המבצר נבנה בשנים 1878–1880. בוניו הסירו את החול של רכס ברי-דון (צר') והשתמשו בכ-40,000,000 לבנים אדומות כדי ליצור את המבצר כשלאחר בנייתו כוסו חלקים ממנו בחול שהוסר לשיפור ההגנה עליו מירי ארטילרי.

עם סיום בנייתו הוצבו במבצר 13 קצינים, 22 מש"קים וכ-420 חיילים.

ב-1898 נבנה מחסן תחמושת מדרום למבצר שנועדה לפגזי ארטילריה..

ממערב למבצר, וממש על שפת הים, נבנתה "סוללת זוידקוט" (צר') שכללה תשתית ביצורים עבור עשרה תותחי חוף שיכלו לירות לכוון הים אך גם מזרחה כדי להגן על המבצר.

מלחמת העולם הראשונה

בתקופת מלחמת העולם הראשונה הייתה דנקרק רחוקה מהמערכה בחזית המערבית ומעורבותה הסתכמה בירי ארטילרי של תותחים גרמנים ארוכי טווח עליה.

החשיבות העיקרית של המבצר הייתה שמירה על נמל דנקרק שהיווה שער כניסה לציוד וחיילים שיועדו להישלח לחזית.

בין שתי מלחמות העולם

לאחר מלחמת העולם הראשונה החלה צרפת לבצר את גבולותיה במסגרת פרויקט קו מאז'ינו. בגבול גרמניה-צרפת הוחזר חבל לורן לצרפת דבר שהביא להזזת הגבול מזרחה כך שמבצרי סרה דה ריבייר, שעמדו לפני כן בחזית, הפכו למבצרי קו הגנה שני וחשיבותם פחתה. לעומת זאת בדנקרק וסביבתה לא היו שינויי גבול וחשיבותו של המבצר נשארה כשהייתה לפני המלחמה והוא שולב בקו מאז'ינו. על אף החלטה זו לא עבר המבצר מודרניזציה ולא חוזק בבטון.

מלחמת העולם השנייה

הפלישה לצרפת

ערך מורחב – המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה

ב-10 במאי 1940 פרצו הגרמנים לבלגיה וצרפת דרך הארדנים, בגזרה שהייתה מוגנת בדלילות. עיקר המאמץ הגרמני הופנה מערבה מתוך רצון להגיע לחופי תעלת למאנש. הצלחת מהלך זה הביאה ליצירת כיס בצפונה מערב צרפת שכלל מאות אלפי חיילים של בעלות הברית (בעיקר בריטים וצרפתים) שנסוגו ממזרח צרפת.

הפינוי מדנקרק

ערך מורחב – מבצע דינמו

עם התרכזות חיילי בעלות הברית על חופי דנקרק שינה מבצר דון את מטרותיו ובמקום להגן מול אויבים ממערב החל להגן על השוהים בחוף מול הגרמנים שהתקרבו ממזרח. את המבצר החזיקה הדיוויזיה הממוכנת ה-12 הצרפתית (צר').

ב-26 במאי 1940 החל פינוי החיילים שהתרכזו בחוף דנקרק במסגרת מבצע דינמו. הפינוי נעשה תוך לחץ גדול בגלל התקרבות הגרמנים לחוף.

ב-2 ביוני 1940, עם התקרבותם לדנקרק, פתחו הגרמנים בהפצצה אווירית וארטילרית על המבצר. בהפצצה זו נפצעו נהרגו חיילים צרפתים רבים וביניהם מפקד הדיוויזיה ה-12, גנרל גסטון ינסן (צר') ומספר מאנשי המטה שלו.

ב-3 ביוני חידשו הגרמנים את התקפתם על המבצר ובהפצצה עליו נהרגו כ-100 חיילים נוספים ונגרם נזק כבד למבצר. הפגיעה בתקרת המבצר גרמה להתמוטטות מבנה הלבנים ובעקבותיו למפולות חול שכיסה את התקרה. בגלל סבבי התקיפה התקשו צוותי הרפואה לפעול בשטח המבצר ולחלץ את הלכודים שנקברו תחת ערמות החול.

החללים של שני ימי הקרבות שחולצו הובאו לקבורה בבית קברות סמוך למבצר.

עיקר החללים היו מהרגימנט ה-12 ובעקבות אירועי 2–3 ביוני החליטה מפקדת הרגימנט לעזוב את המבצר ולהתמקם בתוך העיר. היציאה מהמבצר הייתה מאתגרת מאחר שבהפצצה נפגע הגשר מעל החפיר והחיילים היו צריכים לעבור דרך החפיר.

ב-4 ביוני הסתיים מבצע הפינוי לאחר שהגרמנים הגיעו עד לחוף והשתלטו על מבצר דון. לא כל החיילים פונו מהחוף ועשרות אלפים נפלו בשבי.

תחת הכיבוש הנאצי

ב-1942 החלו הגרמנים להיערך לנחיתה של בעלות הברית באירופה כדי לשחרר את היבשת. לשם כך החלו להקים את החומה האטלנטית לכל צידה המערבי של אירופה. לרוב בנו הגרמנים בונקרים חדשים אבל במקרה של מבצר דון מצאו אותו הגרמנים מתאים לצרכיהם ורק בנו תוספות כמו מבני בטון עיליים עבור מערכות המכ"ם שלהם.

ההוצאות להורג

ב-1944, לאחר נחיתת כוחות בעלות הברית בנורמנדי, הגבירו חברי תנועת ההתנגדות הצרפתית (הרזיסטנט) את פעולותיהם נגד הצבא הגרמני. אחד מחברי התנועה ניסה להתנקש בחייו של חייל גרמני שהלך ברחובות דנקרק. הניסיון נכשל והחייל הגרמני, שזיהה את הבית אליו נמלט המתנקש, הזעיק את חבריו שכיתרו את הבית ועצרו שבעה מחברי המחתרת.

העצורים נכלאו במבצר שעבר התאמות לשמש ככלא ובהמשך הועמדו למשפט צבאי שגזר עליהם מוות. ב-6 בספטמבר 1944 ירו הגרמנים בשישה מהאסירים כשאסיר שביעי, שהיה פצוע, הורדם לנצח. שבע הגופות נקברו לאחר מכן בבור שנחפר למרגלות חומת המבצר שלפניה נורו. בהמשך התמוטטה החומה על הקבר ומחקה בכך את עקבות ההוצאה להורג.

שחרור צרפת

במאי 1945, בעקבות קרב דנקרק השני, שוחררה העיר וסביבתה על ידי בעלות הברית ומעל 10,000 חיילים גרמנים נפלו בשבי כשחלקם נתפסו במבצר. השבויים הועסקו על ידי בעלות הברית בניקוי נזקי המלחמה ובפינוי מוקשים עד ששוחררו על פי תנאי הסכם כניעת גרמניה.

לאחר המלחמה

לאחר שחרור דנקרק תשאלו חברי המחתרת המקומית, בסיוע רשויות הצבא הצרפתיות, שבויי מלחמה גרמנים כדי לאתר את אתר קבורתם של חבריהם. בעזרת המידע שנאסף אורגנו חפירות באתר ההוצאה להורג. ביולי 1945 נחשף קבר ובו שבע הגופות אך סיד שנשפך על השרידים הקשה על זיהוין. באוגוסט 1945 נערך טקס קבורה מכובד לשרידי הנרצחים.

המבצר הועבר לאחריות שירות המכס שהשתמש בו כמרכז אחסון לסחורות שנתפסו וכן למגורי פקידי המכס ומשפחותיהם.

ב-1955 חזר המבצר לידי הצבא שהחל בחפירות בחלקים שהתמוטטו בהפגזות ב-1940 כדי לאסוף שרידי החיילים שנקברו תחת ההריסות והחול. באוגוסט 1955 נערך טקס קבורה צבאי של החללים בבית קברות סמוך למבצר. בין הנקברים היה גם גנרל גסטון ינסן (צר') ובהלוויה השתתפה אלמנתו.

המבצר כיום

לאחר סיום החפירות וטקסי הקבורה נטש הצבא את המבצר והוא הוזנח. ב-1978 הוקם ארגון מקומי לשימור המבצר והשמשתו כמחנה לחיילי מילואים כשב-1990 היו חדריו מוכנים למגורים. בהמשך הועבר המבצר לאחריות "אגודת פורט דון" שפתחה אותו לביקורי תיירים. ב-1998 הועבר המבצר לאחריותה של קהילת צפון דנקרק, לפרנקוקה (Leffrinckoucke) שממשיכה לתחזק אותו כאתר תיירות.

גלריה

• 
  אחת משתי החצרות הפנימיות המשוקעות. הצילום ממחיש את האופן בו "נקבר" המבצר תחת רכס החול
• 
  מבט מתוך החצר הפנימית אל שער הכניסה למבצר. ניכר השימוש האינטנסיבי בלבנים
• 
  מצדית הבטון שבנו הגרמנית במבצר בתקופת כיבוש צרפת עבור מערכת המכ"ם שלהם
• 
  שרטוט של המבצר
• 
  החפיר שהקיף את המבצר
• 
  בית הקברות הצבאי הסמוך למבצר בו נקברו החללים שנהרגו במבצר ובסביבתו וכן לוחמי המחתרת שהוצאו להורג

לקריאה נוספת

• Olivier Vermesch, Histoire du fort des dunes, Société dunkerquoise d'histoire et d'archéologie, revue no 33

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מבצר דון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של מבצר דון (בצרפתית)
• מבצר דון, ברשת החברתית פייסבוק
• מבצר דון, ברשת החברתית אינסטגרם
• מבצר דון, באתר fortdesdunes.fr.gd (בצרפתית)
• מבצר דון, באתר dunkirk-tourism.com (באנגלית)
• מבצר דון, באתר castles.nl (באנגלית)
• מבצר דון, באתר liberationroute.com (באנגלית)
• מבצר דון, באתר "משרד התרבות של צרפת"
• מבצר דון, באתר tracesofwar.com
• מבצר דון, באתר עמותת "מבצר ברון"
• סיור במבצר דון, סרטון באתר יוטיוב, 2025 (באנגלית)
• סיור במבצר דון, סרטון באתר יוטיוב, 2017 (באנגלית)

• מבצר דון, ברשת החברתית אינסטגרם

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מבצר דון42034406Q3078321